הנהגת יהדות ארה"ב הולכת שבי אחרי המפלגה הדמוקרטית. זהו המסר העובר מההכנות לקראת העצרת הכללית של הפדרציות היהודיות של צפון אמריקה שתתקיים בסוף החודש. כפי שהעצרת מתוכננת כיום, תכליתה להטיף מוסר לממשלת ישראל ולעם שבחר בה. כותרת העצרת, המתנוססת ברוב גאון באתר הפדרציות קובעת בהתנשאות, "ישראל והתפוצות: אנחנו צריכים לדבר". זאת ועוד, בשנה שבה נשיא ארה"ב דונלד טראמפ העביר את השגרירות לירושלים, בחרו הפדרציות היהודיות בצפון אמריקה לקיים את העצרת השנתית שלהן דווקא בתל אביב.

אתר האינטרנט של הפדרציות מציג תוצאות סקרים שאמורים להבליט את הקיטוב הערכי ההולך וגדל בין ישראל ליהודי אמריקה. הם מציינים כי בעוד 8% מהיהודים בישראל מזדהים כשמאלנים, מחצית מהיהודים האמריקאים מזדהים כליברלים, וכשרק 43% מהיהודים בישראל סבורים כי מדינה פלסטינית יכולה להתנהל בדו־קיום עם ישראל, 61% מהיהודים האמריקאים מאמינים בכך. 49% מיהודי ישראל לעומת 80% מיהודי ארה"ב טוענים שיש לאפשר לרבנים קונסרבטיבים ורפורמים לערוך חתונות יהודיות בישראל.


אומנם מדובר בפערים משמעותיים, אולם אין סיבה שהם ישמשו בסיס למשבר ביחסים. הרי בניגוד לרצונם של רוב היהודים בישראל, יצרה הממשלה את אזור התפילה הלא אורתודוקסי בכותל. בטקסי הנישואין אין בעיה אמיתית, שכן יהודים אמריקאים לא אורתודוקסים לא דוהרים ממש להתחתן בישראל ומספר היהודים הקונסרבטיבים והרפורמים בארץ זניח.


אשר לפלסטינים, ישראלים אינם מתחשבים בעמדותיהם של מי שאינם חיים בישראל בנושאי חוץ וביטחון, ובצדק. אין זה מוגזם לצפות מיהודי ארה"ב שאינם חיים בצל הטרור לא להתערב במדיניות ישראל בנושא, בדיוק כפי שאין זה מוגזם לצפות מהם לא להתערב בהיערכות ישראל נגד חיזבאללה ואיראן.


הפער האידיאולוגי בטווח הדעות ימין־שמאל וליברל־שמרן (מושגים שאינם חופפים בעליל) קיים כבר שנים רבות, אולם בעבר לא הוביל הפער למשבר או לקיטוב, גם המחלוקות בין הקהילות אינן חדשות ואינן הרות גורל. אם כך, מה השתנה ומדוע ארגנו הפדרציות היהודיות עצרת לעומתית ומתנשאת כל כך על ישראל ועל אזרחיה?
 

קורבין. ככל שהדמוקרטים יאמצו את עמדותיו, ההתרסה והעוינות רק ילכו ויתגברו. צילום: רויטרסקורבין. ככל שהדמוקרטים יאמצו את עמדותיו, ההתרסה והעוינות רק ילכו ויתגברו. צילום: רויטרס


ההבלטה הזאת, מטרתה להסתיר את הסיבה האמיתית לזעמה של ההנהגה היהודית אמריקאית כלפי ישראל ולהסוות את הקיטוב בין יהודים אמריקאים לישראלים, קיטוב המסתכם בשם: דונלד טראמפ.


הישראלים אוהבים ומעריצים את טראמפ, ואילו יהודים אמריקאים שונאים אותו ובזים לו. יתר על כן מסקר שהתפרסם השבוע מסתבר כי ישראלים אוהבים את טראמפ ואת ארה"ב יותר מכל עם אחר. שיעור האהדה לאמריקה, שהיה חריג גם בעבר, רק עלה בשנה האחרונה. על פי הסקר 94% מהיהודים בישראל אוהדים את ארה"ב. ישראל היא המדינה היחידה שבה הרוב, 52%, סבור שתחת ממשל טראמפ ארה"ב עושה יותר כדי לפתור את בעיות העולם משעשתה בתקופת ברק אובמה. ישראלים מאמינים כמעט פה אחד שהממשל מתחשב באינטרסים שלהם כשהוא קובע את מדיניות החוץ שלו, ו־79% סבורים כי יחסי ישראל וארה"ב השתפרו מאז נכנס טראמפ לתפקיד. 


