היי קלמן, קראתי בעניין רב את טורך האחרון ("מצעד ההשתקה", 21.6.19, "מעריב־סופהשבוע"), על עיסוק יתר בענייני קהילת הלהט"ב, ושמחתי מאוד שטור שמבקש שלא להתעסק מדי בנושא גרם לעיסוק רב מאוד בקהילה הלהט"בית. ביקשת להפסיק ויצאת מגביר, ובזכותך שבוע הגאווה שהתרחב לחודש - התפרש השנה על פני שבוע נוסף, ועל כך ברכותי. 
אני קורא מדי פעם את טוריך המעניינים בעיתון, מאזין לתוכניתך (המעולה, עם אסף ליברמן) בכאן ב', ולא שוכח שאתה גם מגיש תוכנית טלוויזיה יומית בכאן 11. בנוסף אתה מתחזק חשבונות טוויטר ופייסבוק מרובי עוקבים, ולכן הטענה הראשונה שלך על סתימת פיות של דעות "אחרות" כמו שלך, הייתה מעט מוזרה. 
אני בהחלט מבין שפיך סכור בתפר שבין סיום תוכניתך ברדיו לתחילת תוכניתך בטלוויזיה. גם בשעות הלילה שבין סיום תוכניתך בטלוויזיה לתחילת תוכניתך ברדיו ביום שלמחרת, אין לך פתחון פה. ואחרי הפוגה של יום חמישי אתה כבר צץ בטור של שני עמודים בעיתון הזה. כך שאם זו סתימת פיות, תהיתי אם אתה דורש לעצמך גל פתוח של קלמן ליבסקינד 24/7 ברדיו, בטלוויזיה, בדיגיטל, בים, באוויר וביבשה, להנאת הצופים, המאזינים, הקוראים והגולשים. 

"הסיפור הלהט"בי", שאתה טוען שהוא לא כל כך מעניין את הציבור כמו הבעיות הכלכליות–מדיניות–ביטחוניות, דווקא מעניין מאוד, משום שהוא יותר מסיפור להט"בי. זהו סיפור על ערכים שוליים ומשעממים כמו חופש, שוויון, קבלת האחר וחיבוק השונה. במצעדי גאווה ברחבי הארץ ובעולם צועדים גם מי שמרגישים שהחברה והמדינה מתעלמות מהם במקרה הטוב, או מפלות ויורקות עליהם במקרה הרע. 
*
לפני מצעד הגאווה בירושלים הוסרו על ידי העירייה שלטים שעליהם נכתב: "האומץ להיות נורמלי, אבא ואמא = משפחה". אתה טוען שעדיף לנהל עליהם דיון ולא להורידם? אם כך, בוא ננהל גם דיונים על האומץ להיות גזעני, החירות להיות בריון והכיף להיות חשוך. איך יישמע דיון עם אנשים שחושבים שלהיות הומו זה לא נורמלי? יובאו שם טיעונים בעד ונגד נטיות מיניות? צד אחד ינסה לשכנע את האחרים שהם דפוקים או מיותרים? יש עוד דיונים מהאלף הקודם שבא לך להחיות, כמו מי נתן את ההוראה ב"עסק הביש" ואיפה יוסל'ה שוחמכר?
בהמשך, אתה מקבל להט"ביות בהנחה שהיא מולדת. אז א', מקסים מצדך, וב' - למה לא לקבל להט"ביות גם אם היא מתוך בחירה? אם הומו זה מצוין ולסבית היא אחלה, איזו בעיה תהיה לך עם אנשים שפשוט בא להם להיות כאלה? רק אם אתה עדיין מאמין שיש משהו רע בלהיות הומו, משהו דפוק, חולה ובעייתי, אני מבין אותך. האם זה האומץ שלך להיות נורמלי? 
המסר העיקרי שלך הוא שבעולם מתוקן אנחנו צריכים לקוות שכולם יהיו סטרייטים. כלומר, אתה חושב למשל שהימצאותי בעולם - או הימצאותה של מי שמשדרת אחריך ברשת ב' - הופך את העולם למקולקל ופגום. גם אמיר אוחנה, גל אוחובסקי, יובל נח הררי, אורנה בנאי, יהודה פוליקר ואחרים מקלקלים את העולם המתוקן שאתה חי בו. אבל עזוב אותם, ליאונרדו דה וינצ'י, אלטון ג'ון, אוסקר ווילד - ותחסוך ממני את הישיבה עכשיו מול גוגל בחיפושים גנריים כמו "הומואים מפורסמים ששינו את העולם" או "ההומואים שפיתחו את הטכנולוגיה" וכו', אבל הם תמיד היו - ולפי איך שזה נראה כרגע העולם ממשיך להתקיים.
אגב, גם אם כולם יהיו נכים, בעלי מוגבלות שכלית, אימפוטנטים, א–מיניים או חרדים שלא הולכים לצבא - גם אז העולם או המדינה לא יהיו קיימים? בא לך לקפוץ לבית חולים לעצור את הילודה של כל אלה? טענת שכולם מנסים להביא לעולם ילדים, לא תמיד בדרך טבעית, אבל זה נורמלי רק אם הם מודים שיש להם בעיה. מה הגליק הגדול בלהעריץ תהליכים "טבעיים" ו"נורמליים". גם פטריות הזיה, רעידות אדמה והתפרצויות הר געש הן טבעיות ונורמליות. האנשים הכי מעניינים, יצירתיים וכאלה ששינו את העולם תמיד היו מוזרים וקצת פסיכים. 
ולסיום, כתבת, "האם אתם מוכנים להתפלל יחד שמהיום והלאה לא ייוולדו עוד ילדים עם נטייה מינית שונה?". לא, קלמן, מה פתאום! אני מתפלל שייוולדו עוד המון ילדים שונים ומשונים, כדי שהעולם יהיה מגוון ומעניין. כי כולנו ילדים של החיים. האומץ לצטט קלישאות משירים.