הוא עמד באמצע הרחוב עם הבן הקטן שלו, חמוד עם תספורת פליימוביל. ממרחק כמה צעדים זה נראה כאילו הוא מנהל קטטה עם ארגזים שסירבו להתקפל. "שוב עוברים", הוא אמר לי במבט מיואש. "שוב עוברים", חזר אחר מילותיו הפליימוביל החמוד וגלגל עיניים תוך גרירת ארגז. לפעמים שיחות מתחילות מהאמצע. בלי דברי נימוסים, בלי מה נשמע־מה קורה־מה המצב. "כן, את מחשבת נכון. עברנו לכאן לפני שנה וקצת. עכשיו מצאנו דירה אחרת". רציתי לשאול אם היו נזילות או שהקירות התחילו להיסדק ולהתפורר, אבל החמוד הקטן הקדים אותי. "את יודעת שהשכנים שלנו רשעים?".

שכנים רשעים זכיתי להכיר. ניקח לדוגמה את שלווה, שם בדוי, שגרה בקומת הקרקע בבניין חדש שהיה אז בלב אתר בנייה. יומיים אחרי שעברנו לשם, עם תינוק בן שנתיים וחצי ועוד אחד ברחם, היא ניצבה על מפתן דלתנו והודיעה בנימוס שהם עושים על האש ושאני מתבקשת להוריד את הכביסה מהחבל, "כדי שהיא לא תסריח", צחקה. אף על פי שהצחוק שלה הזכיר לי קצת את אלימלך זורקין, הודיתי לה על ההתחשבות ועל האכפתיות, חייכתי ואמרתי לה "לבריאות". לא העליתי בדעתי שהיא בעצם מבשרת על פתיחת עונת העל האש. אצל שלווה, כך גילינו, כל ערב עשו מנגל בגינה, והרי על האש לא עובר טוב בגרון בלי מוזיקת טראנס בווליום שיא, ומוזיקת טראנס בווליום שיא שמרעיד את הבניין לא עוברת בתאים בלי הרבה אלכוהול, החברות והחברים של הבנים שלה. ככה, לילה אחר לילה. "יאללה, תשחררי!", היה צועק לי הבן שלה מעבר לדלת, כשהייתי מבקשת באינטרקום קצת, רק קצת להנמיך. לא היה עם מי לדבר.

השכנים האחרים פחדו מהם פחד מוות. זה הפך למסע של דווקא, ששיאו היה כשהבן שלה תפס אומץ והגיע אלינו הביתה, כדי, נדמה לי שזה היה הניסוח המדויק: "לדפוק לך מכות, יא זבל". בצר לי נסעתי למשטרה להגיש תלונה. בתחנה קידם את פנינו שוטר מבוגר עם הבעה מיואשת. "עזבי", לחש לי, "חבל עלייך. תשמרי על עצמך ועל התינוק בבטן. לא יצא מזה כלום. סכסוכי שכנים יש בטונות. תשמעי לי, תעשי איתם סולחה או תעברו דירה. רוב התלונות נסגרות מחוסר עניין לציבור". עכשיו, אני מאוד אוהבת את הציבור, אבל הניסוח הזה תמיד הרגיז אותי. מה אכפת לי, שעוברת התעללות על ידי השכנים, ממידת העניין שמגלה בזה הציבור? ואם כבר – למה לציבור לא אכפת? תמצאו לי אחד שלא נתקל מעולם בשכן זדוני או בסיפור של אחד ממקורביו על שכן זדוני.

