אנחנו עדיין כבולים באיסורים ובכללי ריחוק חברתי, אבל במובנים מסוימים לגמרי חזרנו לשגרה: העסקנים החרדים ממשיכים בהתנהלות שיש לה השפעות שליליות קשות על החברה הישראלית כולה. זה עצוב, כי כולנו כבר יודעים שלא מדובר במגזר שלם. רק באלה ששמים קצוץ על הכללים ועל ההנחיות, מקרינים על המגזר כולו, ומעוררים כלפיו הרבה שנאה.

רק לפני רגע שמענו את אריה דרעי מתפייט על “חשבון הנפש” של המגזר החרדי בעקבות הקורונה, ולו רק בשל המספרים: 70% מהחולים בישראל ו־37% מהנפטרים היו חרדים. לא עברו יומיים וחשבון הנפש העמוק נשא פרי: מדורות והתקהלויות בל”ג בעומר בבית שמש ובמאה שערים. הכל בניגוד להנחיות הברורות, תוך יצירת סיכונים שכולנו נשלם עליהם, טרטור המשטרה ומכבי האש ובזבוז משאבים. 

מבחוץ, חשבון הנפש של המגזר החרדי נראה פשוט מאוד. נציגיו חייבים להפנים שהם חלק מחברה. כל עוד הם יתבצרו בפוליטיקה הסחטנית שבזכותה הם מצליחים להתקמבן על חלוקת משאבים לא פרופורציונלית, כמו גם כפייה דתית ומונופול כשרות, גיור ונישואים, הם יזכו לבוז ולטינה מהציבור העצום שאותו הם מנצלים.

קורונה: אכיפת המשטרה במאה שערים, ירושלים (צילום: מארק ישראל סלם)קורונה: אכיפת המשטרה במאה שערים, ירושלים (צילום: מארק ישראל סלם)

מבפנים, חשבון הנפש כנראה קצת יותר מסובך. לך תשנה הרגלים, אמונות ונורמות שהנהגת בעקביות במשך שנים. לך תוותר על מוקדי כוח, ועל קומבינות מסריחות שאפשר לצאת מהן ללא עונש, ואולי אפילו עם שכר.

התנהלות נציגי המגזר, כמו גם החלקים הקיצוניים שלו, היא השתקפות של כל מה שרקוב בשיטה הפוליטית שלנו. אלה אינם יודעים גבול ביניקת כספים, ואלה שמים פס על המדינה וזורקים אבנים. הדוגמה האישית מחלחלת למטה, וזה מה שקורה כשנציגי הציבור לא חולמים להישמע לכללים. 

מה הפלא שח”כ ישראל אייכלר צפצף על הבקשה של דרעי וגפני לשמש דוגמה ולהימנע מלהגיע להר מירון? הוא עושה לעצמו חוקים משלו, לפי השיקולים האישיים שלו. אם אפשר, אז למה לא? הרי אפילו שר הבריאות בכבודו ובעצמו הפר את כללי משרדו, ובמקום להתפטר בבושת פנים – קיבל פרס. 

קורונה בבני ברק (למצולמים אין קשר לכתבה) (צילום: אמיר כהן, רויטרס)קורונה בבני ברק (למצולמים אין קשר לכתבה) (צילום: אמיר כהן, רויטרס)

הוא החליט על דעת עצמו לנטוש את המשרד המדמם שיהיה עכשיו תחת עין ציבורית קפדנית במיוחד, לטובת משרד השיכון הרחוק מהעין הציבורית. לא סתם, אלא עם סמכויות “מורחבות”, שאלוהים יודע מה זה אומר בפועל.

אחרי המדורות ההמוניות במאה שערים, במל”ל התחרטו שלא הטילו סגר כללי בל”ג בעומר, כפי שהיה בפסח וביום העצמאות. אין באמת צורך בסגר כשרוב האוכלוסייה נשמעת לכללים, אבל ככה זה עובד גם בשגרה, לא? יש את מי שמצפצף על הכללים ויש את מי שמשלם על כך. 

עסקני המגזר מחליטים שצריך ללמוד תורה ולא לעבוד, ושאר בני ישראל עובדים, נלחמים ומשלמים. במל”ל אמרו שעם “אלפי משתתפים בצפיפות בשכונה שבה לא נבדקים באופן מכוון גם כשיש תסמינים – זה טירוף, צריכים נס”.

שכונת הבוכרים בירושלים (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)שכונת הבוכרים בירושלים (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

אכן צריך סוג של נס כדי לצאת מהשגרה החולה שהתרגלנו אליה מול העסקנים החרדים. נתניהו אמר שהוא “מגנה בתוקף את הפרת הכללים”, אבל בינינו, את מי זה מעניין? האם יהיה עונש כלשהו על ההתנהלות הזו? 

העונש הוא של השוטרים שצריכים לפזר את הפורעים, של מכבי האש שצריכים לכבות את המדורות כדי שפורעי החוק ידליקו אותן שוב ברגע שהם ילכו, ושל הציבור הכללי שמשלם את המחיר. כל עוד לא מונעים מפורעי חוק זכויות יתר ותקציבים ממשלתיים, הם ימשיכו להתפרע. אין סיבה שלא.

כך שבפועל, נתניהו מתחזק יום יום ושעה שעה את הנורמה, שעל פיה עסקנים חרדים מעודדים התנהלות מגזרית שפוגעת שוב ושוב גם בחרדים שומרי חוק, גם באוכלוסייה הכללית וגם במדינה.