סוף־סוף חדשות טובות. הקרע בין טראמפ ליועצו ג’ון בולטון נראה כבלתי ניתן לאיחוי. אלה הן חדשות רעות לנתניהו, והן אמורות להשפיע דרמטית על הבחירות. אלא שהמשמעות הדרמטית, שבועיים לפני הבחירות, אינה מספיקה כדי לחלחל לפילטר התודעה המורעלת של הציבור בישראל. ואין גם תקשורת נחרצת שתעשה את ההקשר בין המדיניות הכושלת מול סוריה ואיראן והמהפך של טראמפ.

בינתיים נשארנו עם משקעי פסגת ג'י־7. הרעיון של נשיא צרפת היה לשכנע את טראמפ להצטרף לעולם בשני נושאים קריטיים: שינויי האקלים והסרת הסנקציות על איראן כפתיח לשיחות ללא תנאי על הסכם הגרעין. התרגיל היה לנצל את נפילתו המנטלית של טראמפ, כפי שאובחנה בתקופה האחרונה, בתקווה שהאיש שמתהפך בכל נושא ובכל מזג אוויר יתהפך גם בפסגת המדינות המתועשות שתעסוק במזג האוויר.

עם כל הכבוד לבניית בית המקדש בירושלים, שינויי האקלים הם הנושא החשוב והדחוף ביותר בעולמנו המתחמם לקראת שואה אקולוגית. טראמפ, שלא מבין בזה מאומה, הגיב באופן לא נחרץ (פעם רטן משהו בסגנון “יורד שלג, לא?”). בעיקר משום שהמדיניות המוצעת תפגע בתומכיו, ברוני הנפט והמכוניות והאוונגליסטים שמשאירים את הטיפול בכדור הארץ בידי אלוהים. וחוץ מזה, אובמה היה בעד.

בנושא איראן ניסו למשוך אותו למלכודת. מוחמד זריף, שר החוץ האיראני, בדרך לכאן, אמרו לו, ויש צ’אנס להסכמה על הסכם גרעין חדש, בדיוק כמו שאתה, טראמפ, אמרת תמיד שרק אתה תעשה אותו. לא איש קרבות רחוב מילוליים כטראמפ, שמכור לפוטו־אופ דרמטי, יברח מהזדמנות לעשות גלים. טראמפ לא נפגש עם זריף, אבל אמר: “לאיראן יש פוטנציאל גדול, ואני מוכן להיפגש עם רוחאני בתנאים הנכונים... יש לי תחושה טובה בנוגע לאיראן... איראן היא לא אותה המדינה מלפני שנתיים וחצי, אז היא הייתה מפיצת הטרור מספר אחת”, (רמז טראמפי: אני חוללתי את השינוי).

קיביצרים כמוני שעוקבים מרחוק אחרי הדינמיקה של ממשל טראמפ הניחו שבולטון, היועץ לביטחון לאומי והמצדד מספר אחת בחילופי משטר ו/או בהפצצה על אתרי הגרעין עם צה”ל, איים להתפוצץ בעצמו. בירושלים היו בפאניקה. בצדק. טראמפ מאיים לחשוף את הבלוף של הדמון האיראני. שיחות בין ארצות הברית לאיראן שומטות את הקרקע מתחת למהלכי ההפחדה של נתניהו לקראת הבחירות בעניין פעילות צה”ל נגד איראן.

בינתיים חילץ מקרון מטראמפ הסכמה מגומגמת לחידוש השיחות, שכל חברי ה־ג'י־7 חתומים עליה. טראמפ אמר: אם הם רוצים לדבר – שידברו. אבל עם כל הכבוד לסכסוך השבטים המקומי על טקסיו המוזרים (יורים לשטחים פתוחים), בעיית שינויי האקלים הגלובלי היא דרמה מבהילה שמחייבת תשובה אתמול. מישהו שמע מישהו עוסק בכך כחלק ממערכת הבחירות?