עד עכשיו איש לא טרח להסביר לנו מה הסיבה לכך שרק בעוד 30 שנה נוכל להתרשם משיקולי הדעת של שרי הממשלה, שעמדו בבסיס ההחלטות שהם קיבלו בתקופת הקורונה. סעיף 35 לחוק יסוד הממשלה, קובע שניתן להחיל חסינות כשמדובר בעניינים שנוגעים לביטחון הממשלה וליחסי החוץ שלה. אך ההחלטה להטיל חיסיון, על מידע שהתקבל כחלק מהמאבק בקורונה, לא קשורה לביטחון המדינה או ליחסי החוץ שלה, ולכן מתעורר חשד שייתכן שמה שהחליטו עבורנו לא הוחלט בשקיפות מלאה, ויש מי שמצאו לנכון להסתיר מעיני הציבור את הסיבות האמיתיות.

נתניהו פונה לכנסת: "לאשר באופן מיידי את הסגר במליאה"



התנועה לחופש המידע, שמנהלת מאבק אמיץ בהחלטה המוזרה, מציינת בפנייה למזכיר הממשלה שסעיף 10 לחוק חופש המידע, הכיר בחשיבותו של מידע שנוגע לבריאות הציבור, וקובע שטעמים של שמירה על בריאות הציבור יהוו משקל לזכות מסירת מידע ציבורי, גם אם ישנם אינטרסים שיש בהם לשקול שיקולים נגד מסירת המידע.

במדינות אחרות כמו דרום קוריאה, סינגפור וטייוואן, שנלחמו בהצלחה בנגיף, הנחה את קובעי המדיניות קו של שקיפות מרבית, שהבטיח אמון ושיתוף פעולה. הפרסום הביא לכך שמידע אמין שלא צונזר - הפחית את הצורך להסתמך על ידיעות שהתבררו כלא אמינות.

בפנייה שנשלחה למ"מ מנכ"ל משרד ראש הממשלה, על ידי קבוצה של עורכי דין וגורמים שתומכים בשקיפות המידע, ומתנגדים לסמכויות החריגות שניתנו לממשלה, צוינה החשיבות הרבה בפרסום מידע שנוגע לאופן הפעלת הסמכויות החריגות בתקופת המגיפה. הכוונה למשל לדיווח על תקלות במערכות השונות, ובכלל זה ביישומון "המגן", שפותח על ידי משרד הבריאות.

ועדת הקורונה (צילום: שמוליק גרוסמן, דוברות הכנסת)
ועדת הקורונה (צילום: שמוליק גרוסמן, דוברות הכנסת)


מי שתומכים בשקיפות המידע תובעים מהממשלה לדווח לציבור ביוזמתה על תקלות שהתרחשו ועל מקורן. במקביל נדרשה הממשלה לדווח על היקף השימוש שעושה שב"כ בנתוני איכון, כמו גם על טיב התועלת שהביא השימוש בנתוני האיכון, שרבים רואים בהם חציית קו אדום ופגיעה בדמוקרטיה.

מאז פרוץ המגיפה שינה העולם את פניו. השינוי מורגש היטב גם במערכת הפוליטית בישראל, כאשר הממשלה מואשמת בכך שהיא מתנהלת בדרך פוליטית. יש מי שאינם שוכחים את הביקורת הקשה שהוטחה בממשלה כשהתברר שכמה מבכירי משרד הבריאות, ובהם המנכ"ל לשעבר משה בר סימן טוב ופרופ' סיגל סדצקי, ראש שירותי בריאות הציבור, העדיפו לפרוש מתפקידם אחרי שהבינו שאחריות וסמכויות אינן בהכרח הולכות יחד.

פרופ' סדצקי לא חסכה ביקורת משר הבריאות יולי אדלשטיין ואמרה שהוא הוביל לפתיחת המשק בניגוד לעמדתה. גם פרופ' איתמר גרוטו הודיע שבכוונתו לעזוב את הספינה הטובעת, לצד שני בכירים נוספים שכבר עזבו, למרות שלפי שעה החליט לעכב את פרישתו.

יולי אדלשטיין, סיגל סדצקי (צילום: פלאש 90)
יולי אדלשטיין, סיגל סדצקי (צילום: פלאש 90)


מה לא רוצים שנדע הפוליטיקאים שמנהלים בעת הזאת את המגיפה? האם מפריע להם, למשל, שנדע מה עומד מאחורי סדר העדיפויות של משרד הבריאות, כשהוא קובע שיש להתחיל לחסן את צוותי ההוראה של החינוך המיוחד, אך בינתיים לא חיסן את כל עובדי החינוך בישראל? האם הם לא רוצים שנדע מה הסיבה להקלות שהיו במגזר הערבי והחרדי, שבהם שיעור התחלואה הולך וגדל? והאם יש לכך קשר למערכת הבחירות הקרובה?

את שאלת השאלות מיהו שר הבריאות האמיתי ייתכן שאנחנו יודעים, למרות החיסיון שהוטל על הפרוטוקולים של דיוני הקורונה. לטענת רבים, זהו הרב חיים קנייבסקי בן ה־93, ממנהיגי הציבור החרדי־ ליטאי, שעל פיו יישק דבר מאז תחילת הקורונה. כאשר ייפתחו הפרוטוקולים בעוד 30 שנה, אין לי ספק שמי שיקרא אותם יתקשה להאמין איך הפכה פנדמיה למגיפה פוליטית.