איך ייראה העולם שאחרי הקורונה? קשה לדעת, אבל לא יהיה זה מופרך להניח שקצת כמו חלק מהמחלימים, גם הוא יסבול מכמה תופעות לוואי.
הראשונה היא חוסר אמון בתקשורת. אתם מכירים בוודאי את "פינת הקורבן הצעיר", אייטם סדרתי שבמרכזו אדם לא מבוגר המעיד על עצמו שאחרי שנדבק בקורונה ועל אף שאינו חלק משום קבוצת סיכון, פיתח תסמינים קשים ונזקים לא נעימים כלל.
חשוב להבהיר: כל מילה אמת. המציגים אינם שחקנים אלא מי שמספרים בתום לב על הקורות אותם. יחד עם זאת, להציג אותם כפנים שמאחורי הקורונה זה קצת כמו להמחיש את תופעת האלימות במשפחה דרך סיפוריהם של גברים מוכים. הצגתם מדי ערב מוכיחה שניתן לייצר פייק ניוז גם כשאומרים את האמת, אם הופכים חלק קטן ממנה לחזות הכל.
גם הממסד הרפואי יינזק לטווח הארוך: אני מזכיר לכם שהטיפול המונע הראשון למחלה היה בהמלצה להתעטש למרפק - וגם משהוכחה יכולת הלמידה הנפלאה של עולם הרפואה, עדיין רוב צעדי הבלימה, ממסיכה על הפנים ועד לסגר מלא, הם תולדה של המבוכה שפשתה בממסד הרפואי. מי שרגילים להכריע בשאלות של חיים ומוות נקלעו למשבר מקצועי שהוכיח להם וגם לנו שאפילו רופאים הם בסך הכל בני אדם.
זאת ועוד: איני מקל ראש בקורונה, אבל כשאני שומע על מישהו שידעתי שהוא סובל מאלצהיימר או מסרטן, ושעתה מוכרז כי "נפטר מקורונה", אני מרגיש שמנסים להפוך אותי לאידיוט גדול אף מכפי שהנני. למה? כי במחלות כרוניות רבות סיבת המוות היא לעולם לא המחלה עצמה. גם במקרה שבו חולה סרטן מת כתוצאה מקריסת מערכת הנשימה שלו, אומרים שנפטר מסרטן - ולא מדלקת ריאות. למה הוחרגה הקורונה? הפתרונות בספר התקציב.
אילו המצב הזה התקיים רק בישראל, ניחא, אבל העובדה שהוא מתקיים בכל מדינות העולם המערבי, מלמדת פחות על הנגיף ויותר עלינו, בני האדם החכמים שאוהבים לשלוט בכל פרט. בשנים עברו חיפשו שעיר לעזאזל, הטביעו "מכשפה" או העלו על המוקד "כופר" או יהודי. בימינו החליפו את הטקסים האכזריים הללו בוועדות חקירה. טקס טיהור חברתי שמניח כי השיטה שלנו היא כה חכמה, עד שכאשר משהו גדול משתבש - מוכרח להימצא אשם.
זו הסיבה לכך שאני לא ממהר להדביק "פשעי קורונה" לראש הממשלה. כלומר, גם אני חושב שחלק לא מבוטל מהחלטותיו נועדו לחלץ אותו ממצב משפטי שמסתבך מיום ליום. אך אפילו אם זה מקור המוטיבציה שלו, האם יש דבר שייטיב לשרת אותו יותר מניצחון מזהיר על המגיפה? כלומר, למרות הסתייגותי משיטותיו לפעמים נדמה לי שאם יש משהו מטומטם יותר מהדרך שבה "ממשלת החירום" שבראשותו מטפלת במשבר, הרי זו רק הביקורת האוטומטית עליו, בשעה שבכל העולם מגששים באפילה.
חטאה הגדול של הממשלה הוא בכך שלא השכילה לנסח כמה כללים של "ייהרג ובל יעבור" והתעקשה לנסות לרדת לרזולוציות לא הגיוניות. רוצים דוגמה? בבקשה: ברחוב קטן בסביבתי פועלים שלושה גני ילדים. לכל אורך תקופת הסגר הם פעלו בסתר: ההורים היו מגיעים בכל בוקר ו"מחליקים" פנימה את הפעוטות דרך דלת שלא נפתחה מלוא רוחבה, כאילו ביצעו עסקת סמים. הם לא עבריינים אלא הורים צעירים שנאלצו להגן על משרתם החיונית על רקע שוק עבודה שהולך ונעשה קשה מיום ליום. הבעיה היא שהנזק יהיה דור שלם שגדל מתוך הבנה שחוק הוא דבר שצריך לקיים רק כשאי אפשר לעבור עליו בלי להיתפס, "קורונה מוסרית" שהיא בכייה לדורות.
איבוד פרופורציות הוא עוד תופעת לוואי: ראש הממשלה מציג את הקורונה כסכנה גדולה לאנושות. בהתחלה הוא אמר "הגדולה באלף השנים האחרונות", כשהוא מתכוון למגיפת הדבר השחור שקטלה כשליש מאוכלוסיית אירופה. אחר כך דיבר על "המשבר הגדול ב־100 השנים האחרונות", עם קריצה לשפעת הספרדית. אז הלכתי לבדוק מספרים.
השפעת הספרדית קטלה עשרות מיליוני אנשים. בשל העובדה שפרצה מיד בשלהי מלחמה עולמית, קצת קשה לנקוב במספרם המדויק, אבל ההנחה היא שמתוך אוכלוסייה של קרוב לשני מיליארד נפש מתו לכל הפחות כאחוז וחצי, כ־30 מיליון.
כמה ימותו מקורונה? אם להסתמך על ארגון הבריאות העולמי, הרי שעד למציאת חיסון זמין אמור מספר המתים להכפיל את עצמו ולהגיע לשני מיליון. מכיוון שאוכלוסיית העולם מונה כשמונה מיליארד, מדובר על מקרה אחד ל־40 אלף. עישון יהרוג יותר, משקאות קלים יהרגו יותר, ג'אנק פוד יהרוג יותר. אללי - אפילו תרופות מרשם שניתנו בטעות יהרגו יותר!
ומה על איבה לשוטרים? שיטור יתר גלש בחסות ההגבלות ממגזרים שרגילים שמבקשים מהם תעודות זהות, לחיכוכים יומיומיים בין שוטרים לאוכלוסייה שלרוב המשטרה אינה נוכחת בחייה. כאן לפחות הושג שוויון מסוים: פעם רק יוצאי אתיופיה עיינו את המשטרה, עכשיו זועמים עליה גם ברחבי תל אביב.