תמיד היו לי ידיים שמאליות. תך נסתר או תך גלוי בתפירה, עין ימין או עין שמאל בסריגה, כל אלו מעוררים אצלי יראת כבוד, אבל שאחרות ואחרים יתכבדו להתעסק בהם. אולי אלה לא ידיים שמאליות, אלא סתם קוצר רוח מובנה, ואם כבר הזכרתי את זה – אני חושדת שמדובר בפגם גנטי. נסתפק ונאמר שבתקופה שאמי חשבה שסריגה מעניינת אותה, הצטברו בבית עשרות התחלות של צעיפים בכל מיני צבעים, וזהו.

למרות זאת, לקראת כל חג פורים הייתי יושבת נרגשת ומעלעלת בדפיו של הכרך שעסק בפורים, בסדרת "חגי ישראל לילדים" של א. אורן, בהוצאת "אריה". היו שם הצעות להכנת תחפושות ביתיות כל כך משובבות נפש, שבכל שנה מחדש האמנתי בלב שלם שהנה, הכישרון החבוי שבי יקבל דרור ואוטוטו אוציא תחת ידי תחפושת מושלמת של פרפר, פיה או מכשפה. זה כמובן לא קרה. כלומר, קרה חלקית.

הכנתי, אבל יצא ממש לא מוצלח. תמיד התפרק לי, תמיד אמרתי נואש באמצע ותמיד נתקעתי עם תחפושות מבית היוצר של המוח הקודח של אמי: "מקסיקנית שאבא שלה היגר מיפן" כי היו קימונו וסומבררו בבית, "מלכת היום", כי גם ליום מגיעה מלכות, והיה כמובן גם האלמנט הירושלמי עם תחפושות של פצועה קל, פצועה קשה ופצועת טראומה.

*

אבל בשום מקרה לא עלתה אפשרות שנצא מהבית עם פיסת בד מיניאטורית, ולא רק בגלל החורף הירושלמי שהיכה בלי רחם בימי פורים. איכות התחפושת לא נמדדה אצלנו ביחס ישר להיעדר הבד שעטינו על הגוף. עצם ההיחשפות, הובהר לי בבית, אינה התחפושת. הבנתי שהתחפושת נועדה לשם כך שלא יזהו אותי, ולא בשביל להפוך אותי לאובייקט בשיעורי אנטומיה של העולם.

כי אחות בית חולים, בדיוק כמו אח בבית החולים, לובשת חלוק ירוק או לבן, כמו כל חבריה לצוות הסיעוד. היא עובדת כל כך הרבה שעות בכל משמרת ופוגשת מקרוב כל כך הרבה ורידים, שביריות הן בוודאי חתיכת כאב ראש עבורה. ובכלל, מי הולכת עם ביריות במאה ה־21?

היא רוצה להתחפש ל"יובל המבולבל"? אל תיתני לה חצאית טוטו כמו שמציעה אחת מיצרניות התחפושות. יובל המבולבל לא לובש חצאית טוטו. מי בכלל רוצה ללבוש טוטו אם הוא לא רקדנית בבולשוי? ואת, נערה מתבגרת שאת עינה כבשה תחפושת של "שפית בסטייל" מאותו קטלוג. תזכרי, שפיות מתכופפות המון. להיות שפית זו עבודה קשה ומפרכת. החצאית הקצרצרה הזו לא תשרת אותך. היא, כמו המחשופים המופרזים, לא ישרתו אותך גם בעתיד. להפך. כן, לאישה יש זכות בלעדית על גופה, אבל גם אחריות. פשוט אל תיתני להם להפוך את החג הזה לעוד שלב במשחק בין המינים, כשעדיין ברור שידו של המין הגברי על העליונה במקרה טוב, ועלייך, כשאת לא באמת רוצה – במקרה הרע.

פורים מתקרב אלינו בצעדי ענק, ובכל שנה נדמה שסף הריגוש עולה יותר ויותר. אם פעם זו היתה מעודדת עם רמז לרגליים ופונפונים שהיו חזות הכל, היום יש לנו חתולת מין קומפלט תמורת 290 שקלים. הלו קיטי עשתה הסבה ל"הלו קינקי", אבל היא כמובן לא לבד: עלעול בקטלוגים מגלה פיראטית עם חצאית טוטו קטנטנה – כי הרי ידוע שכל הפיראטיות למדו פעם מחול ושלשלגייה יש מחשוף שגם האם החורגת וגם האחיות המרושעות יכולות להיבלע בתוכו.

הטור הזה נועד לנו, ההורים, רגע לפני שאנחנו מושיטים את היד ומוציאים כסף כדי לשלם על הדבר הזה. הטור הזה נועד לכן ולכם, נערות ונערים. שוב, ברור שהגוף שלנו לגמרי ברשותנו, אבל עשו טובה, תהיו הגיוניות והגיוניים ואל תביכו את עצמכן ועצמכם או את הסביבה בתחפושות שאין בהן בד. ועוד מילה לכם, הבנים: אל תאמינו להונאה הזו. נשים לא באמת נראות כך. לא בכל הנשים לכודה דמות עם מעט מדי בד שרק מבקשת לבקוע החוצה בחסות החג. פורים שמח.