ביום שלישי לפנות בוקר נפתח בפעם המי יודע כמה סבב נוסף של אש כוחותינו ברצועת עזה ובדמשק. כוחותינו מדייקים בדרך כלל כשהם יוצאים לפעילות כירורגית. הם שולחים את המטרה מפוזרת לאלפי חתיכות לדרכה האחרונה מהעולם הזה לעבר הבלתי נודע, מה שמוגדר כ"העולם הבא".
המאמינים באמונות תפלות נוהגים לומר בחיוך ממזרי שיום שלישי, "פעמיים כי טוב", הוא יום שיש בו ברכה. אלא שהפער בין ברכה לקללה מתברר מהר מאוד.
כשהשמש זורחת, מדינת ישראל מתחילה להיות מטווחת. בין העוטף לגוש דן מעופפות רקטות המשוגרות מעזה אל מול עיניהם המבוהלות של אלפי אזרחים. צבע אדום, צבע אדום. אזעקות ברעש מחריש אוזניים עולות ויורדות, מתמזגות עם סירנות של רכבי הצלה, מכבי אש, אמבולנסים וניידות משטרה. לוחמי כיפות ברזל משגרים מטחי נגד. כשיש מפגש באוויר עם בינגו נשמעות צהלות שמחה, וכשיש נפילות עולות זעקות לעזרה.
כשהתרנגולות בעזה החלו לקרקר את קרקור הבוקר, נשמע בום גדול ואיש הג'יהאד האסלאמי, מפקד המחוז הצפוני ברצועה בהא אבו אל־עטא, קרקר את הקרקור האחרון בחייו. בשבוע שעבר הוא השתחצן באמצעי התקשורת והזהיר את ישראל בסגנון הידוע שבו ראשי ארגוני הטרור נוקטים, סגנון העולם התחתון: "נקרע לכם את הצורה, אמא שלכם תבכה עליכם". הוא זכה לתהילה רגעית כשהופיע בכל מהדורות החדשות בעולם, ובעיקר במהדורות של המזרח התיכון.
בבוקר יום שלישי פעמיים כי טוב, עם הנץ החמה, האנשים שעוסקים בדברים האמיתיים: אנשי השב"כ, חיל האוויר, המודיעין ופיקוד הדרום זיהו שיש אפשרות למחוק את אל־עטא מהמפה. הטלפונים האדומים צלצלו היכן שצלצלו, פקודת המבצע יצאה לדרך, הדרך הייתה קצרה וקטלנית. ביום שלישי פעמיים כי טוב סחבו לוחמי הג'יהאד האסלאמי על אלונקה את שאריות גופו של מנהיגם בדרכו האחרונה.
על פי פרסומים זרים - שבדרך כלל הופכים לפרסומים מקומיים - בדמשק הרחוקה כמעט נשלח סגן מפקד הג'יהאד האסלאמי אכרם עג'ורי אל עבר הבלתי נודע באמצעות חיסול ממוקד. לרוע המזל הצדיק מדמשק, ששימש כמקשר בכיר בין האיראנים לארגון הטרור במזרח התיכון, כנראה רק נפצע, ומי שנפח את נשמתו והתפרק לחתיכות היה בנו האהוב. פקשוש.
עד שעות הצהריים של יום שלישי כמאה רקטות החרידו את שלומם ושלוותם של תושבי ארץ הקודש. היו פגיעות, נזקים, שריפות, בתים הרוסים ונפגעי חרדה. צה"ל תקף מטרות ברצועה, מהרצועה שיגרו קונטרה, אנשי פיקוד העורף התחננו בכל אמצעי התקשורת להישמע להוראות, רבנים הציעו לקרוא תהילים נגד טילים, חתונות ומשחקי כדורגל התבטלו, אירועים נוספים נדחו, מקומות העבודה נותרו ריקים, ובתי קפה ומסעדות נסגרו.
ובאמצעי התקשורת פסטיבל פרשנים פנסיונרים של צה"ל, השב"כ והמוסד זוכים לדקות ארוכות של זמן שידור, כתבי השטח חוזרים לככב באזורי הנפילות, דובר מד"א עובר מתחנה לתחנה, משידור לשידור ומעדכן גם על מה שלא מצדיק עדכון.
