בתחילת השבוע נפגעה מול חופי עומאן ספינה ממל"ט איראני. במאמץ אינטלקטואלי מסוים ניתן לקשור אותה לישראל. שני ימאים נהרגו, והנזק היה משני. באמצע השבוע דווח על "תקרית" שבה עלו חמושים איראנים על ספינה אזרחית, וזה נשמע ממש מאיים. מה שמחייב אותנו לעשות גם סדר וגם חשבון נפש. חמושים של חיל הים הישראלי עלו מאות פעמים בשנים האחרונות על ספינות סוחר אזרחיות כעניין שבשגרה, וספינות ומתקנים איראניים נפגעו למאותיהם. שלא לדבר על חשדות איראניים למבצעי ריגול. הרוגים? מי סופר.

בישראל חגגו השבוע על התקריות האלה את חג הקורבן היהודי פלוס תגובה פבלובית תוקפנית חסרת פרופורציה וחסרת היתכנות (אם מישהו חושב כאן להגיב צבאית): "חייבים לפעול כעת מול איראן, שלא רק חותרת לגרעין צבאי אלא גם מביאה למרוץ חימוש מסוכן, ומפוררת את היציבות במזרח התיכון למיליציות טרור שמחזיקות מאות כטב"מים - באיראן, בתימן, בעיראק ובמדינות נוספות, כולם תוצרת התעשייה האיראנית" - בלה בלה שגרתי של שר הביטחון בני גנץ וראש הממשלה נפתלי בנט: "איראן יודעת מה המחיר שאנחנו גובים כשמישהו מאיים על ביטחוננו". שניהם העתק־הדבק נתניהו.

מטרת האיומים שמושמעים חדשות לבקרים, בין השאר, היא להלבין פעולות עבר מצדנו, שהיו רבות וקטלניות בסדרי הגודל מאלו של איראן, ולהצדיק פעולות בעתיד. כמו שאמר "גורם ביטחוני ישראלי": "אם תהיה מטרה מופללת בזירה הימית - נפעל מולה". אז קודם כל תרגיעו. שום פעולת תגמול ישראלית לא נראית מעבר לאופק. בשאר הפעולות שיש להן קשר עם מעורבות איראן בסוריה ופרויקט דיוק הטילים של חיזבאללה אנחנו תקועים עם מורשת נתניהו, שהיא ארסנל מפלצתי של טילים בלבנון והסתייגות רוסית מפעילות חיל האוויר בסוריה.

בגדול אנחנו תלויים לחלוטין באישור אמריקאי לגבי כל פעולה, והאמריקאים מחלקים היום אישורי תקיפה אך ורק בהתאם למצב שיחות הגרעין, בהמתנה לחידושן אחרי בחירת הנשיא החדש. לכן, בזהירות המתבקשת, ניתן לומר שמאז החלו שיחות הגרעין ממשל ביידן הורה לישראל להירגע, בייחוד בזירה הימית. ואכן זה כמה חודשים הזירה רגועה. כאילו מיצינו. מצד שני, כאשר השיחות על הסכם הגרעין בווינה נבלמות מסיבה זו או אחרת, אזי יש לישראל רישיון להפציץ פה ושם. סוג של איתות אמריקאי לאיראנים, "תזכרו שיש לנו במזרח התיכון כוח מתפרץ שרק אנחנו מסוגלים לבלום אותו, אז מוטב שתגיעו רגועים יותר להמשך המו"מ".

השד האיראני

האמת, מבחינת פינת הקיביצר, לא ברור מה גרם לאיראנים לבצע פעולת דרדלה ברמה כה ירודה. בסך הכל הם חטפו בשנה האחרונה עשרות מכות ימיות ואחרות, וההיגיון המזרח תיכוני אומר שהם חייבים להכות חזרה ובעוצמה. כל כוננות האמת של צה"ל בשנה האחרונה הייתה מבוססת על הנחת העבודה הזו. רק לפני כחודשיים, במפרץ עומאן, עלתה באש וטבעה ספינת אספקה של הצי האיראני. אומנם ספינה ישנה ונייחת, אבל התוצאות, לפחות מבחינת הצילומים, היו הרבה יותר מרהיבות מאשר המל"ט שפגע בספינה של אייל עופר או בספינה של רמי אונגר.