באתר משרד המשפטים דואגים להבהיר ש"עניין הציבור" זה בכלל לא מה שחשבנו. "עניין לציבור הוא בעצם הכרעה ערכית־חברתית המבקשת לאזן בין התועלת החברתית שתצמח מהעמדה לדין פלילי, לעומת הנזק או התועלת שייגרמו לחברה מאי־העמדה לדין". הלו, תועלת למי? כי אני הגעתי אחרי אותו ליל איומים אפוף עשן מנגל מהגיהינום, חבטות בדלת ואיומים במכות - לחדר לידה בחודש שביעי. הבלגן הוביל למצב שנאלצנו למצוא דירה בחיפזון ופשוט לברוח. ואישה בהריון מתקדם, שאורזת בית ומאוימת על ידי מסטול מגודל, זה לא בריא לעוברים. כך קרה שילדתי פג. בריא ושלם, אבל פג.
***
עמדתי וערמתי איתם ארגזים, זה על גבי זה. ילד פליימוביל חמוד, אבא מיואש ואישה אחת שילדה פג בגלל שכנים סיוט ואוזלת יד של המשטרה. "לא סביר שאנשים הופכים פה לפליטים בגלל שכנים", אמר. רציתי להגיד לו שיש כלי נוסף נגד שכנים אלימים: צו למניעת הטרדה מאיימת באמצעות עורך דין. אבל יש לנו קורונה באוויר, ובעיות פרנסה, ולמי יש כסף בכלל לעורך דין ועוד בשביל דבר כל כך בסיסי – תחושת מוגנות בתוך הבית. באותו רגע התגלתה ההבנה: את צמד המילים "ריחוק חברתי" צריך להחיל גם על יחסי שכנות, מתוך כבוד ואכפתיות. כדי לשמור אחד על השני ועל עצמנו. 

בדק בית

"כמה אני יכולה כבר עם הסדרות האלה? אני מתכוונת גם לספרים וגם לטלוויזיה! משעמם לי!”, הלינה נ’ בת ה־10, ואני, הדודה של המתנות, שלפתי בתגובה את “הספר הגדול של משחקי הנייר”, לכל המשפחה. בתוך אריזה מושכת עין מחכים 12 משחקים מוכרים לצד חדשים: אסטרטגיה, מחשבה, זריזות ואוצר מילים, כמו “נחשו מי”, “ארץ/עיר”, “ציור מתוך צורה”, “להצחיק ליצן” ועוד.

הספר הגדול של משחקי הנייר 2 (צילום: סטודיו פלפוט)הספר הגדול של משחקי הנייר 2 (צילום: סטודיו פלפוט)

כל משחק מגיע בכמה עותקים, עם חירור לתלישה קלה וטיפים לשמירה על סביבה ירוקה (כמו למשל המרת דף משחק משומש לסירה). "הספר הגדול של משחקי הנייר 2", פלפוט וחלבלוב. פיתוח, כתיבה ועיצוב: אירית חוסחאלק וטלי הרדאבל. מחיר: 39 שקלים, להשיג בחנויות הצעצועים ובאתר: www.palphot.co.il.

קריאה ראשונה
ייצור הפלסטיק העולמי עומד על יותר מ־300 מיליון טונות בשנה, ועל פי הערכות יכפיל את עצמו בתוך 20 שנה. חלק גדול אינו עובר למחזור, שריפה או הטמנה. הוא פשוט נצבר ומתפרק לאורך שנים ארוכות תוך יצירת זיהום סביבתי כבד. ישראל, חשוב לדעת, מייצרת כמיליון טונות פסולת פלסטיק בשנה, כלומר למעלה מ־100 קילו לאדם.

עולם מלא בפלסטיק (צילום:  סטודיו דור כהן)עולם מלא בפלסטיק (צילום: סטודיו דור כהן)

“עולם מלא בפלסטיק” לילדים בני 5 ומעלה נועד ליידד את הקוראים הצעירים עם תולדות הפלסטיק ותהליך הפיכתו לחומר שהשתלט על העולם, ולהמחיש להם באמצעים מסקרנים את ממדי הנזק שהוא מעולל. הספר צבעוני, עשיר באיורים משעשעים ובנוי נהדר: הוא מתחיל מהמיקרו, כלומר מהסביבה הטבעית של הקוראים, ומבקש מהם לזהות את מוצרי הפלסטיק שסביבם; מגיע אל המקרו, כלומר אל הזיהום הגדול של הכדור; ושב אל הפרט ואל כוחו הגדול – מתוך תפיסה שכל אחת ואחד, בכל גיל, יכולים לפעול לתיקון המצב באמצעות פעולות פשוטות. ד
"עולם מלא בפלסטיק", כתב ואייר: ניל לייטון. מאנגלית: מיכל אסייג.

הוצאת מטר. מחיר: 74 שקלים