"אין תוכנית", אומר שמיל בן ארי בסרטו של אסי דיין המנוח, "שמיכה חשמלית ושמה משה". "אין תוכנית", אומרים אלה שרואים נכוחה את המצב שבו מנסה ראש הממשלה, במהלך כהונתו הזמנית ומשפטו הפלילי, כל טריק פסול וכל שקר עלוב כדי לשרוד עד מועד פקיעת המנדט, בעוד שמונה ימים. חכו־חכו, מבטיחים אוהדיו ומתרפסיו, המחכים לאיזשהו להטוט הודינאי מרהיב או סלטו מורטלה מצד הקוסם, שיוציאנו מהבְּרוֹךְ, כלומר משלולית המים העומדים והמצחינים בבלפור. "אנחנו ערוכים לכל תרחיש", הוא שב ומצהיר בנחישות.
אין תוכנית לעצירת/הרתעת האיראנים מהשגת הגרעין, זולת השפעה על מעצבי המדיניות בוושינגטון, שממהרים לסכם על תוכנית הגרעין הישנה עם איראן ולהסיר את הסנקציות על כלכלתה. אז יוצאים ראש המוסד יוסי כהן ונושא הכלים של נתניהו, בן־שבת, שכנראה הונחו על ידי ראש הממשלה לומר לבני בריתנו האמריקאים, שכבר אינם מהזן הטראמפי, כי ישראל נחרצת בהתנגדות להסכם. זהו. כמו בימי אובמה, רק בלי נאום מוחץ בקונגרס. ובכך מוותרים על האפשרות להיות גורם מעורב בפרטים ומשפיע על המשא ומתן.
ואין תוכנית למשא ומתן כלשהו עם הרשות הפלסטינית המתפרקת, שהולכת או לא לבחירות, ושצעיריה המיואשים מתלקחים בהתגודדויות אלימות, באינתיפאדת טיקטוק, כשאת הלהבות מלבות "להב"ה" אנד קומפאניס, המיליציות של הימין הקיצוני. המשטרה אינה מצליחה להשתלט על התבערה ושר ביטחון הפנים, שהוא הפָּנִים של נתניהו, השַׂרוֹחָנָה, וכנראה שר ביטחון הפנים הגרוע והפוליטי ביותר שכיהן כאן, מאשים במהומות ובאלימות רק את הלא־יהודים ולא טורח להקדים ולעצור את ראשי המסיתים והמאיימים של הקיצונים היהודים, כמו לפני מצעדי הגאווה.
ואין, כבר שנים, תוכנית להפסקת הטילים השבים ונוחתים על עוטף עזה, הפעם בתירוץ של הזדהות חמאס ועזה עם המתפרעים בירושלים, לבד מהתשובה השגרתית של פגיעה בעוד אתרים שבסל המטרות. האוכלוסייה האמיצה והמאוימת בעוטף שוב משלמת מחיר נפשי כבד. ואחרי גילויו של אהוד יערי (אולפן שישי, חדשות 12), שישראל לא הגיבה על הכללת עשרה מנהיגי טרור במועמדי חמאס לבחירות, עד שאינני יכול שלא לשאול את השאלה: האם לנתניהו יש איזשהו הסכם נסתר עם חמאס לסייע להעלאתו לשלטון גם בגדה?
ואין תוכנית נגד החקירות נגדנו בחשד לפשעי מלחמה של ישראל ביהודה ושומרון בבית הדין בהאג, לבד מהתשובה הרשמית שהיא בערך: האג, זה לא עניינכם מה שמתרחש כאן. אולי יש אמת בטענות לשנאת ישראל בבית הדין ובפעולותיה של התובעת היוצאת בנסודה, אך הטענות שלפיהן החוקרים ובתי הדין הצבאיים לא הופעלו דיים בזמנם לחקירת אירועים חריגים ולמיצוי הדין עם מפקדים ולוחמים שסרחו, ושעדויות של לוחמים ב"שוברים שתיקה" לא נבדקו, והעדים עצמם הוקעו ונרדפו, עלולות להתגלגל עלינו כבומרנג, גם אם נתעלם בבוז מהאג.
אין תוכניות מסודרות ומקצועיות לשיקום הכלכלה, עם חוב הטריליון שקל ותקציב המדינה שמחזיק נתניהו בכיסו, לשימושו הבלעדי כבר כשנתיים, בגיבוי השַׂרכַּץ; ואין תוכניות לשיקום החינוך, התעסוקה, הבריאות והלוחמה באלימות בחברה הערבית. ואין תוכנית להחיות מחדש את הממשלה והכנסת, את הקבינט והוועדה המסדרת ולמנות שרים ואנשי מקצוע לתפקידים בכירים.
אין תוכנית, כי הביבי חונק כל כוונה לכך. הכאוס שנוצר הוא משאת נפשו: ככל שהבלגן יגבר, ביטחונית, כלכלית וחברתית, הוא יוכל להכריז על מצב חירום, להפקיע מהמדינה אחיזה שלטונית ולהעבירה לעצמו, ולאנוס את בנט וסער להיצמד אליו. "ערוּך לכל תרחיש", הוא הזהיר אותנו ואת לפיד־בנט־סער, כי על האויבים מחוץ, ההצהרה השחוקה הזאת לא עושה כל רושם.