אבי ניסנקורן

שר המשפטים מתנהל כמנהיג האמיתי של כחול לבן. מי שנחשב עד להצטרפותו לפוליטיקה הארצית כעסקן אפור של ההסתדרות, הצליח להפתיע. בעיקר את מי שלא מכירים אותו. בתקופה הקצרה שבה הוא מכהן במשרד המשפטים, הוכיח אבי ניסנקורן שבקיאותו בפוליטיקה גדולה הרבה יותר מזו של ראשי הרשימה שבה הוא חבר.

בצעירותו היה ספורטאי מצטיין, אלוף ישראל בריצות קצרות. ייצג את ישראל באליפות העולם הראשונה לנוער ב־1986 בריצת 200 מטר. אבל בפוליטיקה אין בכוונתו לרוץ למרחקים קצרים. הוא פוליטיקאי נחוש, שלא יעצור עד שיגיע לקו המטרה שהציב לעצמו.

מי שלא מכיר את ניסנקורן יכול היה להיות מופתע מכך שהוא נקלע לעימות עם ראש הממשלה בסוגיה שנגעה לסגר. אלא שהוא עשה זאת משום שהוא לא בוחל באמירות לא פופולריות, ואומר את מה שהוא חושב.

העימות בין ניסנקורן ואמסלם. צילום: ערוץ הכנסת

עכשיו הוא נחוש למנות פרקליט מדינה חדש במקומו של שי ניצן, והכוונה היא שוועדת האיתור תשלים את עבודתה בתוך חודשיים, ותגיש לבנימין נתניהו מועמד אחד לתפקיד - ולא שניים, כפי שראש הממשלה מבקש. בשלב זה ישנם שני מועמדים מובילים לתפקיד: המשנה לפרקליט המדינה מומי למברגר ופרקליט מחוז חיפה עמית אייסמן. מינוי פרקליט המדינה כפוף להסכמת שתי המפלגות, והוא בעל חשיבות רבה לנתניהו, למקרה שהצדדים יבקשו להגיע להסדר טיעון במשפטו של ראש הממשלה.

ג'ורג' אמוראי

שופט בית משפט השלום בבאר שבע צריך ללכת הביתה. השופט שאסר את פרסום שמו של אביעד משה, שחשוד בניסיון לרצוח את אשתו, הוא כנראה חסר שיקול דעת. אבל למרבה הצער, העובדה הזאת לא תמנע מהמערכת המשפטית להעניק לו את כל הגיבוי הדרוש.

השופט אמוראי קיבל את הנימוק המקורי של משה כשהוציא את צו איסור הפרסום: "המקרה הזה צריך קודם להיבדק לעומק בפרטי פרטים, ורק אחרי זה לתת את הדעת על הפרסום. הכי קל להרוס קריירה ומוניטין של 45 שנים". הצו לא הועיל. זמן קצר לאחר הוצאתו פורסמו שמו ותמונתו של אביעד משה ברשתות החברתיות בניגוד לחוק, וכך נחשפה זהותו.

צווי אסור פרסום בעידן של תקשורת רב־ערוצית אינם נשמרים לאורך זמן. החובה לעמוד בהם קיימת ואינה נתונה לשיקול דעתו של הציבור, אבל כאשר נוצר הרושם שנימוקיו של שופט לא עומדים במבחן ההיגיון הסביר, יש מי שמוכנים להסתכן ומוצאים דרך לעקוף את הצו באמצעות הרשתות החברתיות.

השופט ג'ורג' אמוראי (צילום: אתר בתי המשפט)השופט ג'ורג' אמוראי (צילום: אתר בתי המשפט)

החלטתו של אמוראי הביאה את אמצעי התקשורת לחטט בעברו, ואז התברר כי מדובר בשופט שצבר תלונות רבות על התנהלותו. נציב תלונות הציבור של השופטים, השופט אליעזר גולדברג, שבדק תלונה שהוגשה בעבר נגד השופט אמוראי, הגדיר את הממצאים שגילה כתמונה עגומה וציין כי נמצאו לקויים מהותיים בעבודתו של אמוראי.

אמוראי נבחר לכהונת שופט לפני 18 שנים, והוא דן בעיקר בנושאים פליליים. לפי אחת התלונות שהגיעו לסנגוריה הציבורית, עשרות נאשמים זומנו ליום דיונים מרוכז של השמעת כתבי אישום, ואז נמסר להם שיום הדיונים מבוטל. במקרה אחר הופתעו עורכי הדין לגלות ערב מרוכז שכזה, שכל הדיונים בו בוטלו מכיוון שכבודו יצא לחופשת סוף שבוע.

בהנהלת בתי המשפט נוהגים לשמור על כבודם של השופטים, ונמנעים מלבקר החלטות שלהם, גם כשברור שהן הזויות. החלטתו של השופט אמוראי למנוע את פרסום שמו של החשוד לא תיטיב עם המוניטין המקצועי של משה, משום שאם הוא יימצא אשם ויורשע, יש להניח שהוא ימצא את עצמו בכלא בשנים הקרובות, ולמוניטין שרכש אין ולא תהיה משמעות.

