זהו. תם טקס גירוש השדים. בני גנץ, שהיה אמור לצעוק "דיבוק, צא", הפך מה שקרוי בנרקו־הוליוודית להיות "חבר של הקרטל". אנחנו נשארנו לצרוך סמי הזיה, לשלם פרוטקשן ולבחון את מעמדו של אלוהים אחרי קטסטרופה שפוגעת בכולם, טובים, רעים, חילונים, דתיים ואפילו ג'ינג'ים. לא שואה כמובן, אבל גם הקורונה היא עניין נבזי ונורא למדי. 

שני הפרמטרים לבחינת מיקומו של אלוהים באירועי הקורונה הם המכה הניצחת שספגו הרבנים מידי המדענים, והמפגש הטראומטי בין הנורמה החרדית לנורמה הישראלית. אין טעם לחזור לפרטי ההצתה המאוחרת של הרבנים, כולל גדול הדור חיים קנייבסקי, שפסל ריחוק חברתי חרף הוראות משרד הבריאות. בימים אלה מחלקים אנשיו, בשמו, קמעות אליל נגד קורונה תמורת תשלום, מה שלדעתי מעיד שלא מדובר במעידה חד־פעמית אלא בתקלה מובנית. וכאשר האדמו"ר מבעלז ערך ליל סדר המוני, ובהמשך, בשביעי של פסח, קיים תפילה שבה השתתפו מאות מחסידיו, הוא סיכן לא רק את צאן מרעייתו אלא את העדר הישראלי כולו. 

הבעיה הגדולה של ישראל היהודית היא התפלגות אוכלוסיית המאמינים לסוגיהם. אלוהי הרב עובדיה, הרב קוק, האדמו"ר מגור או ויז'ניץ או המשיח מברוקלין, וכולם עדיפים על ההיגיון המדעי, שהוא הכלי שנועד לחדד את בוחן המציאות שלנו באמצעות סך כל הניסיון האנושי המוכח בכל זמן נתון. יש כמובן גם מדענים שמאמינים באלוהים, אבל מדענים אינם המדע. הם רק הטכנאים שבוחנים, כל איש בתחומו, את האינטראקציה בין המעבדות ובין המציאות בדרך של ניסוי וטעייה. 

ההתנגשות בין מדע ורציונליות חילונית לבין תורה ומצוות היא מובנית ביחסי דת ומדינה, כאשר אצל החרדים (שם גנרי) זה הצפצוף על החוק החילוני לטובת חוקי ההלכה. דינא דמלכותא דינא? לא כאשר אריה דרעי, בצלאל סמוטריץ' ויעקב ליצמן הם המלכות. וכאשר ההתנגשות הזו חורגת מתחומי התיאוריה והפילוסופיה ומחלחלת לתחומי החיים עצמם בתנאי קיצון כמו הקורונה, זהו כשל קטלני. 

הרגע שבו משרד הבריאות דיווח כי אחד מכל מאה תושבים בבני ברק חולה בקורונה היה הבום שהחריג את החרדים מכלל הציבור והחריד את פרנסיהם. "החרדים מרגישים נרדפים", דיווח אבישי בן חיים בערוץ 13. לא סתם דרעי, בחושי החיה הנרדפת תמיד שלו, זועק מרה שהחברה הישראלית מטילה על החרדים "סטיגמה לדורות". הוא צודק, וכל האלכוג'ל ששרה אגרה במרתפי בלפור לא יטהר את הכתם הזה.

קורונה בבני ברק (למצולמים אין קשר לכתבה). צילום: אמיר כהן, רויטרס
קורונה בבני ברק (למצולמים אין קשר לכתבה). צילום: אמיר כהן, רויטרס

הדבקת הסטיגמה עוברת דרך הרשתות החברתיות ומחלחלת בעיקר לתקשורת המיינסטרים השמאלנית רחמנא ליצלן, אבל שיהיה ברור: התקשורת לא יצרה את הסטיגמה, היא רק מסקרת את התנהלות החרדים מול הנורמה הנדרשת ואת הלכי הרוח הפראיים, על גבול האנטישמיות, ברשתות החברתיות. בייחוד כאשר מול הדרישה המגובה בשיקולים מדעיים לריחוק חברתי צפות תמונות התגודדות המונים, ואליהן נלווית הסרבנות הראשונה של הרבנים. כשמשגיח הכשרות החרדי בדיר אל־אסד הדביק עיר שלמה, זה היה נדבך פסיכולוגי נוסף (אין לי מושג אם זה נכון, אבל הפרסום עבד לטובת הסטיגמה). 

