בימי הקורונה ביקשנו להרחיק לעולמות אחרים רגועים ושאננים יותר. עלעלנו בדפי העיתון ולמדנו על ניסוחים חדשניים מותאמים לרוח התקופה, שבהם מציעים לנו מכוניות ומוכרים לנו דירות. כל שפת הפרסום לבשה צורה חדשנית ומעוררת תהייה. דוגמאות? בבקשה.
מכונית מוצעת למכירה. הנימוק יוצא דופן. המוכר מסביר לנו את העילה למכירה: “בשביל השקט הנפשי שלי”. כלומר המכונית כנראה מביאה אותו לסערת רגשות. חברה אחרת מציעה מכוניות למכירה תחת הכותרת “מבצע מטורף”. יש בכותרת הזו אולי כדי להרתיע ולאו דווקא לעורר תשוקה לרכב המטורף.
גלשנו עד מהרה לענף הדירות המוצעות למכירה. בבני עטרות קראנו על “וילה נדירה עם בית טוב ומחסנים טובים”. כלומר, בבית הזה מרוכז כל הטוב שבעולם. בבית חנן מוצעת למכירה נחלה מופלאה. לא תאמינו, “יש בה את כל מה שחלמתם עליו”. נרגענו. בכפר חסידים מוצעת נחלה “ללא שכנים”, וביישוב רינתיה מוגדר הבית “בית טוב”.
למה הכוונה? בנהלל מוצעת למכירה “נחלה חדשה. הברוטו יכול לנוע בין 6 ל־6.5 למבינים בלבד”. אנחנו לא כל כך הבנו למה הכוונה: האם להתמקח על המחיר או שמא מדובר בגודלה של הנחלה?
בבית אל מוצעת נחלה שכותרתה ריתקה אותנו: “מדהימה. מהיפות בארץ. נוף אינסופי”. בנחלה כזו בוודאי מתגוררים מלאכי שמיים. במגדלי הקמפוס של בן־גוריון בבאר שבע הוצעה לנו דירת שני חדרים שלא נוכל כנראה לעקור אליה בקרוב, שהרי על פי הכותרת היא “משופצת, אבל מושכרת”.
כמו כן, מוצעת שם דירה “במחיר חסר תקדים”, אך אין מציינים אותו. במכמנים מוצעת למכירה “אחוזה אירופית נדירה על גבעה המשקיפה על זריחות מהכנרת ונוף על כל עמק יזרעאל”. אצנו־רצנו לקנות, ואז גילינו כי היא “מחולקת לשתי דירות מלאות”. כלומר אינן ריקות עדיין. בחופית קראנו על “ארמון אמיתי. וילה נדירה”. בקדימה אוצו־רוצו לקנות “וילה מושקעת מאוד, חללים ענקיים”, אבל נדהמנו לקרוא עוד: “שירותים בקומת קרקע”. ומה על שאר הקומות?
בעמיקם מושכרת דירה מול “נוף אירופה”. כך נחסוך דמי נסיעה למרחקים, ועוד שמענו עליה כי היא “מפוארת, מפנקת, נוף מהמם”. רצינו כבר לבחור את האתר המדהים ביותר, אבל אז גילינו מציאה שיש לחטוף: “ברחוב שקט במרכז תל אביב, פנטהאוז מעוצב נפלא. כמה? שאלנו משתוקקים. “רק 28 מיליון שקל”. החלטנו להמשיך לגור בביתנו.