הפוליטיקאים לא שוכחים לרגע שמועד הזמן המוקצב להקמת הממשלה הולך ואוזל. אחמד טיבי וחבריו לרשימה המשותפת עוקצים שמדובר במבצע "שלום בלפור" וסותמים את הגולל על האופציה לממשלה מצומצמת בתמיכת המשותפת. האמירות האלו רק ירחיקו את גנץ ושות' מלדבר על ממשלה בתמיכת המשותפת, כי הם יודעים מה יעשו להם ברחוב.
עד שעת הצהריים של יום שלישי שר הביטחון הטרי נפתלי בנט טרם צייץ. הבדחנים מלכלכים שבנט הוא בובה של ביבי, ושר הביטחון היה ונשאר בנימין נתניהו.
למרות האש והחשש שהמדינה עומדת מול הסלמה, אין לדברים השפעה משמעותית על הבורסה. אנשי התיירות בפאניקה שמא יתרחש מבצע צבאי נרחב ויגבר קצב שיגור הרקטות לישראל, מה שיפגע קשות בעסקים שלהם.
הורים מודאגים מהעוטף, שלא היה להם תקציב למטפלים ולפסיכולוגים עבור ילדיהם שסובלים מטראומות עבר, חוששים מהמכה הנוספת שניחתה על העוטף ושעלולה להגדיל את הפגיעה בנפש של הילדים החרדים.
בכפר יכיני ליד שדרות פינו בבהילות את הסטודנטים שמתגוררים שם כי אין מיגון. על מסכי הטלוויזיה מתפרסמות התרעות, צילומי בית הרוס כאן, מפעל שעולה באש מפגיעה ישירה שם. כל שעה שחולפת מגלה עוד ועוד נזקים וחתימות של רקטות הג'יהאד.
אביגדור ליברמן טוען שלפני שנה, כשהיה שר ביטחון, הוא רצה לסכל את אבו אל־עטא וביבי מנע זאת. באותם רגעים נתניהו, הרמטכ"ל אביב כוכבי וראש השב"כ נדב ארגמן יושבים מול מצלמות הטלוויזיה. כל אחד נותן ספיץ' של שתי דקות, ושלושתם אומרים את אותו דבר בדיוק נמרץ: תודה למבצעים ואזהרה לראשי הג'יהאד וחמאס (שישבו בשקט).
ביום שלישי פעמיים כי טוב מספר השיגורים לשטח ישראל כבר הגיע לכ־200. כתוצאה מפגיעות ישירות במפעלים מתחוללות שריפות ועולה עשן רעיל. כתב חדשות 12 ברהנו טגניה מדווח על פיצוצי משנה. מכוניות שחנו בשטח המפעל נשרפות.
בתקשורת משמיעים את דברי נתניהו מהאירוע המצולם: "מי שיפגע בנו, נפגע בו". בטלוויזיה של אנשי הג'יהאד וחמאס אומרים: "מי שפגע בנו, נפגע בו". עוגה עוגה עוגה, במעגל נחוגה, לשבת לקום, לשבת לקום, בום בום בום.
ברהנו טגניה מראיין על רקע הבלגן את ניר ברקת, מועמד עתידי לראשות הממשלה, ששר שירי הלל לממשלה ולביצועיה. הוא קורא לנצל את ההזדמנות ולהקים ממשלת חירום לאומית. מיד אחרי כן צילום ראשון של בנט נכנס למשרד הביטחון כשר החדש. שר הביטחון שקט. הוא רגוע. כבר לא מתנפל על תפקוד המערכת הביטחונית. זה לא בנט של "ארץ נהדרת". הוא לא היה שותף בהחלטות על המבצע בעזה, והיו מי שהביעו פליאה לנוכח היעדרותו ממסיבת העיתונאים עם הרמטכ"ל וראש השב"כ. הרשעים הולכי הרכיל אומרים שביבי סירב שהוא יהיה נוכח ויזכה בתהילה שלא מגיעה לו.
