עו"ד נדב העצני, אחד מכותבי ״מעריב״, הוא גם אחד מהישראלים שנתקעו בחו״ל בשבוע האחרון. הוא עתר לבג"ץ בטענה שהממשלה פועלת על פי גחמות בכל הקשור לניהול הקורונה, ולמרות שהוא מחוסן - תקעה אותו בחו״ל בלי מתן התראה מספקת מראש, ובלי יכולת לחזור לביתו.

אפשר להבין את הכעס המוצדק של העצני על כך שהממשלה משבשת את חייו, ולכאורה אפשר להבין גם את הממשלה. הרי הגענו באמת למצב שבו באמת אין ברירה - חייבים לסגור את נתב״ג. מה לעשות שאנחנו בסגר כבר למעלה מחודש, עם כשלושה מיליון ישראלים שהתחסנו בקצב מדהים, אבל עם תחלואה שרק עולה.

נתב''ג בחוסר פעילות בעקבות ההחלטה על עצירת הטיסות (צילום: אבשלום ששוני)נתב''ג בחוסר פעילות בעקבות ההחלטה על עצירת הטיסות (צילום: אבשלום ששוני)


אומנם הגענו שוב למצב של אין ברירה, ושל צורך בצעד חריף כמו סגירת שדה התעופה לכל הישראלים, אבל איך הגענו למצב שבו אין ברירה אלא לסגור? כי עד כה נתב״ג התנהל בהפקרות, בעצימת עין ובקומבינות. כמו התקציב, כמו הפיצויים לעצמאים, וכמו שיטת הרמזור. בניגוד למרבית מדינות העולם, במשך חודשים ארוכים לא דרשו בישראל בדיקת קורונה מהנכנסים לשעריה, לא חוקקו חוק בעניין, לא עקבו בחומרה אחרי בידוד הנכנסים, ולכן רובם פשוט צפצפו עליו.

יותר מזה, ממשלת ישראל עודדה נסיעות המוניות לדובאי כדי לחגוג ולגבות את הסכמי הנורמליזציה החדשים, ולמען האינטרס הזה העלימה עין מחגיגת המוטציות שהביאו איתם התיירים השבים.

בדומה לקורונה, נדמה שגם הפלונטר הפוליטי כאן כדי להישאר. הוא הפך למעין אוקסימורון - דבר והיפוכו; מצב המורכב מניגודים שיוצרים מציאות שהיא מעבר להיגיון. אנחנו תכף סוגרים יום נישואים ראשון עם הקורונה, אבל עדיין לא הוקם מנגנון גבולות נורמלי. הכל מנוהל בשליפות - מדיניות גבולות, סיפוחים שהופכים בן לילה להסכמי נורמליזציה, ו"ממשלת אחדות" שללא הרף פועלים כדי לפורר אותה לעבר עוד סיבוב בחירות מיותר, שבמסגרתו יוצאים בקמפיין שקורא לאותה האחדות שכרגע פורקה על ידי אותם גורמים.

מרוב מערכות בחירות נראה שהתבלבלנו - המציאות אינה קמפיין. בקמפיין אפשר להציג הכל בהקצנה - ככישלון מהדהד או כאופוריה של הצלחה. במסגרת הקמפיין אין צורך לתקן התנהלות, כי הממשלה לעולם אינה אשמה. יש שתי אופציות: או שהיא הצליחה באופן פנומנלי, או שמישהו אחר אשם בכישלונה. אבל מי מנע הקמת מנגנון מסודר בנתב״ג? מי מונע שלילת תקציבים מישיבות וממוסדות חינוך חרדיים בגין הפרות מאורגנות שאף אחד לא מתכנן להפסיק אותן? מי מונע השקעה בתוכנית רצינית לטווח ארוך שתתמקד בקורונה ובכלכלה במקום בתעמולה?

בני גנץ ובנימין נתניהו בישיבת הממשלה (צילום: רויטרס)בני גנץ ובנימין נתניהו בישיבת הממשלה (צילום: רויטרס)


כל עוד יש לנו ממשלה שהיא מומחית לקמפיינים, לא יהיה לנו ניהול מסודר. זה לא הולך ביחד. העם חצוי בעמדותיו, וההנהגה הנוכחית למדה לשרוד את הפלונטר האינהרנטי אף שאין לה רוב, ולגרור את כולנו לעוד סיבוב תעמולה לעבר עוד רוב שלא יושג, ואז שוב ממשלת מעבר, וכן הלאה. הנגיף לא ייעלם על ידי ספינים וקומבינות, אלא על ידי ניהול שיטתי ואחראי, ששם את הפוליטיקה בצד. אבל הפוליטיקה היא זו שלא מאפשרת לנו ממשלה נורמלית מלכתחילה. היא זו שהמציאה ממשלה פריטטית ומנופחת, שחצי ממנה עבד על סיכולה מהרגע הראשון כדי לא לאפשר את הרוטציה עם החצי השני.

המדינה בדרכה להיות מחוסנת, וזה באמת מדהים, אבל ניהול אין. את הקורונה אפשר לרסן רק על ידי ממשלה יציבה שתשים את המגיפה במקום הראשון בסדרי העדיפויות לאורך זמן, ואילו אצלנו מנסים לעשות עליה ספין. לכן אנחנו מסכמים חודש חיסונים מפואר, שבמהלכו היינו בסגר ממושך שלא הוריד את התחלואה, וחטפנו שיעור תמותה שהרקיע שחקים.