יום אחרי הבחירות הבאתי למקום העבודה שלי עוגת גבינה חגיגית לאווירה קצת שמחה, מפני שידעתי שרוב האנשים שם יהיו אבלים. אבל זה לא הספיק. "אין עוגה מספיק גדולה להמתיק את הגלולה המרה הזו", הם אמרו לי בחיוך כואב. 



לא נכנסנו יותר מדי לפוליטיקה, בכל זאת כולם רוצים להישאר חברים. אבל פייסבוק, הו, פייסבוק סובלת הכל. כי שם נדמה לאנשים שמה שהם יגידו מאחורי המסך לא באמת יפגע בחברים האמיתיים שלהם. 
 
ובכן, מצאתי שם חבר שאמר שאנשי הדרום שהצביעו לליכוד סובלים מתסמונת האישה המוכה, לא פחות. אחדים מהמגיבים כתבו שמגיע לתושבי הדרום שייפלו עליהם טילים ושלא יבואו לבכות אחר כך שהם צריכים לרוץ למקלטים. 
 

חברה אחרת שאני אוהבת כתבה כך: "אנשים שלא עובדים, לא משלמים מסים, לא מתגייסים לצבא ולא שומרי חוק שוב הולכים לקבוע את גורלי. את גורלנו. כל מה שחונכתי עליו מחוק... יש לנו שלוש ברירות: לרדת מהארץ, לעשות עוד ילדים, לחנך את הילדים למה שעובד כאן: לחרבן על החוק, לגנוב ולהניח תפילין".
 
כן, זה כאב לי. מיד התחשק לי לענות בעוקצנות בחזרה, באותו אופן פוגע, מתנשא ומעליב. אבל עצרתי. מה זה יעזור, ואיך זה יקדם את השיח? 
 
נזכרתי בסיפור על הרבי מללוב שאבד ביער, עד שפגש אותו איש שעזר לו לצאת משם. כך אמר לו האיש רגע לפני הפרידה: "אם רוצים לחבר קרשים, צריך קודם לקצוץ את הבליטות והסיקוּסים כדי שהעצים יתחברו היטב, כך גם אנשים". אחר כך נעלם האיש, ואולי היה זה אליהו הנביא. 
 
אז כן, אני מוכנה לשייף את העוקצנות והקוצים כדי שנתחבר. מצד שני, אם כל אחד מהצדדים יתחפר באמת שלו ונוותר על השיח, נישאר משני צדי המתרס. כדי לעשות את החיבורים, אני רוצה לענות בנחת, בלי השמצות, אבל בהרבה כאב על הדברים שביטאו רבים בימים האחרונים. 
 
תושבי הדרום הם לא אישה מוכה שברוב טיפשותה חוזרת אל האיש שמזיק לה. תפיסה כזאת היא פטרנליסטית, ובבסיסה עומדת ההנחה שברור שהם לא חכמים מספיק או אמיצים מספיק לראות את המצב לאשורו. אחרים אמרו שזו "הצבעה שבטית", כאילו מדובר בשבט אפריקאי בור.
 
תנו לי להציע לכם נקודת מבט נוספת, קצת יותר מכבדת את האינטליגנציה של האחר: תושבי הדרום סובלים מירי רקטות, אבל הם הבינו שזה הטוב ביותר שיש במצב הנוכחי אחרי שעזה הפכה לחמאסטן. הם חושבים שהסכם אוסלו היה טעות שהביאה עלינו הרוגים רבים, והם לא רוצים להעביר את השלטון לפוליטיקאי לא מנוסה שנכנס לפני שלושה חודשים לפוליטיקה ולמפלגה שתחתור להסכם שלום שבבסיסו פינוי יישובים וחמאסטן גם ביהודה ושומרון.
 
הם חושבים שבנימין נתניהו הוא מנהיג טוב שהוביל את מדינת ישראל להיות חזקה בעולם. מותר להם לעשות שיקול קר כזה? ודאי שכן, ואפילו מותר להם לבוא יום אחר כך בדרישות לראש הממשלה כדי לקבל יותר ביטחון. 
 
***
והנה כמה עובדות לגבי החרדים: בצה"ל משרתים כיום 12 אלף חרדים ועוד אלפים רבים משרתים בשירות לאומי או אזרחי. יש בקרב חיילי צה"ל רבים שהצביעו ש"ס. במישור הכלכלי יש בחברה החרדית אלפי סטארט־אפים. יו"ר מכון היצוא אמר בכנס יזמות שנערך עם משרד התעשייה ש"יש כיום במגזר החרדי כ־40% נשים יזמיות, וכ־20% מכלל האוכלוסייה החרדית הם יזמים". מאות חברות חדשות קמות ומעסיקות עשרות אלפי עובדים. הם משלמים מסים והם שומרי חוק. ובסוף בסוף הם אחים שלך. שונים, אבל אחים. 
 
הדיבור ברשת עמוס ביותר מדי מנטרות עוקצניות. החרדים? חשוכים משתמטים. הליכודניקים בדרום? שבט של פרימיטיביים. נתניהו? מושחת שהורס את הדמוקרטיה (אף שהוא משקיע כל כך הרבה שנים בהנהגת מדינת ישראל במקום לעשות כסף; אף שעוד לא הוכחה אשמתו; אף שהוא נבחר בבחירות דמוקרטיות שוב ושוב). כן, אני מכירה גם את המנטרות העוקצניות מהצד השני.
 
אבל אם אנחנו רוצים להמשיך להיפגש בעבודה ובחיים ושיישאר בינינו דבק, אי אפשר להמשיך לחדד את הקוצים. להפך. צריך לשייף אותם, לרכך. די, כאבנו מספיק. ולך, ראש הממשלה נתניהו: אנא, קח את האחריות על האיחוי. אנחנו זקוקים לו כל כך.
tguvot@maariv.co.il