הפרדת דת ומדינה היא נושא שנוי במחלוקת, טעון, יעד מסובך. גם מי שתומכים במהלך כזה, יודעים שבמקרה הטוב מדובר במטרה שהיא חזון למועד. לא מעשי בעתיד הנראה. יש מהלך שמכמה בחינות יכול להחשב אלטרנטיבי להפרדת דת ומדינה. גם יישומו לא קל ולא פשוט, אבל הוא בגדר האפשרות: הפרדת המפלגות החרדיות מהמדינה. לא מהקואליציה ומהממשלה כפי שזה מתרחש במציאות לנגד עינינו. אפשר, צריך וחיוני להפריד בין יהדות התורה וש"ס למדינה. לנתק את שתי המפלגות החרדיות מכל מה שמסמל, מייצג הלכה ולמעשה, את המדינה. זה כולל כמובן, היעלמותן מהכנסת.
קיימת כמובן בעיה. שתי המפלגות,יהדות התורה וש"ס, צריכות להודיע על חיסולן הארגוני, להצהיר שהן יותר לא ישתתפו בבחירות. זה כמובן לא יקרה. אין סיכוי. אבל זה לא מפחית, לא ממעיט מחשיבות וחיוניות הרעיון של הפרדת המפלגות החרדיות מהמדינה. רעיון ראוי, כדאיי לדיון ולשיח ציבוריים.
יהדות התורה וש"ס הן שתי מפלגות שזה כבר אינן ממלאות את תפקידיהן, אינן דביקות בשליחותן ואינן נאמנות לציבור המצביע בעדן ושולח את נציגיהן לכנסת. במלים לא מכובסות, שתי מפלגות שראשיהן ונציגיהן בגדו בייסוד האידיאולוגי של קיומן ומעלו באמון תומכיהם. חמור מזה, בנוכחותם של נציגי יהדות התורה וש"ס בקואליציה ובממשלה ובהתנהלותם בערוצים ובתחומים המייצגים את המדינה, הם במו-ידיהם השפילו, ביזו, רמסו את התורה, את הדת והיהדות – ישויות, הוויות שהם אמורים לייצג, לקדם, להבטיח.
בעבר, כאשר בראש אגודת ישראל ובהנהגתה כיהנו ותיפקדו אישים תורניים בעלי רמה רוחנית, חברי כנסת ישרי-לב, בעלי מוסר, שבעצם נוכחותם במליאה העניקו כבוד למקום, שנהגו לנאום לעתים קרובות על נושאים, סוגיות ובעיות שנגעו לתורה, לדת וליהדות ולזעוק מרה על הזנחת נושאים אלה, אז היתה סיבה טובה וחשובה לייצוג של אגודת ישראל ולהבטחת יצוגה בבחירות. המנהיג המיתולוגי של אגודת ישראל, הרב יצחק מאיר לוין זצ"ל, נהג לשאת נאומים בכנסת, לזעוק על חילול ערכי דת ויהדות ולהזכיר לנבחרים, "לא ככל הגויים בית ישראל". מתי בפעם האחרונה חבר הכנסת יעקב ליצמן נאם בכנסת על מרכזיות השבת? מישהו זוכר נאום בכנסת של משה גפני על נושא הקשור ליהדות? שלא לדבר על חברי הכנסת האחרים של יהדות התורה, ישראל אייכלר, מאיר פרוש, שבכלל לא שמעו ולא שומעים מהם.
נציגי יהדות התורה וש"ס הפכו את התורה, את הדת והיהדות לפוליטיקה, למניעים לסחר-וממכר פוליטי. הם הפכו את תורת ישראל קרדום לחפור בו. הם אלה האשמים, האחראים שגרמו לירידה במעמד הדת והיהדות, הם הנושאים באחריות למתח, למתיחות ולגילויי האיבה בתחום הדת והמדינה.
ניתוק המפלגות החרדיות מהמדינה והעלמותן מהזירה הפוליטית-מפלגתית תיצור מאגר עצום של קולות ומצביעים. מאגר שיחשוף את ציבור בעלי זכות ההצבעה החרדיים כיעד לחיזורים מצד המפלגות, מטרה לכיבוש ולהשגת קולותיהם. המפלגות תהיינה חייבות לפעול, לעשות הרבה במטרה לשכנע, להוכיח, להשפיע שהן, המפלגות וראשיהן, אכן ייפעלו למען הציבור החרדי בתמורה לקולות שיעניק להן , יגנו על האינטרסים שלו. מפלגות שיחזרו אחרי הקול החרדי, יידרשו להביע דעתן נגד תחבורה ציבורית בשבת, בעד שינויים בחוק הגיוס. במיוחד, להבטיח תקציבים למימון רשתות החינוך העצמאי של החרדים, סיוע להחזקת הישיבות, הכוללים.
במלים אחרות, הציבור החרדי יקבל את מה שהוא רוצה וצריך. אבל באופן ישיר, בלי התיווך הפוליטי, המסחרי, האנוכי של נציגי יהדות התורה וש"ס. המפלגות וראשיהן צריכים לדעת, להבין ולהפנים שמדובר בציבור גדול, שרובו איכותי, משכיל במקורות, נאמן לערכים, מכיר תודה למי שמתנהל ומתנהג כדואג לאינטרסים שלו.
מדובר במהפך שנראה לא מעשי. שתי המפלגות החרדיות, יהדות התורה וש"ס, אינן נראות כמי שמוכנות להיפרד מהמדינה, סליחה, מההטבות וההנאות שהורגלו לקבל מהמדינה. כדאי אבל להחדיר לשיח הציבורי את הרעיון של הפרדת המפלגות החרדיות מהמדינה.