לחץ ציבורי ותקשורתי משמעותי בשבועות האחרונים, והעלאת האלימות המשטרתית אל סדר היום הציבורי, הפרלמנטרי והמשפטי, הובילו לכך שסיומן של ההפגנות האחרונות נראה אחרת מאשר בעבר. כאן גם מגיעה מילה טובה למשטרת ישראל, שבעקבות הלחץ ריסנה את עצמה, צמצמה את האלימות ואת השימוש באמצעים לפיזור הפגנות, ולמעשה מאפשרת מימוש של חופש המחאה.

בשבועות הראשונים ראינו סרטונים של מעצרים אלימים, דחיפת מפגינים בכוח והפלתם לרצפה; ראינו שימוש במכת"זית שיורה סילון מים עוצמתי שעלול לגרום לפגיעות קשות; ושמענו עדויות של מפגינים על אלימות קשה נגדם.

אלימות משטרתית אינה מתרחשת בוואקום, אלא נובעת ממדיניות. רק לאחרונה קרא השר לביטחון פנים, אמיר אוחנה, הממונה על המשטרה, להגביל את הזכות החוקתית להפגין, בין היתר באמצעות הגשת עתירה לבג"ץ נגד ההפגנות. כבר אז עמדה היועצת המשפטית של המשטרה בפרץ והבהירה לשר כי דרישותיו הן בלתי חוקיות בעליל. 

הפגנות נגד הממשלה (צילום: דוברות המשטרה)
הפגנות נגד הממשלה (צילום: דוברות המשטרה)

המדיניות של השר, שביקש בכל דרך להגביל את הזכות להפגין, נשמעה בבירור גם בדבריו של מפקד מחוז ירושלים, דורון ידיד, שהודה כי המשטרה מקיימת אכיפה בררנית ומטילה קנסות ביתר שאת על אי־עטיית מסיכות בהפגנות. הניסיון להטיל מורא על המפגינים ולהרתיע אותם מלהשתתף בהפגנה באמצעות אכיפה מוגברת של עבירה מסוימת - פוגע כמובן באופן חמור בזכות לחופש הביטוי ולחירות ההפגנה. נותר לקוות שגם בעניין הזה המשטרה תפנים את הביקורת ותבטל את הקנסות שהוטלו בהפגנות. 

יש חשיבות רבה לביקורת הציבורית: הציבור לא שוקט על שמריו, בכלי התקשורת הובעה ביקורת רבה על המשטרה, בוועדת הפנים עסקו באלימות המשטרתית ובשימוש במכת"זיות, ועתירה הוגשה לבג"ץ נגד השימוש במכת"זיות. האגודה לזכויות האזרח פנתה ליועץ המשפטי לממשלה וביקשה ממנו כי ינחה ללא דיחוי את השר לביטחון פנים שאסור לו להתערב בעבודת המשטרה.

האיפוק המשטרתי בהפגנות האחרונות מלמד ששימוש בכוח לצורך פיזור הפגנות הוא לא הכרחי, ולכן גם פסול. שימוש בכוח, בוודאי כזה שעלול גם לפצוע ולגרום לנזק חמור כמו המכת"זית, מותר רק כאמצעי אחרון ורק כדי להתמודד עם איום ממשי מצד המפגינים. הכרזה על פיזור הפגנה או הגדרה של הפגנה כ"בלתי חוקית" לא מקנה לשוטרים סמכות לשימוש בכוח. 

ההפגנות בירושלים (צילום: אוליבייר פיטוסי, פלאש 90)
ההפגנות בירושלים (צילום: אוליבייר פיטוסי, פלאש 90)

השאלה היא מה הסיכוי שהשינוי שראינו ביחס של המשטרה למפגינים בבלפור יישמר גם ביחס של המשטרה לאוכלוסיות אחרות, פחות חזקות. למרבה הצער, סיכוי קלוש. עד היום עפו באוויר מסילון המכת"זית הרבה מאוד ערבים, אתיופים ובעיקר חרדים – נשים, ילדים ומבוגרים. חלקם הגדול הלכו על המדרכה לצד ההפגנה או ניסו להימלט מהמקום ונקלעו לסילון המכת"זית, שגרם להם להתעופף כאילו היו בובות. 

על פי נתונים מתוך עתירה שמתנהלת בבג"ץ זה שנתיים נגד השימוש בבואש ובמכת"זיות בהפגנות חרדים, המשטרה השתמשה במכת"זית (באמצעות מים, צבע או בואש) כמעט 40 פעמים במהלך שנת 2019 וכך גם בשנת 2018. כל כך הרבה אנשים נפצעו באירועים האלה, אבל מעט מאוד נכתב בעניין הזה. 

אלימות משטרתית היא רעה חולה שפוגעת בכולנו ללא הבדלי דת, גזע, מוצא, לאום או מגדר. טוב שרוסנה בבלפור, ועכשיו נותר להבטיח שתרוסן גם כלפי כל יתר המפגינים באשר הם. במדינה דמוקרטית חובה לאפשר לממש את הזכות החוקתית לחופש המחאה. 

הכותבת היא מנכ"לית האגודה לזכויות האזרח.