כנראה שמדי פעם אין ברירה אלא לקבל קריאת השכמה שתפסיק באחת את כל הספינים. לא נעים, אבל הגענו למצב שאזעקות אמת הן הדבר היחיד שמפוגג את מסך העשן של מערך התעמולה המניפולטיבי. אז איך הגענו למצב שבו חיסול ממוקד של ג׳יהאדיסט מדרג ביניים מכניס חצי מדינה למקלטים? הגענו אליו משום שפוליטיקת הספינים שמהתלת בציבור השתלטה עלינו. אנחנו כבר לא רואים את האמת מבעד להררי החרטוטים.
כולנו שמענו שבנט מונה לשר ביטחון השבוע, בגיבוי מלא של חברי ליכוד שאך לפני חודשים ספורים קראו לו ילדותי, מתלהם וחסר אחריות, ושאינו ראוי לשום תפקיד ביטחוני. כולנו גם שמענו שהרמטכ״לים לשעבר גנץ ואשכנזי הואשמו שהם ״סוטרים לחיילי צה״ל״, והותקפו בקריאות גנאי של ״אוהבי מחבלים״ שמעדיפים את איימן עודה על פני הדתיים. מי שבכל זאת סולח לספינים הפרועים מאמין שהם משרתים מטרה נעלה שמקדשת את כל האמצעים: שימורו העתידי של שלטון הימין.
אבל כשהספינים מתפוגגים לטובת האזעקות, נחשפת האמת. האם שימור שלטון הימין על ידי התעקשות על ממשלה רק במסגרת הגוש עם החרדים באמת עדיף מבחינה ביטחונית על פני כינון ממשלת אחדות שוויונית בין הליכוד לכחול לבן? אפשר לנצל את ההפוגה הנדירה כדי להביט במציאות: בנט אומנם אינו מינוי אידיאלי לשר ביטחון, אבל כבר ראינו גרועים מזה. מה שבאמת גרוע במינוי שלו הוא היותו תוצאה של פוליטיקה שכבר אינה משרתת את האזרחים או את המדינה או את הביטחון אלא רק את עצמה.

ישראל, תודה לאל, התברכה ברבים ומצוינים שיודעים לדאוג לביטחונה, פשוט צריך להשתמש בהם בצורה נכונה. איחוד מוחות היה יכול להביא לפתרון שבמסגרתו טילים על כל הארץ לא ייחשבו לחלק מהשגרה. אבל כעת נתניהו העדיף את המהלך הפוליטי של מינוי בנט על פני מהלך שבמסגרתו ימונה אחד משלושה רמטכ״לים לשעבר, כולם מוכשרים, כולם היו שותפיו. יותר מזה, הוא העדיף שלא להיפרד מגוש החרדים, שיש לו עוד משמעות ביטחונית משמעותית - הרכב הקבינט המדיני־ביטחוני. 
בואו נדבר על זה רגע: פרט לנתניהו ובנט, בקבינט יושבים ישראל כץ, משה כחלון, גלעד ארדן, אמיר אוחנה, אריה דרעי, אלי כהן, יובל שטייניץ, זאב אלקין, בצלאל סמוטריץ׳, רפי פרץ ויואב גלנט. בדרג המדיני - אלה האנשים ששומרים עלינו בפועל. אפשר להתווכח על טיבם כפוליטיקאים, אבל על דבר אחד אי אפשר להתווכח: מתוך רשימה של 13 יש רק איש צבא אחד, וגם הוא נפסל לתפקיד הרמטכ״ל. עם כל הכבוד לספינים המתוחכמים שאמורים לתחזק איזה בייס למען שלטון ימין עתידי שאמור להגן על ביטחון המדינה, זהו הסידור שהליכוד מעדיף כרגע על פני ממשלת אחדות של שתי המפלגות הגדולות. במסגרתו, אנשים חסרי מומחיות צבאית מאכלסים את הקבינט במקום ששלושה רמטכ״לים לשעבר ישבו בו. אז איך המצב הנוכחי משרת את ביטחון המדינה במציאות שמחוץ לספינים? עוד לא נולד וגם לא ייוולד הספין שיוכל להסביר את זה. 
נכון שממשלת מיעוט בתמיכת הרשימה המשותפת רחוקה מהרצוי במצב רגיש שכזה, אבל גם גוש ימין־חרדים שמונע ממשלת אחדות שוויונית אינו משרת אותנו במצב שנוצר. אז האם אנחנו רוצים להתווכח איזו מבין שתי האלטרנטיבות האלו גרועה יותר, או פשוט להבין סוף־סוף שגם מבחינה ביטחונית ממשלת אחדות בין שתי המפלגות הגדולות היא האלטרנטיבה הכי נכונה.