כמו בכל ירי יזום על ידי ישראל, גם בחיסול בכיר הג'יהאד בהא אבו אל־עטא חייבות להישאל כמה שאלות. לא מדוע הוא חוסל אלא העיתוי. אם האיש הוא הגורם לירי שחמאס אינו מעוניין בו, והוא מקור לסיכון תושבי עוטף עזה משני צדי הגבול, אזי הניסיון להרגיע את הג'יהאד האסלאמי באמצעות חיסולו לא אמור לעורר בעיה מוסרית או פוליטית. עיתוי החלטת החיסול חשוב כדי להבין אם מאחורי ההחלטה על החיסול יש חשבונות זרים. 

סביר להניח שהאיש סומן מראש וחיסולו אושר למפרע. הנוהל הוא שמתנהל אחריו מעקב ואם יש הזדמנות והאמצעים ערוכים, אז מבצעים ומיד. לך תדע היכן הוא יהיה בעוד רגע. לכן השאלה הראשונה היא אם מבצע החיסול היה מהרגע להרגע כדי לנצל הזדמנות שהאיש על הכוונת, או שיכולות החיסול כבר היו נעולות על היעד והעיתוי נבחר בשל שיקולים נוספים. האם חיסול הג'יהאדיסט יגרור להסלמה גם את חמאס, והאם ירי שמיוחס לחמאס יגרור את צה"ל לתגובת יתר? התשובות יינתנו בלילות ובימים הקרובים. 

עכשיו צריכה להישאל שאלה נוספת: מי מרוויח מהחיסול ומהאירועים (שהיו צפויים) בעקבותיו. נראה שהמרוויחה הגדולה היא ממשלת האחדות שעדיין לא קמה. אין כמו חרדה ויראלית כדי לגרום לריצת אמוק של ציבור מבוהל לעבר הממ"ד הלאומי שנראה כמו ממשלת אחדות. החשוד המיידי הוא ראש הממשלה נתניהו, שזקוק לפסק זמן כדי לנסות להתנער ממשפטיו. הדרך היחידה כיום היא ממשלת אחדות, שנותנת לו שנה נוספת במשרד ראש הממשלה, ומצב חירום שנותן לו תוספת לגיטימציה. 

ח"כ עמר בר לב צייץ אתמול בבוקר: "מדוע שינה נתניהו את עמדתו דווקא עכשיו, שבעה ימים לפני תום המנדט של ח"כ גנץ להרכיב ממשלה? התשובה לצערי ברורה". התשובה הברורה של בר לב הייתה נכונה לשעתה. אכן, ליל בלהות, בייחוד במרכז הארץ, עשוי להעניק לנתניהו פסק זמן. אלא שכרגיל אצל ביבי, בסיבוב האחרון הוא תמיד מפסיד. 

מעבר לפאניקה, בהפוך על הפוך, אם הסבב האחרון יסתכם בחיסול ושיגור רקטות חד־פעמי, עשוי להיווצר פתח לסיכוי להסדרה מוסכמת בעזה. עם כל הכבוד לחרדות של הציבור, לפעולות של צה"ל ולחשבונות של הפוליטיקאים, הדרמה העיקרית מתחוללת ברצועה. אם חמאס לא מצטרף לירי התגובה של הג'יהאד, וגבולות הגזרה של הסיבוב הנוכחי הן צה"ל נגד הג'יהאד, אלה חדשות רעות לממשלת הימין. 

המדיניות הנוכחית מול עזה נועדה לחזק את ההפרדה והעוינות בין חמאס והרשות הפלסטינית בגדה. בימים אלה מתגבשת ביניהם, בלחץ מצרי, סוג של הסכמה על בחירות משותפות. שיתוף פעולה בין חמאס והרשות הוא פתח ללגיטימציה עבור חמאס וחזרה למתווה אוסלו, שכולל מעבר בטוח בין הרצועה לגדה. דבר אחד בטוח: את החשבון הזה איש לא עשה בממשלת ישראל הנוכחית.