מוקדם לדעת אם משפטו של ראש הממשלה נתניהו יסתיים בהסדר טיעון. מה שברור הוא שהמשך כהונתו כראש ממשלה יכול לשמש עבור נתניהו גלגל הצלה, שיאפשר לו לנהל משא ומתן להשגת הסדר ולהימנע ממשפט ציבורי.

קשה להעריך מה יכלול הסדר כזה, ואם נתניהו יסכים כתנאי לכל הסדר להודות בכתבי האישום נגדו ולפרוש מהפוליטיקה, כשם שמוקדם לחרוץ את דינו של ראש הממשלה כשמשפטו עוד נמשך.

הסדר טיעון הוא הסדר שבמסגרתו מודה נאשם בסעיפי האישום שמייחסת לו התביעה, ובתמורה להודאה התביעה מסכימה להסיר או למחוק סעיפים מכתבי האישום. במקרים שבהם מושג הסדר עם התביעה, הצדדים מגיעים להסכמה על התוצאה שבה יסתיים המשפט הפלילי. למעשה הצדדים מגיעים להסכם על תוצאת המשפט, ועל העונש שאותו תבקש התביעה.

ישנם מקרים שההסדר לא כולל הסכם על העונש שיוטל על הנאשם, אלא רק על העובדות שכלולות בכתב האישום, כאשר מושם דגש על עונש מקסימום שייגזר על הנאשם. הסדרי טיעון מתגבשים לפני תחילת המשפט, או בשלביו המוקדמים, אבל ישנם מקרים שבהם מתגבשים הסדרי טיעון גם לאחר שמושגת הרשעה. במקרה כזה צריכה התביעה לשכנע את בית המשפט שנוצרו נסיבות חדשות לאחר ההרשעה שמצדיקות עסקת טיעון.

הסדרי טיעון הם דבר מקובל בבתי המשפט בישראל. קרוב ל־80% מהכרעות הדין בתיקים פליליים בבתי משפט השלום מסתיימות בהסדרי טיעון, ויותר מ־85% מהכרעות הדין בבתי המשפט המחוזי מושגות באמצעות הסדרי טיעון.

ישראל אינה חלוצה בתחום הסדרי הטיעון. בארצות הברית מושגים הסדרי טיעון בכ־95% מההרשעות. בעוד שבישראל ובארצות הברית מושג הסדר טיעון גם על העונש, באוסטרליה ובאנגליה הצדדים אינם יכולים להגיע להסכמה על העונש שייגזר על הנאשם, והוא נקבע על ידי בית המשפט, שחייב לאשר כל הסדר טיעון כדי שיהיה תקף. בישראל נוהגים בדרך כלל בתי המשפט לאשר את הסדרי הטיעון שמושגים בין הצדדים.

לפני יותר משנה, לקראת השימוע הראשון שעסק בתיק 4000, פרשת בזק־וואלה, הועלתה האפשרות שעורך הדין הוותיק רם כספי, שייעץ בשעתו לצוות ההגנה, גויס כדי להשיג הסדר טיעון. ההערכה אז הייתה שהשימוע יוביל לסגירת התיקים הפליליים נגד ראש הממשלה. אלא שעו"ד כספי הזים את השמועות ואמר שחנינה או הסדרי טיעון לא עלו לדיון בשיחות הפנימיות שהיו לו עם היועץ המשפטי לממשלה והפרקליטות.

עסקת הטיעון שהושגה בתביעה שהתנהלה נגד משה קצב, בהסכמת מני מזוז, שהיה היועץ המשפטי לממשלה, ופרקליט המדינה ערן שנדר, יכולה להוות תקדים לעסקה דומה שעשויה להיות גם בעניינו של ראש הממשלה. מדובר בעסקה שנגדה עתרו בעבר שישה עותרים, והדיון בה התנהל בהרכב מורחב של חמישה שופטי בג"ץ. כל העתירות נדחו אז ברוב של שלושה שופטי בג"ץ נגד שניים, דבר שהביא לאישור העסקה. אלא שקצב החליט להתנער ממנה, מה שהביא להרשעתו באונס.

משה קצב (צילום: פלאש 90)משה קצב (צילום: פלאש 90)


שופטת בית המשפט העליון אילה פרוקצ'יה, שהייתה בין שופטי הרוב שתמכו בהסדר הטיעון עם קצב, כתבה אז כי "התביעה אינה רשאית להגיע להסדר טיעון בכל מחיר ובכל מצב, וחלה עליה שורה של תנאים וסייגים המגדירים מתי, ובאיזו צורה ניתן לעצב הסדר טיעון עם נאשם". הדברים שכתבה השופטת פרוקצ'יה, כשהתייחסה לעסקת טיעון עם איש ציבור, ברורים וחד־משמעיים: "מהלך נפל בהליך פלילי נגד איש ציבור, העומד בראש מערכת שלטונית, עלול להביא לזעזוע חברתי כבד, ולאי־יציבות בהסדרי המשטר".

נתניהו מעריך שהתיקים שבהם הוא מואשם יקרסו. אם לא זו תהיה תמונת המצב, לא מן הנמנע כי ייאלץ להודות בעבירות שמיוחסות לו כדי להשיג הסדר טיעון.