להיות שומרת או שומר סף של דמוקרטיה בתקופה של פופוליזם שלטוני ותחרות פוליטית אכזרית ומקוטבת אינו תפקיד קל, אפילו כמעט בלתי אפשרי. שומרי ושומרות הסף מצויים במתקפות פוליטיות בלתי פוסקות. זאת למדו בפרקליטות המדינה, בלשכת היועץ המשפטי לממשלה ובאגף התקציבים באוצר. הדברים מחמירים כמובן כאשר ראש ממשלה, שכנגדו כתב אישום חמור, מסרב להתפטר או לצאת לנבצרות. בנימין נתניהו הוא בעת ובעונה אחת ראש הממשלה הפופולרי ביותר בתולדות המדינה וראש הממשלה השנוא ביותר בקורותיה. כל איש ואישה על פי השקפתם. עובדה זו מייצרת לחץ כבד נוסף על שומרי הסף של יסודות דמוקרטיים בישראל.

אולם זהו קצה הקרחון בלבד. שמירת הסף הדמוקרטית בישראל מפוחדת והססנית. ככה זה שנים רבות. אל תאשימו רק את הפופוליזם השלטוני ועוד בתקופת בחירות. זה קל מדי ולא מדויק בעליל. העובדה כי ישראל שולטת זה למעלה מיובל שנים בכוח צבאי וללא זכויות אזרח בפלסטינים בשטחי הגדה המערבית - זכתה לגיבוי מלא או חלקי, מפורש או משתמע, משפטי ולא משפטי, של שומרי הסף. המוזות של הדמוקרטיה מחרישות גם כאשר הן לא מושתקות. בדומה, אלימות כלפי קבוצות מיעוטים כחרדים וערבים ישראלים וכלפי מפגינים ומפגינות בלטה עוד בשנות ה־50 של המאה הקודמת. גם אז וגם היום הבקרה האזרחית והמשפטית על תופעות אלו של אלימות כלפי מפגינים חלקית ביותר ומוגבלת. המוזות הדמוקרטיות שקטות למדי. בדרך כלל הרגולטורים המשפטיים השונים השלימו עם המצב.

שתיקת שומרי הסף אינה מסתיימת כאן. העובדה כי בתי החולים הציבוריים בישראל סובלים מתת־תקינה חמורה ומהזנחה נמשכת בכל האמור למשאבים וציוד היא מציאות ידועה שנזנחה ציבורית זה שנים רבות. גם כאן הרגולטורים, למשל מנהלי ומנהלות בתי החולים, הסתפקו במחאה מתונה. בשם התחרותיות, חופש העיסוק וקדושת הקניין השלימו שומרי הסף עם ריבוד חברתי־כלכלי מהגבוהים בעולם הדמוקרטי, הבדלים עצומים בין מרכז לפריפריה, ועוני הולך ומעמיק. לעומת זאת, הבנקים ואילי ההון עשו כבתוך שלהם, וגם כאן עם מעט התערבות יחסית של בתי המשפט והרגולטורים המשקיים.

בימים אלה, כשבצלה של הקורונה יש סכנה של ממש לזכויות אזרח, איפה שומרות ושומרי הסף? חוק הקורונה הבעייתי, ובו סכנה לפגיעה של ממש בחירויות, זכה לגיבוי פרקליטות המדינה והיועץ המשפטי, והמוזות שותקות.

שומרות ושומרי הסף כיום מאוימים פוליטית, מוסדית ואישית, ויש להגן עליהם. עם זאת, יש להודות כי שמירת הסף בישראל על עקרונות דמוקרטיים כגון זכויות אזרח וזכויות אדם, אחריות ושקיפות הייתה רופפת וחלקית ביותר מאז שנות דור. הבעיה היא עמוקה יותר מאשר ראש ממשלה שכנגדו כתב אישום בעבירות קלון.

על מנת לשנות את המצב, יש לבצע תיקונים חוקתיים שיחזקו את מוסד הפרקליטות והייעוץ המשפטי לממשלה באמצעות חיזוק התביעה הכללית, רצוי על ידי הפרדתה מהייעוץ המשפטי לממשלה. את הייעוץ המשפטי יש לקבע בחוק יסוד. בנוסף, יש להביא לחיזוק סמכויות בנק ישראל והפיקוח על הבנקים, כמו גם ליותר מעורבות ציבורית בחלוקת המשאבים בין מרכז לפריפריה ולצמצום של הריבוד החברתי־כלכלי. ובעיקר יש לחנך כבר בילדות לאומץ לב אזרחי. דמוקרטיה אינה נמדדת רק במארג חוקתי של סמכויות, זכויות וחובות, אלא במידה רבה באומץ לב אזרחי. אסור להשלים עם שתיקת המוזות של דמוקרטיה. 

הכותב הוא מומחה למשפט, חברה וממשל. פרופסור מן המניין באוניברסיטת חיפה, לשעבר דיקן הפקולטה למשפטים