הפגיעה האחרונה הרגה אזרח בריטי ואזרח רומני, ועם כל הכאב האנושי המקובל, במציאות האכזרית של החדשות כשואו זהו עוד אייטם על אומללים תורנים וצרות של אחרים. האפשרות הנוספת היא שמותם המיותר של השניים משמש כלי בניהול המלחמה הדיפלומטית, ואף אחד לא הולך להרוג או להיהרג בגללם. אפילו לא בוריס ג'ונסון, שידוע כטיפוס חמום מוח, אף שאמר כי זו "מתקפה שערורייתית" ו"איראן חייבת לשאת בהשלכות על המעשה" ו"זה לחלוטין בלתי מתקבל".

הטבלואידים הבריטיים שמריחים דם כבר ידעו לדווח כי בצבא הבריטי מגבשים תוכניות לתקיפה של כוחות מיוחדים נגד חוליית הטרור בגיבוי איראני שהפעילה את המל"טים נגד הספינה. לפי הדיווח מיקומה של החוליה ידוע, והכוחות הבריטיים המיוחדים, הכוללים עשרות לוחמי קומנדו, כבר הגיעו למזרח התיכון. אולי. ההקשרים הנכונים הם שמירה על ביטחון השיט והמצב בשיחות הגרעין. צריך להאזין לג'ונסון, שסימן את העניין העיקרי של העולם בנושא התקיפות הימיות: "זו מתקפה מזעזעת על השיט המסחרי".

מדובר בנתיב שמחובר למצר הורמוז, שדרכו עוברת חמישית מאספקת הנפט העולמית. הן ישראל והן איראן משחקות שם כשעין אחת מופנית כלפי העולם וקורצת: אם לא תבלמו את ישראל, אומרים האיראנים, מכליות ייעלמו ויעלו באש. אם לא תבלמו את איראן, אומרים הישראלים, המכליות של כולם יעלו באש. במילים אחרות, גם ישראל וגם איראן משחקות על הקלף שכולנו נידפק ולכן צריך לבלום את הצד השני.

אנתוני בלינקן, מזכיר המדינה של ארה"ב הגיב בצפירת הרגעה: "אנחנו מתואמים עם ישראל, והתגובה תהיה קולקטיבית". בשפת בני אדם הכוונה של בלינקן היא שאף אחד כאן לא יפעל לבדו, גם לא ישראל. להבדיל מנתניהו, שהזהיר בדמדומי כהונתו "אם נצטרך לבחור בין חיכוך עם ארה"ב לבין סילוק האיום הקיומי - האיום הקיומי גובר... אמרתי לנשיא ביידן, עם הסכם או בלי הסכם, נמשיך לעשות כל מה שנוכל כדי לסכל את ההתחמשות של איראן בנשק גרעיני". אכן, אינסטינקטיבית גם בנט איים. בהמשך, אחרי שנחשף להצהרתו של בלינקן (אני מניח לפני הפומביות שלה), ולהבדיל מנתניהו, שכבר מזמן מסתחרר בצלילות ריסוק על בסיס יומי, בנט קרא לקהילה הבינלאומית להתערב והוסיף ש"אנחנו פועלים לרתום את העולם נגד האיום האיראני". להזכירנו: זה העולם שהחרים את נתניהו ולפיד מנסה להחזיר אותו בחזרה לשיתוף פעולה.

האמת: אם תקיפת הספינה מול חופי עומאן בידי כטב"ם מתאבד היא היכולת שלהם, אז אולי השד האיראני לא נורא כל כך. אולי יש לשד הזה בעיות, מטרות ואיומים גדולים יותר מעקיצות היתוש של ישראל. בכל זאת מדינת ענק עם 80 מיליון אזרחים שמבעבעת כיום איומי מגיפה בלתי נשלטת, כלכלה קורסת (המחסור במים הוא התירוץ להפגנות הענק) ותסיסה פוליטית. אולי ניסו האיראנים להוכיח כי תקיפת מפעל המל"טים שלהם במאי השנה לא הפחיתה את ייצורם. אולי מראש התכוונו רק לעקיצה סמלית בבחינת ברוך הבא לנשיא האיראני החדש שהושבע בראשית השבוע. אומרים שהוא בן אדם נורא ואיום. לתומי חשבתי, באמיתי, שכל צמרת המדינה וכוחות הביטחון באיראן הם אנשים איומים.

מכל מקום, ההתייחסות היחידה של הנשיא איברהים ראיסי בנושא שיחות הגרעין הייתה בכניסתו לתפקידו: "אנקוט צעדים להסרת הסנקציות הרודניות". בישראל יש כאלה שנכנסו לכוננות. לי זה נשמע יותר פעולה מדינית מאשר צבאית.