עוד אומרים הרכלנים הפוליטיים, זן של אנשים חארות שלא יהססו להשמיץ אפילו במצבי חירום ביטחוניים, שעיתוי אירוע החיסול הממוקד נועד להסיח את דעת הקהל: ממשפטי נתניהו, מפרשת חפץ, מהציוצים ההזויים של ילד הכאפות מבלפור, מחוסר היכולת להקים ממשלה, מהיחסים המתערערים עם המלך הירדני, מהבור בתקציב, ממצב מערכת הבריאות ומהפקקים. אז זה המקום לומר שזה בולשיט מלוכלך. במקרה הזה מדובר בפעילות מבצעית צבאית נטו, בלי קשר למצב הפוליטי והאישי של ראש הממשלה.
השמש נוטה מערבה ועוד מעט תצנח למימי הים התיכון. חלק גדול מהמסעדות ומבתי הקפה לאורך הים עדיין סגורות, לפי הנחיות פיקוד העורף. מדיווח מבתי החולים עולה כי הגיעו אליהם 19 נפגעי חרדה וילדה בת 8 שמצבה קשה.
בגלל טמטום ואינטרסים של פוליטיקאים, שהעבירו את השעון שעה אחת אחורה והקדימו את החשיכה לחמש אחרי הצהריים, עומד להסתיים יום שלישי פעמיים כי טוב. והנה, בשורות טובות: שר הפנים אריה דרעי מגיע לאשקלון ומבשר שישתנה חוק הפיצויים לבעלי עסקים בעוטף. ממש נס משמיים. בכל פעם כשיש ימים קשים כאלו, הפוליטיקאים מבטיחים קילומטרים ומבצעים מילימטרים. אלו שצעקו לפני כמה ימים לרמטכ"ל (במיל') גבי אשכנזי "שמאלני מניאק, בן זונה", לא צעקו לעבר דרעי "עבריין".
באשקלון ביבי הוא מלך ודרעי צדיק. אופס, דקות לפני רדת החשיכה פגיעה ישירה בבית בכרם שלום. השריפות ממשיכות להשתולל במפעלים בשדרות. שלא ידאגו, דרעי וביבי ידאגו לפצות אותם כמו שדאגו אחרי אירועים קודמים. גבירותיי ורבותיי, יש סיכוי שבגלל הג'יהאד האסלאמי תהיה ממשלת אחדות. וגר זאב עם כבש וביבי עם גנץ ירבצו יחדיו על כיסאות עור הצבי. החזיקו אצבעות ובינתיים אל תשכחו את כל הדברים שהעסיקו אותנו לפני היום המחורבן הזה (יום שלישי, פעמיים כי דרעק) ופזמו איתי את השיר של אמילי אלכסנדר "אלוהים מרחם על רהיטי הגן":
בבלפור בבית קטן ומוזנח
הצרה צורחת, הצאר נאנח
דלות שכזו, זר לא יבין
אולי, גם בקושי, רק חנוך לוין
הצרה זועקת, "מה יש לך, היי
יכולת להיות נשיא יו.אס.איי
עלוב נפש, בלי אשראי וארנק
בוא, הנה חמגשית עם מרק"
בבלפור, בבית קטן ומוזנח
מעורר רחמים היה המטבח
מתקלף הבית, ומט לנפול
והצאר גונח "אני לא יכול"
הלוחש לתחתונים
עם הצאר מסתודד
זה קונה עיתונים
ולזה - עומד
בבואינג - מיטה
בבית - עלים
זו השיטה
אלו בני האלים
הרחוב בוער
הערבי נוהר
ואשל שלנו
עומד לגמר
בן דוד גאוני
מניות מעניק
מדוע שמאלני
תופר ככה תיק
בי.איי, אם.איי
וגם זי בי אייט
מעילים, תכשיטים
זה ברור, הרי
מדינה - צוללות
בנימין אחד
מירי צוהלת
והלוחש - ביד
בבלפור, בבית קטן ומוזנח
ארגז של ורודים על מזרן מונח
אלוהים מרחם על רהיטי הגן
וההוא מצלם מתחת לאגן.