מה אתם רוצים מבנימין נתניהו הנאחז בשלטון בכל מחיר? הוא בסך הכל מקיים באדיקות את מה שכתב זאב ז'בוטינסקי, מנהיגה הנערץ של התנועה הרוויזיוניסטית, באחד משיריו: "אלוהים לשלטון בחרתנו". שורה זו נהפכה לססמת תנועת החרות בשנים שלפני הגעתה לשלטון; אלא שנתניהו עושה בה תיקון קטן, הופך את הרבים ליחיד וגורס: "לשלטון בחרתני".
כאשר ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט היה נתון בחקירות טרם הגשת כתב אישום כלשהו נגדו, נתניהו קרא לו להתפטר בטענה שמי שנמצא במצבו אינו מסוגל לתפקד כראוי כראש מדינה רבת בעיות וסכנות כישראל. עתה עולה השאלה המתבקשת: ומי שכבר הוגשו נגדו כתבי אישום וחייב להתמודד בבית המשפט, הוא יכול לתפקד כראש מדינה רבת בעיות וסכנות? התשובה על פי נתניהו היא כן. ובתנאי ששמו של ראש הממשלה הוא נתניהו. עכשיו, כשהוא נמצא במצבו של אולמרט, נתניהו אומר שראש הממשלה לשעבר טעה כשהתפטר, ושהוא "לא יחזור על אותה טעות".
נתניהו משתמש בביטויים מגוחכים וחריפים כשהוא מקונן על מצבו הפוליטי והציבורי. מנסים לעשות נגדי הפיכה שלטונית, הוא מאשים. "מנסים להפיל ראש ממשלה מכהן", הוא מתלונן. ומי שמתכוון להתמודד מולו בפריימריז, גדעון סער למשל, הוא בפיו – באמצעות נאמניו מדקלמי מסריו - בוגד, לא נאמן וחתרן.
כיצד התמודדות פנים־מפלגתית מול יו"ר הסיעה היא פשע? האם זה אומר שכל עוד ראש ממשלה מכהן אינו הולך הביתה מרצונו אסור להתמודד נגדו בתוך מפלגתו? במדינות דמוקרטיות בכל העולם לא חושבים כך.
בעקבות נאומו של נתניהו אחרי ההודעה על הגשת כתבי אישום נגדו, מישהו כתב שהוא משחק עכשיו מסכנות. אכן כך זה נראה ונשמע בעת הנאום. יו"ר הליכוד היה נראה שונה לחלוטין מהאיש שאותו אנחנו מכירים, גם בטון וגם בשפת הגוף. הוא לא חזר על הופעותיו התקיפות, המפגינות ביטחון עצמי בדרך כלל. הדבר בלט באמירה "גם אני בן אדם", שהיא כמעט תחינה. לשאלה אם מדובר במשחק או בהלך רוח אמיתי אין לי תשובה. אולי לנכדי בארי יש.
הילד רק בן שבע, אבל כל הסיפור על כתבי האישום נגד ראש הממשלה ובעיקר על ישיבתו האפשרית בכלא, הכניסו אותו ללחץ ולדאגה רבה. ראש הממשלה, מנהל המדינה שהכל בידיו ישב בבית הסוהר? ומה יהיה עלינו? הוא לא הצליח להבין זאת, וחזר והטריד את הוריו בשאלות. הם ניסו להרגיעו ולהסביר לו שעוד יהיה משפט וזה ייקח עוד הרבה זמן ולא בטוח בכלל שנתניהו ילך לכלא, ובינתיים הוא ימשיך לכהן כראש הממשלה. אבל הילד לא נרגע. ואז הגיעו לפתרון הקבוע במקרים כאלה: דבר עם סבא.
וכך מצלצל אצלנו הטלפון ובתי על הקו. היא מספרת לי בכמה משפטים רוויי רמזים מה קורה ומעבירה את השפופרת לבארי. אני מתחיל במשפטים הרגילים של מה נשמע ומה בבית הספר, ואז הוא מתחיל לפרוש בפני את חרדותיו ממה שיקרה למדינה אם ביבי ינטוש אותנו ונישאר יתומים. אני מנסה להרגיעו. אומר כמה דברי אמת וכמה לא כל כך, ונזהר שלא ייפלט לי אפילו רמז למה שאני באמת חושב על נתניהו. ואז בארי הולך ונרגע.
ביבי, יש לך תומך דאגן אחד. אל תזלזל, הרי תהיה ראש הממשלה גם כשבארי יגיע לגיל שיקנה לו זכות הצבעה.