איילת שקד


מס' 2 בימינה מנצלת בקביעות באולפני הטלוויזיה את ההזדמנות להאדיר את שותפה הפוליטי נפתלי בנט, ומצהירה כהרגלה שאין מועמד ראוי ממנו להיות ראש ממשלה. כך היה גם בראיון שערך איתה ספי עובדיה בערוץ 13. הוא לא ויתר כששקד המשיכה להפריח את הססמאות המוכרות, וביקש לקבל תשובה איך יצליח בנט להיות ראש ממשלה עם 12 מנדטים, ולמי יש לו כוונה לחבור אחרי הבחירות.

במקום להשיב לשאלה, המשיכה שקד לשגר לחלל האוויר ססמאות על התנהלותו של בנט בקורונה וסירבה בעקשנות להשיב למי תחבור ימינה אחרי הבחירות. האם זו יושרה פוליטית? והאם נכון יהיה שתיתנו את קולכם למי שמסרב לנהוג כלפיכם בשקיפות, ומסרב לומר לכם מה הוא מתכוון לעשות בקולכם מיד אחרי שייסגרו הקלפיות?

איילת שקד בכנס מעריב

פרשנים פוליטיים טוענים שאם בנט יחשוף את כוונותיו לפני הבחירות ויודיע שיתמוך בממשלה בראשות בנימין נתניהו, הוא עלול להפסיד בין 2 ל־3 מנדטים, ולכן בחר בטקטיקה שנועדה לערפל את כוונותיו. זאת כנראה הסיבה שהשניים נוהגים בטקטיקה הזו ומסרבים לומר למי יחברו.
אל תתרשמו לרגע מהדברים הקשים שבנט מטיח בנתניהו. הכל משחק שנועד להטעות ולזרות חול בעיניים. בנט ושקד, שהיו בעבר עוזריו האישיים של נתניהו וסבלו מאז לא מעט השפלות ממנו, משחקים כבר תקופה ארוכה משחק כפול.

כל החלטה שיקבלו השניים היא לגיטימית, גם כזאת שלא משרתת את מתנגדיו של ראש הממשלה, אבל ראוי שמי שמבקש את אמונו של הציבור, לא יסתיר מבוחריו את כוונותיו ויראה בבוחריו לא יותר ממנוף לקידום שאיפותיו האישיות. אם בחרתם להצביע עבור השניים, כדאי שתדעו שמדובר באופורטוניסטים שמפזרים ערפל, על מנת שהדברים ישרתו את מטרתם.


בצלאל סמוטריץ'


ירוץ במשותף בבחירות הקרובות עם עו"ד איתמר בן גביר ואבי מעוז. שלושת ראשי הרשימות מתכוונים לתת את קולם לנתניהו, כדי שיוכל להקים מיד אחרי הבחירות ממשלת ימין.

בעוד ראש הממשלה החליט לחזר אחר הקול הערבי מקץ שנים רבות של מערכת יחסים עכורה, מי שאמורים להיות שותפיו הפוליטיים החדשים אחרי הבחירות נמצאים בעימות קשה עם ערביי ישראל. יו"ר הכנסת יריב לוין, שמבין את הרגישות, הזדרז להתבטא וטען כי אין כוונה שבן גביר יהיה חלק מהקואליציה, משום שהפערים גדולים, ולכן מדובר במהלך הכרחי שהוא טכני - רק כדי לעבור את אחוז החסימה.

בצלאל סמוטריץ' בדיון על הצעתו לוועדת חקירה לשופטים (צילום: דוברות הכנסת - יהונתן סמייה)
בצלאל סמוטריץ' בדיון על הצעתו לוועדת חקירה לשופטים (צילום: דוברות הכנסת - יהונתן סמייה)


למה בן גביר אינו שותף ראוי לדעת לוין, וח"כ סמוטריץ' הוא שותף שיש להתכבד בו? זוכרים את הציוץ הגזעני של סמוטריץ', אז שותפו של בנט בבית היהודי, שבו הביע סלידה מהעובדה שיולדות יהודיות מאושפזות ליד יולדות ערביות בבתי חולים בישראל, כאשר אשתו אושפזה במחלקת היולדות ליד יולדת ערבייה?

