לפני כחודש עצר המודיעין הכללי של הרשות הפלסטינית ברמאללה את עיסאם עקל, ערבי תושב ירושלים, נושא תעודת זהות כחולה. האיש נחשד במכירת בית שבבעלותו ליהודים, ועל פי החוק הפלסטיני הוא צפוי לעונש מוות. לא שמעתי איש מ”אבירי זכויות האדם”, השמאלנים הצבועים, שנלחמו בשצף־קצף נגד עיכובה בנתב”ג בתנאי מלון של פעילת BDS לארה אל־קאסם - שמחה נגד מאסרו ועינוייו של עקל.
 
המודיעין הכללי, גוף המודיעין והביטחון הרשמי של הרשות הפלסטינית, הוקם על בסיס ותיקי “ספטמבר השחור” הידוע לשמצה, רוצחי הספורטאים במינכן, שהגיעו ליהודה ושומרון עם ערפאת אחרי אוסלו. אנשי הארגון הרצחני הזה גם אחראים ישירות למותם בעינויים קשים של מאות ערבים שהואשמו בשיתוף פעולה עם ישראל. לפני כשנה בדקתי 15 צללי אדם, מאלו ששרדו את העינויים ותובעים פיצויים ממעניהם. עיסאם עקל נתון בחודש האחרון, לפי הדיווחים, לטיפול כזה, וכאמור: “פשעו” היחיד הוא תיווך למכירת קרקעות ליהודים.
 
אחרי שנחתמו הסכמי אוסלו החלו ערפאת וכנופייתו לנסות ולהשתלט על מזרח ירושלים. ראש הגשר של פעילותה בעיר היה בניין מפואר שנבנה בשלהי המאה ה־19 בצפון העיר בידי משפחת חוסייני. ערפאת מינה את פייסל חוסייני לממונה על ענייני מזרח ירושלים ברשות, וזה קבע את לשכתו באוריינט האוס. דגל אש”ף התנופף בלב ירושלים גם בימים המדממים ביותר של הטרור הערבי. נתניהו, בקדנציה הראשונה שלו כראש ממשלה, לא סילק אותם משם, גם לא אהוד ברק. היה זה אריאל שרון ששלח את משטרת ישראל אל הבניין אחרי הפיגוע הנורא במסעדת “סבארו”. הם סילקו משם את הערבים, הורידו את הדגל, הניפו את דגל ישראל, החרימו את כל המסמכים שהעידו על פלישת הרשות לירושלים ונעלו את שערי הבניין. ולממשלת ישראל נדמה שהערבים משכו ידיהם מהניסיונות המתריסים להתערב בירושלים. לא באמת.
 

הרשות הפלסטינית רואה ב”נפת ירושלים” אחת מ־16 הנפות של הרשות, והם ממנים לנפה הזאת מושל מטעמם. הנוכחי הוא עדנאן עית’, תושב סילואן שבירושלים, מי שהיה ראש התנזים של פתח בירושלים (וישראל עצמה עין). הוא היה ממארגני המהומות הקשות בירושלים אחרי הצבת המגנומטרים בשערי הר הבית (הורחק לשבוע מהר הבית וכמעט מת מצחוק). לפני חודשיים נשבע אמונים לאבו מאזן, ומאז נצפה תכופות בוחש בענייני חאן אל־אחמר. אבו מאזן מצפה ממנו לחולל מהומות בירושלים כשיתבקש לעשות כן. 

אבו מאזן. צילום: AFP
אבו מאזן. צילום: AFP
 
הפטרון של עית’ הוא מאג’ד פרג’, ראש המודיעין הכללי ואחד מהחותרים לרשת את אבו מאזן. לפני כעשרה ימים פשטו שוטרי מג”ב על משרדיו של עית’, בשכונת א־ראם שמצפון לירושלים. השכונה היא חלק מאותו מבוך בלתי אפשרי שיצרה ישראל כשהקימה את חומת ההפרדה בצפון ירושלים. בשטח הזה נמצאות שכונות ערביות שבתוך השטח הריבוני של המדינה, שכונות שמחוצה לו בשטחי יהודה ושומרון, שכונות יהודיות בתחומי ירושלים, יישובים יהודיים בתחומי יהודה ושומרון ושכונות ערביות הנמצאות מחוץ לגדר, אך בתחומיה המוניציפליים של ירושלים. לא הבנתם? אל תיקחו את זה אישית, מעטים מתמצאים בבלגן. 
 
“המושל” נעצר והובא להארכת מעצר לבית משפט השלום בירושלים. אפילו בהארכת המעצר הסתבכו המסתבכים. תחילה הובא לבית הדין הצבאי במחנה עופר, בתחומי יהודה ושומרון, אך חיש מהרה עמדו המביאים על טעותם והוא נשלח למגרש הרוסים, לבית משפט השלום, בתחומי המדינה. עמו נעצר גם הקצין האחראי על מזרח ירושלים במודיעין הכללי. הם שוחררו לאחר ימים אחדים, למרות שסוחר הקרקעות הערבי לא שוחרר. בתחילת השבוע שוב פשטו לוחמי מג”ב על משרדי “המושל” בא־ראם והחרימו מסמכים. כמה ערבים נפצעו כשניסו להפריע למג”ב. 
 

מעצרו של עית’ אולי לא נועד מראש לחסל את פעילות הרשות בירושלים, אלא רק להפעיל לחץ על הפטרון שלו, ראש המודיעין הכללי, לשחרר את עקל, אבל אולי מתוך “שלא לשמה” - תגיע ממשלת ישראל גם “לשמה”. היקפי החדירה של הרשות לירושלים ייחשפו במסמכי “המושל” כפי שנחשפו בשעתו במסמכי האוריינט האוס, ולממשלת ישראל לא תיוותר ברירה אלא לאכוף את ריבונותה בעיר הבירה שלנו. אולי בזכות המאבק לשחרור תושב ישראל ממרתפי העינויים ברמאללה - נזכה גם לסלק לחלוטין את “מושל ירושלים” שמינה אבו מאזן בחוצפתו. לא רק את הנוכחי, אלא גם כל מי שיעזו למנות במקומו. תופעות כאלה חייבים להרוג כשהן קטנות.