האיש השמנמן ישב מולי ברגליים פשוקות מאחורי השולחן הרחב וגירד בראש. הוא יישר את הכיפה בידו האחת ובידו השנייה חולל קונצרט עם סיכת התיק־תק שלו. תק־תק־תק, תנועת יד חגיגית, פינאלה, תק־תק. “לאאאא, את לא מבינה, אני יסביר לך”, גיחך. היה נדמה לי שהפישוק שלו התרחב בעוד כמה מעלות. “את... את... איך אני יגיד, לוקחת הכל כבד. תני לי רגע להגיד לך משהו ברמה העקרונית”. 


האיש השמנמן היה מנהל בעמדה בכירה באחת ממערכות העיתונים שבהן עבדתי. “תביני”, הוא אמר, “נגיד הילד הזה, אוני, הבדואי השמן המסכן הזה, אני לא אומר שהוא לא מסכן, בכל זאת הוא מונגולואיד, הוא תמיד עושה ריקודים כדי להנעים את זמנם של התיירים שבאים אליהם לסיני. כולנו מחינו לו כפיים כי זה שימח אותו. הם רגילים שם שהילד הזה המונגולואיד עושה שמח לאורחים ואנחנו שימחנו אותו”.


לא הבנתי מה הוא חשב ששימח יותר את הילד המתוק ההוא, עם התסמונת דאון: העובדה שהאחים הגדולים שלו דחפו אותו לכיוון המדורה כדי לרקד כמו קופיף מול הקהל, או אולי הדמעות שלו כשדחפו אותו שוב כשהוא כבר לא רצה להיות במוקד חבורת הבבונים הזו שהשליכה עליו מטבעות. זו הייתה החבורה שנסעתי איתה מטעם מקום העבודה. צ’ופר שלא ביקשתי, אבל אסור לסרב לו. 


רציתי לשאול, אבל הרעיון שהוא ימשיך לדבר על עצמו עם פעלים בגוף שלישי כבר עשה לי גירודים בכל הגוף. כמעט הרמתי ידיים, ואז זה בא: “תביני, ככה זה. מה שטוב בבית שלנו לא טוב בבתים אחרים”. זה הסתמן כמו התחלה של הסבר מנומק, כך שנשארתי במקומי. “אתה יכול לחדד בבקשה”, שאלתי. “תראי, נגיד אני נוסע לתאילנד עם חברים”, הטון שלו עלה לגבהים מרשימים. “אני רק אומר נגיד. לא באמת. בחורות בתאילנד זה לא כמו בחורות בישראל. בחורות בתאילנד, מחילה, תק־תק־תק־תק, הן זונות. ככה זה. נשים בתאילנד לרוב הן זונות. אז אתה עושה מה שאתה עושה, נגיד, משלם כמה גרושים, וחוזר הביתה”. 


“והמוסר?”, שאלתי אותו, “המוסר שלך, ואמות המידה, והיכולת להבחין בין טוב לרע, כל אלה רק עניינים גיאוגרפיים?”. הוא הסתכל עלי בעיניים תמהות. הוא לא היתמם. הוא באמת לא הבין.

***

שרה וייץ (אין קשר משפחתי) הייתה המורה למתמטיקה של ילדיי והמחנכת של אחד מהם למשך שנה. יום אחד הגעתי לבית הספר באמצע היום ונקלעתי ללב שיחה שלה עם אחד התלמידים. היא הסתכלה לו בעיניים ואמרה לו כך: “אני לא מאלפת כלבים. אני מחנכת. אני רוצה לדעת שדברים שאני מלמדת הולכים איתכם גם כשאני מסובבת את הגב. אתם צריכים לדעת להבחין בין טוב לרע, בין מותר לאסור, בין כן ולא”. המשפט הזה מקודד אצלי מאז. כי מה ששרה וייץ אמרה בעצם זה שגם את יכולת ההבחנה בין טוב לרע, אנשים קטנים שגדלים להיות אנשים גדולים, או אנשים עלובים, צריכים ללמוד. לא כולם נולדים עם זה מובנה בתוכם. 
 

