עברייני הסף: במדינת ישראל מתקיים זה עשרות שנים קשר גורדי עברייני ומושחת ששותפים לו שלושה: אגף החקירות במשטרה, התקשורת הממוסדת והפרקליטות. מדובר במכת מדינה: מגיפת ההדלפות מהמשטרה והפרקליטות לכתבלבי החצר שלהם.
 

כבר מלכתחילה אציין כי כל הדלפה מהפרקליטות והמשטרה אל עושי דברן בתקשורת הינה בגדר עבירה פלילית על פי סעיף 117(א) לחוק העונשין תשל"ז, הקובע כי "עובד הציבור שמסר, ללא סמכות כדין, ידיעה שהגיעה אליו בתוקף תפקידו, לאדם שלא היה מוסמך לקבלה, וכן מי שהגיעה אליו ידיעה בתוקף תפקידו כעובד הציבור, ולאחר שחדל מהיות עובד הציבור מסרה, ללא סמכות כדין, לאדם שלא היה מוסמך לקבלה, דינו - מאסר שלוש שנים".
 

מדהים ששני הגופים הממלכתיים האמונים יותר מכל על אכיפת החוק, והמחויבים לפעול אך ורק כחוק, חוטאים מדי יום ביומו בעבריינות בוטה בריש גלי. אין אפוא מנוס מלקבוע כי על השניים הנ"ל חלה האמרה: "טובל ושרץ בידו".
 

חמור מכך, הפיקוד הבכיר במשטרה, לרבות המפכ"לים לדורותיהם - האחרון שבהם רוני אלשיך - ועוד יותר מכך בכירי פרקליטות המדינה, לרבות היועצים המשפטיים לדורותיהם, מנסים לגלגל את התנהלותם העבריינית לעבר הסנגורים - גם של בנימין נתניהו עצמו - תוך שימוש בוטה בכזב ורמייה. כך, פרקליטיו של נתניהו ראו את חומר החקירה לראשונה אך לפני כחודשיים; אולם מתחילת החקירה זורמות ללא הפסקה הדלפות מהחוקרים היישר לעושי דברם בתקשורת.
 

יתרה מכך, את חקירות נתניהו מלווים מתחילת הדרך פרקליטים בכירים מהפרקליטות, וחומרי החקירה הועברו כל העת תוך כדי החקירה גם לעיונם של פרקליט המדינה ולצוות עוזריו, וליועץ המשפטי ולצוות עוזריו. לפיכך לא רק משה נוסבאום, המשמש גם כמעין דובר בלתי רשמי של המשטרה, נהנה מאוקיינוס ההדלפות מחקירות נתניהו, אלא גם כתבלבי חצר ותיקים של הפרקליטות לא קופחו על ידי לשכות פרקליט המדינה והיועץ המשפטי.
 

חמור מכך, פרסום כתב החשדות נגד נתניהו מספר שבועות לפני הבחירות האחרונות - תרחיש שהפך בפועל את היועמ"ש והפרקליטות לראשי מערכת הבחירות של כחול לבן - מוכיח מעל לכל ספק כי ההדלפות העברייניות נעשות במגמה פוליטית מובהקת. זהו מסע משותף פרוע של הממסד המשפטי והשמאל הקיצוני, התקשורתי והפוליטי, להפלת ממשלת המחנה הלאומי וסילוקו של נתניהו מראשות הממשלה.
 

אחד ממקרי ההדלפה הבודדים שנחקרו אי־פעם - ביוזמת מי שהיה אז היועץ המשפטי, אליקים רובינשטיין - עסק בחקירת ראש הממשלה לשעבר אריאל שרון. אז התברר כי ההדלפה העבריינית בוצעה על ידי עו"ד ליאורה גלט־ברקוביץ' מפרקליטות מחוז תל אביב. ההדלפה עסקה בחיקור דין שעתיד היה להיערך בדרום אפריקה, כשהנחקר המיועד הוא חברו הטוב של שרון, סיריל קרן. ההדלפה, כפי שהודתה גלט־ברקוביץ', נועדה לחבל בסיכוייו של שרון לשוב ולהיבחר לראשות הממשלה במערכת הבחירות של תשס"ג (2003).
 

בעניינו של נתניהו, תופעת ההדלפות העברייניות חמורה עשרות מונים. מדובר בשטף בלתי פוסק, לרבות מלשכת היועמ"ש, שממנה יצאו - כפי שפרסם עיתונאי "גלובס" אלי ציפורי - כ־80% מההדלפות מאז שסיימה המשטרה את חקירותיה. משום כך סירב עו"ד אביחי מנדלבליט, בתירוצים שונים ומשונים, לכל בקשותיהם הרבות של פרקליטי נתניהו להורות על פתיחת חקירה לגילוי המדליפים. 
 

