ד למה כולם אומרים לפני הבחירות "כחול לבן", כאילו זו התקווה והתשועה האחרונה - כשצריך לומר, זה רק אפור־בז' לפני כביסה, שלא מורידה כתמים? ולמה עד לפני זמן קצר הם היו כמעט בגדר שומרים שתיקה (וחלקם בצדק), והיום הם כבר שומרי איסור נגיעה ולא נוגעים בשום דבר פוליטי ואידיאולוגי שיכול להזיק למנוחת הלוחמים שלהם ו/או לאפשרות שהליכוד ייאלץ לצרפם לממשלת אחדות?

ד למה כולם טוענים שרה"מ נכנע תמיד לחמאס ונותן לסינוואר והנייה ("הצעירים הזועמים") להכתיב את סדר היום, בלי שיורה לצה"ל להרתיע אותם אחת ולתמיד, ללא צורך במערכה רחבה - ואיש אינו מודה שבגלל מדיניות ההכלה של רה"מ יצליח הליכוד להגיע לבחירות לפחות באותו מספר מנדטים ובמינימום נזקים: מצב שִגְרוּם קבוע (שגרה־חירום לסירוגין, בלשון העוטף), רק כמה אלפים ביישובי העוטף בטראומה נמשכת, מאות ילדים משתינים מפחד במיטה, מאות נפגעי חרדה בטיפול, כמה אלפי דונם שרופים וציבור מתוסכל ונואש? עזבו, קטן על הביבי, שנסע עם מלכת האמבטיה שלו לאוקראינה והשאיר את שטייניץ הקט להצהיר שתושבי ישראל יכולים לישון בשקט, כשידו של נתניהו על ההגה. 

ד למה אתם לא שמים זין, בסגנון היאיריהו (שהעליב את שומרי הסף שלנו, בין השאר), על הקרע שהרחיב אביו עם המפלגה הדמוקרטית האמריקאית, עם הקונגרס ורוב הקהילה היהודית הלא אורתודוקסית בארצות הברית - ולא מצדיעים לנתניהו האב, כשבזגזוג של 180 מעלות מנע את כניסתן של אויבות ישראל הגדולות ביותר מאז איילת המשתדלת (לזכות באהבתו), חמינאי ונסראללה?

ד למה עמיר פרץ, שנציגו איחר להגיע לישיבת ועדת הבחירות ובהיעדרו אושרה כניסת כמה יהודו־פשיסטים מעוצמה יהודית להתמודדות לכנסת, רואה את התקלה כ"טעות אנוש" - אבל לא רואה (שוב מנסה לקרוא את המציאות במשקפת אטומה?) שבלי איחוד עם המחנה הדמוקרטי אין שמץ סיכוי שהמצע המדיני־ביטחוני הנכון שהציג, שזהה כמעט לזה של המחנה הדמוקרטי, יגיע לכלל מימוש? טעות אנוש אנושה?

ד למה כולם מגנים את ההפגנות הנמשכות בפתח תקווה, 400 מטר מבית היועמ"שתפ, ולא משבחים את מנדלבליט, שממשיך בנחישות את דרכו, בקצב צב, לשימוע שיואיל נתניהו להעניק לו אחרי הבחירות ולהקלה לכאורה של משקלם הסגולי של תיקיו, כשבינתיים - גם בגללו - ישראל כאומה וכדמוקרטיה, מתרסקת?

ד למה כולם מתרגזים על שמכנים "סמרטוט" את "מבקר" המדינה החדש, מתניהו איש נתניהו, ואף אחד לא מעריך את זריזותו בפירוק והחלפת ועדת ההיתרים, ועם כמה מקורבים מפוקפקים חדשים בשורותיה, וסילוק היועץ למלחמה בשחיתות במשרדו והאיסור לאנשי האגף לתפקידים מיוחדים במשרד לעסוק בחקר השחיתות בשלטון, והכל בשבועיים הראשונים לכניסתו והוא אפילו אינו שופט?

ד למה כולם דורשים מאהוד ברק שיגלה על מה קיבל את 2.3 המיליונים מקרן וקסנר ומה היו קשריו עם המיליארדופיל ג'פרי אפשטיין, ואיש אינו דורש מנתניהו לגלות את שיעור ממונו ונכסיו, כדרישת ועדת ההיתרים הקודמת, ולהסביר מדוע הוא ממשיך להעסיק כשליח (בהתנדבות?) לכל דבר עבירה לכאורה, את צלם תחתוני הנשים נתן אשל?

ד ולמה אמרה שרת הספורטרבות מירגב, "אנשים לא מחליטים מי יהיה ראש הממשלה, אלא הקדוש ברוך הוא", ולא אמרה, "...אלא הקדוש ברוך היא", ואידך זיל גמור ודי לאווילה ברמיזא?