1. גדעון סער, שר המשפטים החדש, הציע כשכיהן כחבר כנסת פתרון מעשי לתופעת הנשק הלא חוקי שמרביתו נמצא במגזר הערבי. סער איש פרגמטי, ולכן אני מאמין שההצעה שלו להילחם בתופעה החמורה באמצעות ענישה מרתיעה, בדרך שתחייב את בתי המשפט להטיל עונשי מאסר בפועל על מי שמחזיקים וסוחרים בנשק בלתי חוקי, תזכה בקרוב לחקיקה הנדרשת.

השר סער הציע שבתי המשפט יחויבו להטיל עונשי מינימום, ולא יסתפקו בעבודות שירות כפי שקורה היום. הוא הסתמך על חוק לעונשי מינימום שאימצו מדינות רבות בעולם, ושבעקבות אימוצו נחלו הנ"ל הצלחה במאבק בתופעה.

לפי הנתונים, יותר מ־6,000 תיקים פליליים נפתחו בשנה החולפת בקרב המגזר הערבי על עבירות נשק. הנשק הבלתי חוקי במגזר הערבי לא נמצא רק בידי ארגוני פשיעה, כפי שרבים נוטים לחשוב, אלא נפוץ בכלל האוכלוסייה הערבית. עבור כשני שלישים מהחשודים בעבירות, אחזקת נשק ללא רישיון הוא התיק הפלילי הראשון שנפתח נגדם, מה שמלמד שעונש הרתעתי, כפי שהציע סער, יכול לשמש גורם מרתיע ולצמצם את התופעה.

העונשים הנוכחיים, שמסתכמים במקרים רבים כאמור בעבודות שירות, אינם מרתיעים איש, מה שהפך את הכפרים והיישובים הערביים לחבית חומר נפץ שעליה יושבים רבבות אזרחים ערבים. אני מאמין שכניסתו של סער למשרד המשפטים תביא לחקיקה מהירה ולאיסוף מאות אלפי כלי נשק במגזר הערבי.

2. אברהם ישראל הוא קשיש שנאשם והורשע בגניבה של ארבעה שקלים בתקופה שהיה חסר בית. קראתם נכון, זאת לא טעות, ארבעה שקלים. כפי שפורסם בחדשות 12, ארבע שנים ניהלה הפרקליטות משפט נגד הקשיש על עבירה פעוטה, עד שהסכימה עם עמדתם של סנגוריו מהסנגוריה הציבורית, שאין בתיק אינטרס או עניין ציבורי, ובית המשפט המחוזי החליט לזכותו מכל אשמה.

בערעור שהוגש לבית המשפט המחוזי טענו עו"ד אבישג כהן וד"ר אלקנה לייסט, הסנגור הציבורי המחוזי במחוז תל אביב, שמדובר ב"זוטי דברים", וביקשו מבית המשפט להתחשב בנסיבות המיוחדות ולסגור את התיק מחוסר עניין לציבור ללא הרשעה. לא ברור מה הביא את הפרקליטות להגיש כתב אישום על גניבה של ארבעה שקלים. זה היה צעד מיותר ולא ראוי. לא היה מקום לנהל מערכה משפטית נגד קשיש במשך ארבע שנים. ההליך המשפטי בעניינו של ישראל היה צריך להסתיים מזמן ללא הרשעה.

צודקים שני הסנגורים מהסנגוריה הציבורית שטוענים שמוגשים כתבי אישום על ידי הפרקליטות גם כאשר אין עניין ציבורי בניהול התיק, דבר שרק מכביד על המערכת וגורם סבל רב ועינויי דין לנאשמים. בכירי הפרקליטות היו חייבים להתערב בשיקוליהם של מי שניהלו את התיק, ולהבהיר להם כי ההוצאות המיותרות שהם גרמו לקופת המדינה מניהול התיק היו מיותרות, שלא לדבר על הפגיעה חסרת הפרופורציה בקשיש שכל חטאו הוא גניבת ארבעה שקלים.

3. זוהי יפו. אלא שזאת לא אותה יפו שאנחנו מכירים ואוהבים. בחודשים האחרונים אנחנו מכירים יפו שונה ורוויה באלימות. אחרי שהמהומות נרגעו ונוצר הרושם שיפו חזרה לדו־קיום שהורגלנו אליו, הופתעתי לצפות בסרטון שבו נראות מכוניות ששמשותיהן מנופצות. המכוניות חנו באזור שסמוך לבתי הקפה בשוק הפשפשים. אני אוהב את יפו, ובעיקר את בתי הקפה בעלי האווירה המיוחדת בין הסמטאות של שוק הפשפשים. חשבתי לחזור לשם, ואני תוהה אם זה לא מוקדם מדי.

איש כנראה לא ייקח סיכון כיום להיכנס ליפו במכוניתו, ולדעת שזה כרוך בהוצאות נלוות של תיקון המכונית. המנהיגות הערבית ביפו חייבת לפעול במהירות להחזרת הדו־קיום, שמשרת גם יהודים וגם ערבים.