נשיקה אסורה: "שתי לוחמות שהתנשקו נשלחו לכלא". לאן הגענו? או אולי נכון יותר לומר עד כמה נמוך הידרדרנו? עוד מעט נחזור לסקילה באבנים בכיכר העיר. שתי בנות, חיילות לוחמות בעלות מוטיבציה גבוהה, בנות זוג, נשפטו ל־20 ימי מחבוש משום שהתנשקו. חלומן של הבנות היה לשרת ביחידה מובחרת בצה"ל. הן עברו הכשרה ארוכה והגיעו לשירות בבסיס הדרכה. אין ספק שמדובר כאן בחומר אנושי שבו מתגאה צה"ל כאשר הוא מעלה על נס את כל מה שמייחד אותו מול צבאות של מדינות אחרות באזורנו וגם בעולם.
בואו נחדד ונבהיר שלא נטען כי החיילות נצפו במרכז המחנה, קבל עם ועדה מתנשקות בפרהסיה ובהפגנתיות. הטענה של הקצינה הייתה שהן התנשקו במגורים. אומנם אמה של אחת החיילות טוענת כי לא היה ולא נברא וכל הסיפור מצוץ מהאצבע, וזו מילה כנגד מילה, אבל נניח שזה קרה. נו? ואם זה קרה, מה קרה? שתי נשים בוגרות, האחת מהן מפקדת, משתתפות במסיבת יום הולדת במגורי החיילות, ובמהלך המסיבה לדברי הקצינה, נראו מתנשקות.
למי זה מפריע? לפי איזה חוק אסור להתנשק בימי הולדת? על סמך איזה חוק נשפטו הבנות? היכן המידתיות? היכן יכולת שיפוט ושיקול הדעת? האם אנחנו בסעודיה? הפרשה עוררה תגובה ציבורית, ובצדק רב. יש כאן תחושה של הומופוביה, אולי הדתה ואולי סתם צורך בנקמנות שבא לידי ביטוי. האם הפגנת רגש היא עבירה לפי פקודות מטכ"ל? אם כך, יש להעניש את כל החיילים שמתחבקים בחום לאחר שובם ממשימה מוצלחת, מסע זה או אחר, או אפילו סתם יום ספורט.
העונש שניתן לחיילות הוא עונש לא מידתי. ואכן, בעקבות הביקורת, הוחלט להעמידן למשפט חוזר. אשתי זה יותר מ־50 שנה הייתה חברתי בזמן השירות הצבאי, שבמהלכו שירתנו באותו בסיס, ואני מודה - התנשקנו. כולי תקווה שחלה התיישנות על העבירה החמורה, שאם לא כן, ודאי ימצאו אלה שהאשימו את החיילות סיבה להאשים גם אותנו. על צמד החיילות האמורות יש לי רק דבר אחד לומר - הלוואי וירבו כמותן.