המצב מן העבר השני של המתרס כמעט הפוך. על פי סקר שערך ביוני הוועד היהודי האמריקאי, רק 26% מיהודי ארה"ב תומכים בטראמפ. הרוב מתנגד גם לדרך שבה טראמפ מנווט את יחסי שתי המדינות. 


השנאה מחלחלת


כשמביטים בתמונה המשתקפת משני עברי האוקיינוס, אפשר להסיק כי כאשר יהודי אמריקה מחליטים להדגיש את המחלוקות ולנצל אותן כדי לנגח את החברה הישראלית, הם לא פועלים כיהודים אלא כדמוקרטים. כפי שהדמוקרטים כיום משתמשים בכל אמצעי לנגח את טראמפ ואת אוהדיו כדי לצורך דמוניזציה, כך היהודים האמריקאים תוקפים את הישראלים, המעזים לאהוב את הנשיא הפרו־ישראלי ביותר שהיה אי־פעם.


האמת נתנת להיאמר כי שנאת טראמפ אינה משרתת את השמאל האמריקאי. השנאה היוקדת שהדמוקרטים מפגינים כלפי הנשיא ותומכיו איננה אלא אמצעי ליצור דמוניזציה לערכי הממשל ולמדיניות הפנים והחוץ שלו שבהם תומכים הגורמים השמרניים והמפלגה הרפובליקנית.


הדרמה סביב מינויו של ברט קבאנו לתפקיד שופט בבית המשפט העליון, חשפה את האמת עבור לא מעט שמרנים שעד כה שמרו על מרחק מהנשיא. למשל, ה"וול סטריט ג'ורנל", שאיננו מהסס לנגח את טראמפ בשלל נושאים, לרבות מדיניות ההגירה והסחר שלו, פרסם השבוע מאמר מערכת שבו טען: "רפובליקנים בארה"ב יכולים להיווכח... שהשמאל שונא אותם בה במידה ואולי אפילו יותר ממה שהם שונאים את טראמפ. שמרנים מבינים שהשמאל שונא את כל הרפובליקנים". 


החלחול של השנאה לכל מי שתומך בטראמפ ובדרכו, באה לידי ביטוי בעמדות המפתיעות שיהודי ארה"ב נקטו כלפי העברת השגרירות האמריקאית לירושלים. 85% מיהודי ישראל תמכו בהעברת השגרירות ורק 7% התנגדו לה, לעומת 46% תמיכה בקרב יהודי ארה"ב ו־47% התנגדות. הנתונים האלה מנוגדים לתמיכה המסורתית של יהודי ארה"ב בהעברת השגרירות ומראים עד כמה השנאה לטראמפ משפיעה על הקהילה. תמיכתו של טראמפ, והכרת הטובה שיהודי ישראל רוחשים לנשיא, מביאים את יהודי ארה"ב לסגת מתמיכתם בישראל.


מכיוון שמדובר בתופעה עמוקה יותר משנאת טראמפ, אין סיבה לחשוב שהפניית הגב של הקהילה כלפי ישראל תתפוגג כשיעזוב את הבית הלבן. ככל שהדמוקרטים יאמצו עמדות רדיקליות יותר ויתקרבו לעמדות של הלייבור הבריטי ושל ג'רמי קורבין, וככל שיהודי ארה"ב ימשיכו להזדהות יותר כדמוקרטים מאשר כיהודים, ההתרסה והעוינות רק ילכו ויתגברו.


בדיקת תוכנית העצרת הכללית של הפדרציות מגלה כי בשלושה ימים של דיונים, נאומים ופאנלים, לא יישמע קולו של נציג אחד מהממסד החרדי או של הדתיים הלאומיים גם לא יישמע קולם של תושבי דרום תל אביב. חברי הכנסת שעמדו מאחורי חוק הלאום לא הוזמנו להסביר את החוק שלו התנגדו הפדרציות בכל תוקף. אף ישראלי התומך בהחלת הריבונות של ישראל על יו"ש לא יישא דברים בוועידה. הנציג היחיד שהוזמן לשאת דברים בוועידה הוא ראש הממשלה בנימין נתניהו.


כל יתר הדוברים מבטאים את הקול האחר, קול המתנגד לממסד האורתודוקסי, המתנגד לחוק הלאום, המתנגד לאכיפת חוקי ההגירה על מהגרים בלתי חוקיים, התומך בהקמת מדינה פלסטינית. בעוד יותר ממחצית מיהודי ישראל איננה מיוצגת, המיעוט הערבי מיוצג בכבוד ובהדר בשלל דיונים.

כן, ייתכן שהם צודקים. אנחנו חייבים לדבר.

tguvot@maariv.co.il