"יש בי אהבה והיא תנצח". קול הרה"מ מבלפור. בריטון שקצת מזייף בטון ובחיוך ומזייף הרבה באמירה. פלצבו. אריק איינשטיין ז"ל לא יכול להתהפך בקברו, וספק אם הקשישים, נשוּאי האהבה הזאת, ידמעו מהתרגשות מהמחווה. נתניהו, מאז שהיה שר אוצר קיצץ בקצבאות הביטוח הלאומי, לא דחף ברה"מותו הממושכת חקיקה להעלאת קצבאות הזקנה ומעולם לא פעל למען הקשישים, הבודדים והעניים, לבד מדיבורים.
עכשיו הוא שר להם, כמצביעים פוטנציאליים, כדי לגייס למענם תרומות מאזרחים שיתפעמו מצביעותו, במקום החקיקה לתמיכה ולהגנת הזקנים ששורדים את הקורונה (אף שהוא וממשלתו אחראים להזנחתם הנוראה במהלך המגיפה). קצבת הזקנה של זוג קשישים, שאחד מהם מעל גיל 80 (ושלא עודכנה משמעותית כבר 17 שנה), מגיעה ל־2,430 שקלים לחודש, פלוס תוספת כלשהי לוותק. באותה תקופה שכר חברי הכנסת רק תופח משנה לשנה. אז תתביישו לכם. וזה מאדם שעבר את ה־80 ועדיין מסוגל לדאוג לזוגתו ולעצמו גם בלי האמפתיה הווֹקאלית המזויפת של הביבי. כי נתניהו, כידוע, לא אוהב אף אחד, אולי גם לא את עצמו - אבל יש בו שנאה וחרדה וחשד ותרעלה, ששום חיסון לא יחסל. יש בו שנאה, אבל היא לא תנצח.
אין בנתניהו אהבה לחקירות. מפקד חיל הים, האלוף אלי שרביט, בכתבה של אור הלר (חדשות 13), התייצב על סיפון ספינת המשמר "סער 6", בשיוטה מקיל ומטיסנקרופ, ממש כשליח בלפורי, במטרה, כך נראה לי, לאיין ולהשמיד כל חשד ואישום בכמה מסוגיות תיק 3000 ובתביעות לוועדת חקירה ממלכתית בפרשת הרכש הימי, כולל חלקו לכאורה של נתניהו בה. שרביט טוען בנחרצות לטוהר המעשים והכוונות בהזמנת צוללות 7, 8 ו־9, ושספינות המשמר של אסדות הגז הן בדיוק מה שחיל הים רצה וצריך. ספק כמה היה שרביט, ב־2009, מקורב ומיוּדע לרכש הנ"ל, למכרזים, לשיקולי מערכת הביטחון דאז ולבחישת האינטרסנטים בעניין.
דבריו סותרים חלק מהעדויות והתצהירים של ראשי המערכת מאז, לקראת המשפט ובחקירה המקיפה של התנועה לאיכות השלטון, שאת פרטיה מציג ומפרש עו"ד אליעד שרגא בסדרת סרטונים משכנעים ברשתות החברתיות. הסתירה הזאת מחזקת את הדרישה להקמת ועדת חקירה ממלכתית, כולל בדיקת האינטרס האישי לכאורה של נתניהו ברכש מטיסנקרופ והקשר למניות שקיבל מבן דודו, שסחר עם החברה. גם הימנעותו של היועץ המשפטי מחקירת ראש הממשלה בנושא ("שנסרק במסרקות ברזל", כטענת הביביסטים) צריכה להיבדק בעיניי, וכך הטענה שנתניהו לא ידע דבר על מעורבות מקורביו. פריסקופ אַפּ!
אין בנתניהו אהבה למתנגדיו. גדעון סער, בפרישתו מהליכוד ובנכונותו להתמודד לרה"מות נגד נתניהו הגדול, סָדק בבייס הרעוע של המנהיג, שנועד להושיעו ממשפטו ומסילוקו מכיסאו. נתניהו יזכה מבית לריסון מהודק. המלחמה על ההנהגה עברה למאבק בתוך הימין, בין הימין השפוי לימין השבוי (הביביסטים) ולימין המשיחי והקיצוני. נתניהו נגד סער נגד בנט. אולי ביביבנט נגד סער, אולי סערבנט נגד ביבי. לשמאל־מרכז ולמפגיניו הצודקים אין הרבה לעשות בנדון, בלי דמות כריזמטית, נבונה, מאחדת, עם רזומה של עשייה, יכולת פענוח מציאות, עמידוּת במאבק והתקשרות עם רוב חלקי האומה. אם גנץ לא יתקפל, כמחווה אחרונה למאוכזביו, ונלך לבחירות, אולי איזנקוט בכל זאת יחליט לעמוד בראש המחנה. תרווחו ותתחסנו.