פרשנים פוליטיים רבים ומכובדים השתלחו השבוע בבנימין נתניהו על ששיקר, כביכול, בנאומו לאומה. למרבה המזל הצליח המדור לחשוף את טיוטת הנאום האמיתי, זה שלא שודר:

נתניהו פונה לגנץ, מתוך עמוד הפייסבוק של בנימין נתניהו

אזרחי ישראל, אנחנו הולכים לבחירות אחרי שבני גנץ הבין שלעולם לא אתן לו להיות ראש הממשלה. חלקכם בטוח שזה בגלל המשפט הקרב שלי - ואני אפילו לא מנסה להוכיח לכם שאתם טועים. אני רק שואל דבר אחד: האם לאור מה שלמדתם על בני גנץ במהלך חצי שנת כהונתו בממשלת האחדות אתם בטוחים ורוצים שהוא יהיה ראש הממשלה רק בשביל הסיפוק שבלראות אותי מודח?

הרי ראיתם את האיש מנסה לתפקד לראשונה בחייו כשר בממשלת ישראל והתרשמתם כמוני שכאשר מוצגות לפניו שתי חלופות, חזקה עליו שיבחר בגרועה. הניחו, בבקשה, יד על לוח לבכם וענו לי בכנות: זה האיש שהייתם רוצים שיישב בחדרי חדרים מול נשיא ארצות הברית? זה האיש שהייתם רוצים שיישא וייתן על חיסונים נגד הקורונה?

נניח לרגע אחד שאתם קונים את הלוקש ומאמינים לו שרק דאגה כנה למדינת ישראל היא שהכניסה אותו לממשלתי - ולא ההזדמנות לשבת בעתיד על כס השלטון, הזדמנות שתמורתה מכר את הבטחת הבחירות היחידה שהייתה עשויה ללכד אנשים סביבו: שלעולם לא יכהן תחתיי. נניח שאתם מאמינים לו שראה לנגד עיניו רק את המלחמה בקורונה; ובכן - האם לנוכח מה שלמדתם על תפקודו, הישגיו, דרך קבלת ההחלטות שלו ויכולתו לפעול תחת לחץ, הייתם מוכנים שהוא יהיה זה שמנהל פה את הקרקס?

אני יודע שחלקכם מתעבים אותי, אבל נותר אצלכם אפילו תא מוח יחיד שלא נשרף עדיין מרוב שנאה יוקדת לכל מה שאני מייצג - האם אתם באמת רוצים שהאיש המבולבל הזה, שלא מסוגל לסיים משפט כהלכתו, הוא שיחליט על עתיד ילדיכם? אני טוען שכן התכוונתי לקיים את הסכם הרוטציה, אבל כל זה בכלל לא חשוב עכשיו. מה שחשוב הוא שאחרי חצי שנה שבה הוא מכהן כראש ממשלה חליפי, ההגונים שביניכם מבינים שאי־קיום הרוטציה מצדי הוא הדבר האחראי ביותר שאני יכול לעשות למען מדינת ישראל.

בני גנץ (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)בני גנץ (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

אתם נוהגים להציג את התומכים בי כ"עדר", מי שלעולם לא יצביע למפלגה שאינה הליכוד. ובכן, האם יש ביניכם, פרגמטיסטים בני פרגמטיסטים, מי שיצביעו אי־פעם לליכוד? האם אתם, אנשי השכל הישר והמחשבה הקרה, לא העמדתם בראש המחנה שלכם ליצן, רק משום שציוציו של בני או ההתנהגות המיוחסת לרעייתי העבירו אתכם על דעתכם? אז מי פה מצביע מהלב ומי מהשכל? האם אתם, שכל כך כמהים להדיח אותי ויש בקרבכם אלופי צה"ל, פרופסורים ואנשי תרבות ידועי שם, לא מסוגלים להוציא מבין שורותיכם מועמד אחד ראוי?

אחרי יותר מעשר שנים רצופות שבהן אני מכהן כראש ממשלה, אלה השפנים ששלפתם מהכובע, בתבונתכם כי רבה: ציפי לבני, בוז'י הרצוג ובני גנץ. האם הייתם מוכנים להעמיד בראש הפירמידה מישהו מהם רק כדי לממש את התשוקה לראות אותי נוסע בכיוון אחד מירושלים לקיסריה?
ויתרתי על זכותי למשפט הוגן מצד התקשורת: כשהכלכלה המריאה, אמרתם שהיא נסקה למרות העובדה שאני ראש ממשלה ולא בזכותי.

כשמתברר שהכהונה שלי היא הבטוחה ביותר בתולדות ישראל, שאין כאן מלחמות וכמעט שאין טרור, אתם אומרים שמדובר במזל. כשנשיא אמריקאי מכיר בריבונות ישראל על רמת הגולן, שטח שאין בו פלסטינים כבושים, אתם מפנטזים על כמה טוב היה לו החזרנו לאסד האבא את כל שטחה עד לקו הכנרת. וכשאני מכונן יחסי שלום עם מדינות ערביות, גם אם רחוקות, כאלה שלא היו במעגל הלחימה נגד ישראל אבל היו במעגל השנאה כלפיה - אתם מציגים את התקווה למזרח תיכון חדש באמת כספיח של עסקת נשק. אפשר לחשוב שסאדאת קיבל מהאמריקאים רק פרחים אחרי קמפ דיוויד או שהמשטרה הפלסטינית לא חומשה מכף רגל ועד ראש אחרי הסכם אוסלו.

אני יודע שחלקכם לא מסוגלים לראות את הפרצוף שלי או לשמוע את קולי, ושהעובדה שבסוף אני כמעט תמיד מנצח מעבירה אתכם על דעתכם. גם אם בדרך, לכאורה, עישנתי הררים של טבק קובני או שחיתי בשמפניה ורודה, בעודי מנסה להשפיע על מו"ל של עיתון עוין לפרסם משהו בזכותי: כשאני מנצח, אני לא מנצח רק בשביל רעייתי ובני - שכנראה לא יחליט מה הוא רוצה לעשות בחייו גם כשימלאו לו 40 - אני מנצח גם בשבילכם.

אם אתם רואים בסביבה ווינר גדול ממני, אדרבא, החליפו אותי בקלפי. אבל אם לא, אנא חסכו מעצמכם או ממני יריבים כמו גנץ. לא בגלל החשש שאביס אותם בקלות אלא דווקא להפך: בגלל הסיכוי הקלוש שינצחו חלילה ויכריחו אתכם לחיות עם תוצאתה הרת האסון של הבחירה הרגשית שלכם, אנשי השכל הישר.