מקרי האונס האחרונים מעבירים לי עוד שיעור על טבע האדם. לא פחות מזה, הם מלמדים על טבע ההורים של האדם. אין חיה כזו, בני טובים. זה לא קיים בטבע וגם לא אצל ההולכים על שתיים. מה כן יש? הבנת גבולות גזרה. גבולות של הנפש, של הגוף האישי, של הגוף של האחרת והאחר, של הנפש של האחרת והאחר. מה עוד יש? הורים שלא מבינים איך זה קרה להם, ודווקא להם. איך זה שילדיהם, בני הטובים, עוללו את הזוועות האלה. 
 

התשובה, כמו תמיד, נמצאת בספרות הקדומה. בתנ”ך, שהוא לא סתם רב־המכר העולמי של כל הזמנים. כבר בפרק ד’ בספר בראשית כתוב: “לפתח חטאת רובץ, ואליך תשוקתו, ואתה תמשול בו”. מה זה אומר? שהחטא והצד האפל תמיד יארבו בצד ויחכו לכישלון. קשה מזה: הם תמיד יקסמו יותר מהחיים הפשוטים והנורמטיביים. אבל, ופה האבל הגדול, לכל אחד יש את היכולת למשול בחטא, אם הוא רק יהיה מודע לכך שהצד האפל קיים בתוכו. אולי הגיע הזמן להפסיק להסתיר מהילדים שלנו את העובדה שבכל אחד מצויה מפלצת קטנה. כן, גם בהם.

מבדק בית 

משחק הלוח האסטרטגי "המתיישבים של קטאן" נולד בשנת 1995 במוחו של קלאוס טויבר הגרמני, ומאז עבר שינויים ותהפוכות. "קטאן ג'וניור", הגרסה הצעירה והחדשה של המשחק, מגיעה עם גרפיקת תלת־ממד על לוח דו־צדדי. היא מתרחשת באזור של איים טרופיים המספקים לשחקנים משאבים כמו אננס, זהב ועצים – בהתאם למה שמורה הקובייה. כל שחקן מתחיל עם שתי מאורות פיראטים. מהן הוא מפליג בספינה לאיים הקרובים ובונה מאורות פיראטים חדשות. כל מאורה מזכה אותו במשאבים רבים יותר שישמשו אותו להשיט ספינות, לבנות עוד מאורות (כמובן. שליטה זו שליטה), להודות לתוכי קוקו שהוא חלק בלתי נפרד מהמשחק ועוד. המנצח הוא מי שמצליח להקים שבע מאורות פיראטים. המשחק מיועד לשניים עד ארבעה שחקנים, בני שש ומעלה. כל סבב אורך כ־30 דקות. 

"קטאן ג'וניור"; שיווק: הקוביה משחקים בע"מ; להשיג בחנויות הצעצועים וברשתות הספרים; מחיר: 190 שקלים

קטאן ג'וניור

המלצתרבות

תל אביב בעונת הקיץ היא לא המקום הכי נפלא לשהות בו, אבל אם כבר גזירה אקלימית, שתהיה מלווה במשהו מצנן: אתרי חברת גני יהושע מציעים ללא תשלום קולנוע קיץ פתוח לילדים עם סרטים מדובבים לעברית מתחת לכיפת השמיים. מחר, ‏25.7‏, בשעה 20:00 יוקרן הסרט “הדרדסים” בכניסה לפארק מנחם בגין. ב־31.7 באותה שעה יוקרן “מפלצות בשלג” בגני הטבע ברחבה המרכזית של הגן. מי שמעדיף מים, יכול באותו ערב, בשעה 18:15, להגיע אל המזח שליד הכדור הפורח ולהצטרף לשיט באגם. מומלץ להגיע מצוידים במשקפות לצפייה בחיות היום והלילה. השיט מתאים לבני 5 ומעלה. מחיר לאדם: 50 שקל.
קיץ באתרי גני יהושע; לפרטים נוספים: 073-3808946

קיץ בגני יהושע