תחקיר “עובדה" על בלאק קיוב השאיר שאלות פתוחות על פעילותה בארה"ב

שוב פעם נראה שפספסו ב”עובדה” את הסיפור האמיתי ונפלו על אטריות מחוממות. בתוכנית הסיום סיקרו את חברת בלאק קיוב שמעסיקה פצחנים, אנליסטים ואנשי שטח, שמנהלים מבצעי מודיעין והשפעה סמויים לכל המרבה במחיר. אכן הריצו בבלאק קיוב כמה מבצעים שבעיניי הם די מתועבים, עניין של יותר מדי כסף וכנראה פחות מדי מצפון. הפעם עסקו ב”עובדה” ב”תעלולים” שלפי התוכנית אירעו לפני חמש שנים, וארזו אותם כמו תמיד בדוקו־דרמה א־לה מזימות בינלאומיות. אלא שנראה שהם לא התעכבו על קשר נסיבתי, אם בכלל קיים דבר כזה, בין מעורבות בלאק קיוב לכאורה במדיניות אנטי־אובמה ופרו־טראמפ של ממשלת ישראל ותרומתם לכאורה לתוצאות הבחירות בארצות הברית, כפי שפורסם בעבר. 
 

רק השבוע הודה טראמפ שאין רע בקבלת חומר מכפיש ממדינות זרות. כזכור, ב־2018 פוצצו ב־CNN, ב”גרדיאן” וב”ניו יורקר” את פרשת המעורבות לכאורה של אנליטיקה קיימברידג’ ובלאק קיוב בהטיית הבחירות בארצות הברית, כמו גם בקמפיין ההשחרה נגד ברק אובמה, ובמעורבות לכאורה של בלאק קיוב בקמפיין נגד הסכם הגרעין עם איראן.

לפי הדיווחים שפורסמו דאז, אשתו של יועץ התקשורת הבכיר של הנשיא לשעבר אובמה וחבר במועצה הלאומית לביטחון, בן רודס, קיבלה מיילים “משונים” ביוני 2017 מחברת הפקות שבסיסה בלונדון. החברה התגלתה כמזויפת, ונוצרה לכאורה על ידי סוכנים של בלאק קיוב. לפי הפרסום ב”ניו יורקר”, החברה “הכינה רשימה של יותר מ־30 עיתונאים שהיו בקשר עם גורמים בממשל אובמה, לצד הוראות שמפרטות כיצד למצוא מידע מכפיש עליהם”. יש לציין שבלאק קיוב הכחישה את כל הטענות נגדה וטוענת כי לא הייתה מעורבת מעולם בפעילות לא חוקית. 

 

הפרסומים על התערבות לכאורה בבחירות היו עלולים להוביל מבלאק קיוב למוסד, ומשם לראש המוסד הנוכחי יוסי כהן ולראש הממשלה נתניהו. על בלאק קיוב הולבשו בחיפזון כמה משגיחי כשרות, ואני נוטה להאמין לגיורא איילנד, אחד מהם, שהופיע ב”עובדה” וטען שמאז שנכנס לתפקידו מתפקדת בלאק קיוב במסגרת עסקית נטו ו”בלי פוליטיקה”. 
 

הפעילות של בלאק קיוב, אגב, מזיקה בעיניי הרבה פחות מ”הפריצה האיראנית” לטלפון של גנץ והכפשה מתחת לחגורה מצד להקת עכברושי נתניהו. איש לא עסק במהלך התחקיר ב”עובדה” בשאלה האם קיים קשר נסיבתי לכאורה בין בלאק קיוב, קיימברידג’ אנליטיקה, המוסד, מלחמותיו של נתניהו באובמה והעדפתו את טראמפ כנשיא. ברור שאין לי מושג ירוק אם בלאק קיוב או חברה אחרת היו מיקור חוץ של המוסד, אך נשמע לי מופרך שהמוסד לא יודע על פעילות בלאק קיוב. בייחוד ששמו של נשיא הכבוד של החברה היה מאיר דגן. 
 

ב”עובדה” גם לא נחקרו היחסים ההדוקים, לפי פרסומים זרים, בין המוסד של כהן ונתניהו לבין הסעודים. כולל התוכנה הישראלית, שלפי טענת חברו של העיתונאי ג’מאל חאשוקג’י, הושתלה בטלפון שלו והובילה לכאורה לחיסולו. אני מניח ומקווה שבמסגרת מסע הנקם של הדמוקרטים בארצות הברית, אם וכאשר ישתלטו על הבית הלבן ב־2020, כל המעורבים בתעלולים האלה ישלמו את המחיר העסקי, הציבורי והפוליטי.