וכך, הרעש הרשתי פוגש סנטימנט דומה של כעס וחשש אצל מפיקים, עורכים וכתבים, ושוב צפים הסיפורים על הרבנים שהלכו כצאן לטבח בשואה, ועל רבנים דהיום שעבורם מדינה דמוקרטית היא תקלה ובמקרה הטוב רק המלצה. התוצאה היא שהסטיגמה שמוסמרה אל כותל המזרח של היהדות תישאר שם, ועדיין. גם אחרי כניעת הרבנים בפני המדענים והסכמה לסגר הכולל בתי כנסת, יש כיסי התנגדות שמסכנים את כולנו. 

הכתם יישאר

הסטיגמה החרדית בכלל היא חלק מובנה ממהות ומרות כל קהילה אאוטסיידרית. כל מי שחווה את הסגירות הקיבוצית מכיר את התסמינים: גאוות יחידה, לחץ סביבתי ותחושת שליחות והקרבה בימים שבהם המחסור, העוני ואויבים חמושים התדפקו על שער חצר המשק. ותחושת הנרדפות בהמשך, כאשר הכל התפרק פוליטית וקיבוצית בצל הסטיגמה הבגינית על "בעלי הברכות" וזו של נתניהו - "הם שכחו מה זה להיות יהודים". 

ועדיין, זכותם של החרדים להאמין שלימוד התורה מגן על מדינת ישראל. זכותם להתלבש איך שבא להם. גם בקיץ. האאוטפיט של הקלאברים הוא לא פחות מגוחך, בעיניי. זו רק הגלותיות שמצטלמת הרבה יותר טוב, כלומר הרבה יותר גרוע, ועושה את ההבדל. ושום כתבות יח"צ "אחינו אתה אחינו אתה" לא ינקו את הכתם שדרעי מדבר עליו. 

החרדים כצפוי וכראוי החזירו מלחמה, תקשורתית ופוליטית. הטענות על כך שרק בני ברק וריכוזים חרדיים בהסגר זגזגו את נתניהו לטובת הבלוק שלו, והוא סגר את כל המדינה. יש בכך יתרונות בריאותיים אבל הנזק הכלכלי נורא, ונתניהו זגזג מכאן לסגר פרטני נושם, רק לא סגר שיתייג את הסטיגמה החרדית. דוגמה מעולה לאכיפה בררנית שמובילה לסטיגמה הביא כאן קלמן ליבסקינד בשבוע שעבר. בדואים פורעי חוק הפכו את המגזר הבדואי־ערבי כולו למוקצה. 

ואגב, החרדים בישראל בחברה טובה. הרב ישראל טאו טען שהקורונה פרצה בגלל "האייפונים המוצפים בסרטי תועבה, ארגוני סוטים ופוליאמורה". מוקתדא א־סדר, מטיף שיעי בכיר, קרא לממשלות בעולם לבטל את הנישואים החד־מיניים. "זה מסר מהשמיים", כתב בטוויטר. "אחד הדברים החמורים ביותר שגרמו להתפשטות המגיפה הזו הוא לגליזציה של נישואים חד־מיניים", אמר הכומר האוונגליסטי האמריקאי ריק ויילס, איש ימין גזעני, שהסביר כי מגיפת הקורונה היא עונש מאלוהים עקב "ילדים טרנסים ואי־מוסריות מינית״. 

אין לי מושג מי ינצח בקרב על שיקום הלגיטימציה של הרבנים או של המדע בקרב החרדים, ומה תהיה ההשפעה על המערך הפוליטי. יש דיווחים על מה שיאיר שרקי זיהה בחדשות 12 כ"אובדן אמון מסוים במגזר החרדי מול הממשלה". או על כך ש"המודיע" תוקף ישירות את נתניהו ש"הפך את הקורונה למגיפה אנטי־חרדית". ועדיין, נראה שבשלב זה אין לחברה הרבנית־עסקנית אלטרנטיבה, והמשך קיום הבלוק מבטיח את המשך הרקמה הכלכלית והקהילתית. ייתכן אפילו שהסתלקות הקורונה ותופעת חיסון העדר בבני ברק יביאו דווקא ליתר הסתגרות זעומה בד' אמות, בבחינת כאשר יענו אותו כן ירבה וכן יפרוץ. גיי וויס (יידיש). 

אלא שבטווח הנראה לעין גם הסטיגמה תישאר. בעתיד, כאשר הפוליטיקלי קורקט ידכא כצפוי וכרצוי את הסטיגמה שמכתימה את המגזר החרדי, יישאר הפולקלור, ועל זה נאמר "צחוק צחוק אבל...". ועדיין השאלה המסקרנת היא אם חלק מהאוכלוסייה החרדית יפנים את הכשל הרבני עד כדי חשיבה ביקורתית וערעור על סמכות הרבנים. סדק בחומה? מכנסיים קצרים בקיץ? משהו? אשמח בהחלט להיות המסית והמדיח.