היום הזה היה צריך להיראות אחרת: שבוע ויום לפני פקיעת המנדט של יו"ר כחול לבן בני גנץ להרכבת הקואליציה, המערכת הפוליטית אמורה הייתה להיות עסוקה בשאלה איך תעבור הפגישה בין גנץ וליברמן, מה יגידו אחריה ומה יניב יום חמישי, כאשר יו"ר ישראל ביתנו ייפגש גם עם ראש הממשלה נתניהו. עם זאת, התמונה השתנתה הבוקר פלאים וליתר דיוק, הוקפאה. מחד, נוכח המצב הביטחוני האופציה של הקמת ממשלת מיעוט בתמיכה מבחוץ של הרשימה המשותפת נראית פחות מציאותית, זאת בהתחשב בעובדה שגם אתמול היא לא באמת עמדה על הפרק.

מעבר להיתכנות הפוליטית הנמוכה עד בלתי סבירה להקמת ממשלת מיעוט, קיים גם הפן החברתי. במצב השגרה אפשר אולי לראות קהלים בחברה הישראלית שיתמכו בממשלה כזאת, כאשר הרשימה המשותפת תומכת בה בלי לקחת בה חלק פעיל. עם זאת, כאשר העם יורד למקלטים, הלך הרוח משתנה פלאים. אם אתמול הקמת ממשל מיעוט עוד הייתה אפשרית, היום הרעיון הזה הפך להזוי.
בליכוד אולי היו שמחים ללכת לאופוזיציה ומשם לעקוב אחרי האי התפקוד והקריסה של הממשלה כזאת, כדי שבעוד שנה-שנה וחצי יוכלו לבנות קמפיין בחירות מוצלח ביותר רק על הקשר שבין גנץ לאיימן עודה ואחמד טיבי. מאידך, מנגינת האחדות מתחילה להיות רלוונטית הרבה יותר. בפועל, המערכת טרם קיבלה החלטה באשר לאן הולכות פניה.
פגישת ליברמן-גנץ לא בוטלה נוכח המצב הביטחוני, אלא רק נדחתה למחר. הפגישה המתוכננת בין יו"ר ישראל ביתנו לבנימין נתניהו, שאמורה להתקיים ביום חמישי, והכיוון הפוליטי יתברר במהלך היממה הקרובה. אם הצדדים יצליחו, באמצעות התיווך של הגורמים המצרים, להוריד את רף הלהבות ולייצב את המצב הביטחוני, המערכת הפוליטית תתעורר מהקיפאון ותמשיך לדהות על עבר ה-20 בנובמבר. מדובר ביום בו בני גנץ יצטרך להחזיר את המנדט לנשיא ריבלין, או להכריז על הצלחתו בהרכבת הקואליציה.

במערכת הפוליטית סקפטיים מאוד לגבי תרחיש הרכבת הממשלה ובכל מקרה - אם המצב הביטחוני לא יירגע ביום או יומיים הקרובים, אז הוא יתחיל להשליך באופן ישיר על הזירה הפוליטית.