הדבר היחיד שהולידה הפסיקה המוזרה היא חוסר אמון במקצועיותם של השופטים, וערעור על שיקול הדעת שלהם. ההחלטה של אמוראי הייתה לא יותר מבדיחה. עובדה היא שבית המשפט המחוזי הפך את ההחלטה על פיה, ושמו של החשוד פורסם בהבלטה בכל אמצעי התקשורת. לא ברור אם עבור השופט אמוראי זו עוד מכה קלה בכנף, או שהפעם הוא ייאלץ ללכת הביתה.

גלעד ארדן

שגריר ישראל באו"ם לא נח לרגע. עוד לפני שהספיק להתאקלם בניו יורק, ולפני שידע היכן יהיה הכיסא שעליו יישב בעצרת האומות המאוחדות, הוא הזדרז להזמין את כתבת ערוץ 12 יונה לייבזון, כדי שתתלווה אליו ותעניק לו את ליטרת הפרסום ויחסי הציבור שהוא אוהב לקבל.

הניסיון להציג את ארדן כבחירה טבעית לתפקיד השגריר באו"ם היא אחיזת עיניים. הרחקתו מעבר לים היא צעד מתבקש מבחינת נתניהו, שהרי מבחינתו ארדן הוא האחראי הישיר לסגירת רשות השידור ולהקמת תאגיד השידור הציבורי, שמאז הקמתו הפך לחלק מהאופוזיציה הגדולה נגד ראש הממשלה. נתניהו גם לא טרח להיפגש עם ארדן לקראת יציאתו לאו"ם והסתפק באיחולי ברכת הדרך בשיחה טלפונית בלבד.

עוד הוכחה שתפקיד השגריר באו"ם גדול למידותיו הייתה באמירה שהשמיע ארדן בראיון, שלפיה בכוונתו לפנות לנתניהו ולראש הממשלה החליפי ושר הביטחון בני גנץ כדי לפתוח בקמפיין שיביא לצירופה של ישראל למועצת הביטחון. ארדן צריך היה להכין שיעורי בית ולדעת שבמועצת הביטחון יש חמש מדינות קבועות ועשר מדינות מתחלפות. האחרונות נבחרות על ידי עצרת האו"ם, ולכן סיכוייה של ישראל להיבחר כמעט לא קיימים. עד כה ישראל לא צורפה למועצת הביטחון בין השאר בשל התנגדותן של גרמניה, צרפת ובריטניה. אלה לא היו מוכנות לעבור לסדר היום על היעדר יוזמה מצד ישראל בכל הקשור לחידוש המו"מ עם הפלסטינים, והתנגדו בצורה נמרצת להתנחלויות. גם ניסיון לצרף את ישראל למושב בלתי קבוע למשך שנתיים כשל בעבר.

גלעד ארדן (צילום: רויטרס)גלעד ארדן (צילום: רויטרס)

לארדן היו בעבר כמה אמירות הזויות, כמו זו מנובמבר 2016, אז כינה את גל השריפות בארץ "טרור הצתות", כשמדובר היה בלא יותר מתוצאה של תנאי מזג אוויר קיצוניים; כשלחש במאי 2017 על אוזנו של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ כי אירוע דריסה בתל אביב הוא חלק ממתקפת טרור בתל אביב. זה קרה שעה וחצי לאחר שהמשטרה פרסמה הודעה שמדובר בלא יותר מתאונת דרכים; וכמובן כשמיהר וקבע כי דריסת השוטר באום אל־חיראן היא פיגוע דריסה. כזכור, רק לאחרונה התנצל נתניהו בפני משפחתו של יעקוב אבו אל־קיעאן, שנורה למוות בתקרית, ואילו ארדן הסתפק בגלגול האשמה על הטעות לפתחו של המפכ"ל לשעבר רוני אלשיך.

אגב, השבוע התגאה ארדן בכך שעזב את אולם עצרת האו"ם בעת נאומו של נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן, כאילו שלנוכחותו במליאה הייתה חשיבות. אבל הוא הצליח ליצור עוד כותרת. מה הוא שווה באמת - נדע בחודשים הקרובים.

ולסיום: כלל לא בטוח שארדן יקבל את תפקיד השגריר בארה"ב לאחר פרישתו של רון דרמר, אף על פי שהתפקיד הובטח לו כדי שיעזוב את הארץ. מי שמכירים את נתניהו אומרים שהוא יודע בדיוק מהם כישוריו של ארדן, והוא גם לא שוכח ולא סולח.


הכותב הוא משפטן, לשעבר מנהל חטיבת החדשות של הערוץ הראשון
tguvot@maariv.co.il