לפני כשבוע חשבתי שמיציתי כבר את נושא החרדים בימי קורונה והגיע הזמן שאתחיל להתרגז מדברים אחרים, אבל לא יכולתי להישאר אדיש מול החדשות השבוע. פרעות, ונדליזם והרס בירושלים, בבני ברק ועוד.

פורעי חוק אלימים מפירים חוק ברגל גסה, דבר שלא היו מעיזים לעשות לו היו חיים בברוקלין, אנטוורפן או כל מקום אחר שבו ריכוז גדול של חרדים באירופה או בארצות הברית. שם היו מובלים למעצר ללא כחל ושרק. אז אם בארצות הניכר "דינא דמלכותא דינא" - מה קורה כאן? האם ייתכן שכאן הם ה"מלכותא"? כנראה שכן, בעיקר לאור ה"פטור" מתשלום הקנסות וההוראה המגוחכת (והמשפילה) שלא כל שוטר יהיה רשאי לתת קנס למוסדות חרדיים.

חרדים קיצוניים בבני ברק רגמו באבנים רכב משטרתי (צילום: אנשי הדממה בפייסבוק)

אומנם מדובר, לשיטתם (ואני רוצה להאמין להם), בעשבים שוטים ובקומץ קטן, אבל לפי מה שנראה בתקשורת, הקומץ כלל איננו קטן, מאות בחתונות ללא מסיכות, המון רב בורח דרך מדרגות החירום כאשר המשטרה מגיעה לכניסה הראשית של תלמודי התורה. הם מצפצפים על ההוראות וממשיכים להתעלם מהחוק ולפגוע באנשי החוק. הם קוראים לכוחות הביטחון "נאצים", שופכים עליהם אקונומיקה, משליכים עליהם חיתולים מלאים צואה וצועקים למשטרה ולתקשורת "צאו לנו מהעיר!"

אני חושב שהם צודקים. אנחנו צריכים לצאת להם מהעיר. שורפים אוטובוס? יש לבטל מיד את הקו המוביל לאותה שכונה. מחבלים ברכבת הקלה? גם כאן יבוטל הקו. שורפים פחי אשפה? יתכבדו וינקו בעצמם את כל הזוהמה שהם מותירים אחריהם בכבישים שאמורים לשמש אותם לתנועה.

יהיו שיגידו: אדם אחד יחטא ועל כל העדה תקצוף? כן, אם העדה המאורגנת והמלוכדת אינה יכולה לשלוט בקומץ פורעים. והרי אנו יודעים שבכוחותיה היא יודעת היטב לשלוט, כאשר זה תואם את האינטרסים שלה, אז שלא יספרו לנו סיפורים.

הדבר שהכי חורה לי הוא העובדה שמלחמה כזו מפרידה בין אחים. בינינו החילונים לבין החרדים. אני יהודי בכל רמ"ח איבריי. אינני דתי ואיני חרדי. החרדים יכולים להיות אחים שלי, אבל כל מה שקורה אצלם תורם רק לפירוד, לריחוק ולהקצנת ההבדלים. ויותר משזה מרגיז אותי - זה כואב לי.