אויבי הדמוקרטיה

ניסיונותיו של הממסד המשפטי להדיח את נתניהו, תוך שימוש חוזר ונשנה בהדלפות עברייניות, ימיהם כימי כהונתו כראש ממשלה. חלפו רק תשעה חודשים מאז נבחר לראשונה, באביב תשנ"ו (1996), וכבר בא לעולם מיזם הפוטש הפוליטי הראשון במסווה משפטי ועיתונאי. יסודו היה בשיתוף פעולה בין קול ישראל לפרקליטות המדינה, הידוע כ"פרשת חברון-בר־און". היה זה היועמ"ש דאז רובינשטיין שסיכל את המיזם הנלעג ש"העובדות" שביסודו לא היו ולא נבראו.
 

בניסיון השני, בראשית תש"ן (שלהי 1999), הלא הוא "פרשת עמדי", טיפס הקשר הגורדי המושחת לשיא. נוסבאום גילה בשידור כי "ברגעים אלה ממש" נחקרים נתניהו ורעייתו בחדרים נפרדים וכי "מתגלות סתירות מהותיות בין הגרסאות שהם מוסרים". קרי, נוסבאום פרסם בשידור חי הדלפה עבריינית היישר מחדרי החקירות. דומה הדבר לפלוני המטיל את מימיו לבריכה מהמקפצה, וכדי למשוך אליו את מרב תשומת הלב גם זועק "שופוני".
 

בתחילת השבוע שידר גיא פלג מיצג מבעית, בסיוע הפרקליטות: הוא הגיש רכילות זולה בדבר צעקות שעל פי עדויות מתיק החקירה - שאין שום ערובה שעסקינן בעדויות אמינות - צעקה רעייתו של נתניהו כאשר משלוח של סיגרים ומשקאות לא הגיע כמובטח לבית ראש הממשלה. רכילות נמוכה נוספת עסקה בסיגרים ובמשקאות שהיה רוכש כביכול עבור ראש הממשלה אחד מעובדי המשרד, מכספו שלו. שתי רכילויות דוחות אלו, שכאמור אין כל ביטחון באמינותן, לא מצאו דרכן אפילו לכתב החשדות נטול היסוד המשפטי והעובדתי שפרסם היועמ"ש, כפי שהוסבר ארוכות במאמרי הקודמים. 
 

מביש עוד יותר התמלול שאותו הציג פלג למחרת בדבר העמדת מסוק צבאי לרשות ארנון מילצ'ן ומיליארדר הודי, לשם הטסתם לפגישה עם מלך ירדן עבדאללה. יודגש כי מטרת הפגישה הייתה מיזם של אזור סחר חופשי ישראלי־ירדני, אלא שמיד התברר כי מדובר בתמליל חלקי וכוזב. המסוק היה מסוק ירדני ומי שטיפל בהטסת השניים היה לא אחר מאשר ראש המוסד דאז, מאיר דגן. היינו, לא זו בלבד שעסקינן בהדלפות שהן עברייניות, אלא גם שקריות. לפיכך, גם סוגייה זו לא מצאה דרכה אל כתב החשדות.

***

הנה כי כן, מדובר במיזם הדלפות עברייני, שבא לעולם בשיתוף פעולה בין הפרקליטות, התקשורת והמשטרה, ומטרתו אחת: לפגוע בסיכויי הליכוד בראשות נתניהו להרכיב את הממשלה הבאה. אין אפוא תמה כי מפלגות השמאל הקיצוני, כמו גם השמאל הקיצוני התקשורתי, רואים בפרקליטות ובמשטרה - השקועים עד צוואר בהתנהלות עבריינית ופועלים ממניעים פוליטיים מובהקים - כ"שומרי הסף ומגיני הדמוקרטיה", ואת הקורבן המובהק של התנהלות עבריינית זו, נתניהו, כ"אויב הדמוקרטיה". תרחיש מחפיר זה תואם את מיטב תיאוריו של ג'ורג' אורוול לגבי שלטונם והתנהלותם של החזירים האדומים מחוות החיות המפורסמת שלו.
 

למזלם של הליכוד ונתניהו, כל מרכיבי הקשר הגורדי המושחת הנ"ל מצטיינים בבוחן מציאות פוליטי השואף לאפס. אין הם מודעים לכך שכמו גיחתו מהאפלה של אהוד ברק, גם מופעי האימים של פלג וחבריו גורמים למרבית הציבור רגשי סלידה וקבס מדרכם הנלוזה של מתנגדי נתניהו בממסד המשפטי, בתקשורת ובפוליטיקה. תרחיש שרק מעצים את כוחו של ראש הממשלה מבחירות לבחירות, בבחינת "וככל שיענו אותו, כן ירבה וכן יפרוץ".

tguvot@maariv.co.il