אם שכחתם, קבלו תזכורת. סמוטריץ' כתב אז בתגובה להתבטאות של רויטל אשתו - שאמרה שהיא לא גזענית ומבדילה בין ערבים, אשכנזים, תימנים וספרדים - את המשפט "טבעי שאשתי לא תרצה לשכב ליד מישהי שהרגע ילדה תינוק שאולי ירצה לרצוח את התינוק שלה בעוד 20 שנה".

אז מדוע סמוטריץ', לתפיסתו של לוין, ראוי להיות חלק מהקואליציה ובן גביר לא? אולי כדאי שנשמע ממנו נימוק הגיוני.


אבי גבאי


מנכ"ל סלקום כיהן במשך שנתיים כיו"ר מפלגת העבודה. קודם לתפקיד הזה הוא היה השר להגנת הסביבה מטעם כולנו. גבאי, איש ביצוע עם קבלות, ניצח אז בסיבוב השני את עמיר פרץ, זכה ביותר מ־50% מקולות המתפקדים ונבחר להוביל את העבודה. תחת הנהגתו זכתה העבודה ב־6 מנדטים, מספר שמרב מיכאלי רק יכולה לחלום עליו, אף שבזמנו זו נחשבה מפלה ומכה קשה ביותר עבור המפלגה מאז הקמתה.

כיום, מכורסת המנכ"ל, גבאי משקיף על מי שדרשו ממנו אז לשים את המפתחות. אלה היו פרץ, איציק שמולי, שלי יחימוביץ', סתיו שפיר ואיתן כבל. מרביתם כבר לא בפוליטיקה והאחרים ייפרדו מהמערכת הפוליטית בחודש הקרוב. גבאי, שעל פי כתב העת העסקי "פורבס" הוא בעל הון שנאמד בשנת 2019 ב־29 מיליון שקל (הון שבינתיים כנראה רק גדל), מהווה הוכחה שהצלחה עסקית לא יכולה להפוך בהכרח להצלחה פוליטית, משום שלפוליטיקה יש כללים ותככים משלה.

אבי גבאי (צילום: נועם רבקין פנטון, פלאש 90)
אבי גבאי (צילום: נועם רבקין פנטון, פלאש 90)


מי שנחשב אחד המנהלים המקצועיים והמוכשרים במשק, אמר בשנת 2017 בראיון ב"מעריב" לאייל לוי, אחרי שבחר להתפטר מתפקיד השר לאיכות הסביבה, את המשפט: "התפטרתי מממשלת נתניהו, כי לא רציתי להיות בצד הלא נכון של ההיסטוריה".

אחרי שמאס בפוליטיקה, הוא צנח לכורסתו הרכה בסלקום. זה לא סוד לאן צנחו כל מי שניסרו את כיסא יושב הראש שעליו הוא ישב.


אמיר אורן ז"ל

היה חבר ילדות שלי. בגיל 9 או 10 חלקנו יחד ספסל עץ קטן בכיתה בבית הספר היסודי. בשבוע שעבר, כשנכנסתי במקרה לדף הפייסבוק של רונן פלוט, ראש עיריית נוף הגליל (נצרת עילית), גיליתי שאמיר איזיקוביץ, לימים אורן, מת ממחלת הקורונה.

אמיר ז"ל הגיע לנצרת אחרי שירותו הצבאי, שם כיהן כסגן ראש ומנכ"ל העירייה. ביקשתי לדעת מה עבר עליו בימיו האחרונים והתקשרתי לפלוט, שסיפר כי אמיר נדבק במחלה לאחר שקיבל את החיסון הראשון.

עד היום מתו ממגיפת הקורונה יותר מ־5,000 איש. מאחורי המספרים העצומים של המתים מסתתרים אנשים שאת מרביתם אנחנו לא מכירים. אני הכרתי את אמיר אורן ז"ל, חבר ילדות שלי שאהבתי מאוד ושלא אזכה לראות יותר.

הכותב הוא משפטן, לשעבר מנהל חטיבת החדשות של הערוץ הראשון
[email protected]