מרכז הכובד הביטחוני עובר שוב ולא בפעם הראשונה בחודשים האחרונים כתנועת מטוטלת מגזרה אחת לשנייה בתוך זמן קצר מאוד. צה"ל מעוניין להיות ממוקד ככל הניתן במשימה להשמדת המנהרות, אבל ההסלמה המתפתחת ביהודה ושומרון עשויה לדרוש מצה"ל הפעלת גדודים נוספים, כאשר הצורך המיידי קשור לשיפור המענה באבטחת צירי התנועה.

אבטחת צירי התנועה הייתה מאז ומעולם נקודת תורפה, שמעלה בפני מערכת הביטחון אתגרים מורכבים. ללא מודיעין מקדים היכולת לאתר מראש רכב מחבלים שנוסע לצד רכבים פלסטינים אחרים הופך לאתגר מורכב. לאחר שחוליית המחבלים כבר נמצאת בדרכה לביצוע הפיגוע, מבלי שעוררה את החשד של כוחות צה"ל בגזרה, היכולת האחרונה לעצור פיגוע קשה היא רק במפגש בין המחבל למטרה שנבחרה על ידו. הבעיה כמובן שכמו באירוע הקשה היום בו נהרגו שני הלוחמים, ממד ההפתעה נמצא בידי המחבלים עצמם, ובמקרה הזה כוחות צה"ל לא הפסיקו להגיב לירי הכבד שנפתח לעברם, לאחר שהמחבל יצא מהרכב ופתח באש.

כוח צה"ל ברמאללה. צילום: רויטרס


זירת הפיגוע בגבעת אסף. צילום: רויטרס

החשש במערכת הביטחון היא מתופעה שבה פיגוע אחד שמתרחש בשטח, מאיץ מיד את הפיגוע הבא. הבוקר זה התחיל בירושלים, המשיך לפיגוע הקשה בתחנת האוטובוס בצומת גבעת אסף שנראה שבוצע על ידי תשתית טרור מאורגנת וניסיון של פיגוע דריסה שהפעם הסתיים בחייל פצוע קל, אבל ההשלכות הן כבר לאירוע הבא.

על ההסלמה הזו רוכבת תנועת החמאס. במשך זמן היא זו שמובילה את הניסיונות לחמם את הגזרה, והפעם יש סיכוי שגם בהצלחה. לעומת רצועת עזה, שם לחמאס יש אחריות שלטונית ועימות מול ישראל מסכן את מעמד ארגון הטרור מול האוכלוסייה הפלסטינית המקומית, להכוונת הטרור מרצועת עזה ליהודה ושומרון אין בידי ישראל תג מחיר אמיתי. גם במידה וישראל תפעל כנגד תשתיות ומוסדות חמאס ביהודה ושמרון, זו פעולה שהיא מוגבלת. בכל מקרה כפי שגם קרה בעבר, כאשר מתחמם המצב ביהודה ושומרון הוא מקרין לא פעם באופן כמעט מיידי על המצב הביטחוני גם בעזה.

ישראל בחרה בחודשים האחרונים יותר מפעם אחת ומסיבות שונות להכיל ולהימנע מעימות בעזה, בטח בזמן כזה שהמוקד עד לפני כמה ימים היה בצפון וכוחות רבים ואיכותיים מושקעים שם. דווקא ההתחממות בזירה הפלסטינית ביהודה ושומרון עשויה להוביל שוב להתחממות הגזרה ברצועת עזה, הרבה תלוי גם בהתפתחויות בסוף השבוע הקרוב.