1. סוד גלוי
הוא בכיר במערכת המשפט שנחשד בעבירות חמורות שהעונש עליהן הוא מאסר ממושך. בגלל הרגישות, היועץ המשפטי לממשלה, פרקליט המדינה ומפכ"ל המשטרה פיקחו מקרוב על בדיקת החשדות החמורים שקשורים בו. רוצים עוד רמז? לא ניתן לדווח על זהות המעורבים בפרשה וגם לא על סוג העבירה.
זה לא כתב חידה. זאת תמצית הדיווח ששודר במהדורה המרכזית של חדשות ערוץ 12, כפוף לצו איסור פרסום שהוצא על הפרשה. אתמול התברר שככל הנראה התיק ייסגר, שככל הנראה מדובר באירוע שלא התקיים כלל, ושאין כל חשד לפלילים מצד אותו בכיר.
אז מי האיש הבכיר, מי "הצעירה המסתורית" שחצתה בתחילת השנה את הגבול מישראל לסוריה ושוחררה בהתערבות נשיא רוסיה ולדימיר פוטין, או מה שמם המלא של בכירים ששמם אסור בפרסום בישראל? את התשובות מצאו ישראלים רבים ברשתות החברתיות, או בבלוג פוליטי שמפרסם בקביעות בלוגר אמריקאי שמתגורר בארה"ב.
הבלוגר, שהחליט לתקן את העולם, מפרסם כבר שנים רבות את מה שהצנזורה הצבאית אוסרת לפרסם, ואת כל מה שנאסר לפרסום על ידי בתי המשפט. מי שמבקשים לעקוף את האיסורים מעבירים אליו את החומרים, והוא מפרסם כל מה שלא נוכל לקרוא או לשמוע באמצעי התקשורת שלנו.
מאז עידן האינטרנט קשה - כמעט בלתי אפשרי - לאכוף איסור פרסום הרמטי באמצעות צווים משפטיים. עם זאת, העיתונים, הרדיו, הטלוויזיה ואתרי האינטרנט מקפידים לציית לחוק. אין להם ברירה, מכיוון שידוע להם כי הפרת הצווים עלולה להביא לסגירתם, או להגשת כתבי אישום נגדם - מה שלא מרתיע בלוגרים או אתרים שאינם פועלים מישראל.
צו איסור פרסום, גם כשהוא נדרש, מהווה כר פורה לשמועות, בעיקר כשמדובר בידיעה שהיא מעורפלת, ומי שמפרסם אותה מאדיר את הסיפור ונותן תחושה לציבור שמדובר בראשי מערכת המשפט, בעוד שלא כך הם פני הדברים. הצווים איבדו בשנים האחרונות את יעילותם, והם לא מביאים לתוצאה הרצויה שאותה מבקש בית המשפט להשיג, מה גם שבימים האחרונים שמו ותמונתו של האיש מופצים באמצעות מסרונים.
אף שצווי איסור הפרסום אינם מיועדים רק לעיתונים ולאמצעי תקשורת גדולים ומוכרים, אלא גם עבור הרשתות החברתיות, הצו לא נאכף במלואו במדיות החברתיות, אף שהן כפופות לצווי בית משפט ומדובר באיסור פרסום גורף, שמי שאינו מציית לו עובר עבירה פלילית. לא זכורה לי בשנים האחרונות התנהלות משפטית נגד מי שהפרו צווי איסור פרסום ברשתות החברתיות, או נגד כאלה ששיתפו קישור המפנה למקורות זרים שבהם נחשפו פרטים האסורים לפרסום בישראל, אף כי מדובר בסיוע להפרת הצו.
איסור הפרסום נועד לאפשר למשטרה להשלים את חקירתה בלי לפגוע בה, ולהגן על שמם הטוב של חשודים ולעתים גם על חייהם. העונש על הפרת הצו הוא עד שישה חודשי מאסר, או עד שנת מאסר כשמדובר במידע הנוגע לקטין. לכך יש להוסיף את הסעיף הנוגע לפגיעה בפרטיות עקב הפרת הצו, שמהווה עבירה פלילית שדינה עד חמש שנות מאסר.
העונשים הקבועים בחוק לא מרתיעים גולשים ברשתות החברתיות מלפרסם פרטים אסורים. מערכת המשפט לא מזדרזת לאתר את מי שמפירים את הצווים ולטפל בהם - והמסקנה היא שיש צורך להמעיט ככל האפשר בהוצאת צווי איסור פרסום. מי שבקי בנבכי הרשת ומגלה עניין מיוחד בפרשה שנאסרה לפרסום בישראל, יודע היכן למצוא את כל הפרטים.
2. סלמאן טס לאומן
אני משוכנע שמדינות העולם צריכות ללמוד מאיתנו איך נלחמים בקורונה. לא הייתי משוכנע שאנחנו המובילים בעולם, עד שקראתי את הידיעה המפתיעה שלפיה פרויקטור הקורונה פרופ' סלמאן זרקא טס בחג לאוקראינה כדי לפקח מקרוב על בלימת התפשטות המגיפה, באירועים ההמוניים שנערכים באומן בראש השנה.
הייתם מאמינים שפרופ' זרקא, איש רפואה עם קרדיט מקצועי מרשים, שהיה אל"ם בצה"ל, קצין הרפואה של פיקוד הצפון, ומנהל בית החולים זיו בצפת, עשה את החג עם עשרות אלפי חסידי ברסלב? פרופ' זרקא יצא למבצע חסר תקדים, שבמסגרתו הוא אמור היה לפקח על לא פחות מאשר בלימת התחלואה באירועים שבהם משתתפים עשרות אלפי אנשים. אם לא די בכך, הוא גם ייפגש עם גורמי מקצוע ממערכת הבריאות המקומית ויבחן את הבדיקות שנעשות במקום.
לא ברור איך זרקא הצליח לפקח על אירוע המוני בסדר גודל כזה, שמניסיון השנים הקודמות יצר לא מעט בעיות והביא לגידול בתחלואה. כשם שלא ברור מדוע בחר הפרופ' לנסוע לאומן ולא לטורקיה, שנגועה בקורונה ואליה טסו אלפי ערבים־ישראלים בשבועות האחרונים, או לרדת לאילת - לשם נסעו אלפי צעירים כדי להשתתף בפסטיבל גדול.
לולא היה מדובר בדיני נפשות, הקומדיה דל'ארטה מבית היוצר של הממונה על הקורונה הייתה משעשעת. במקום למנוע את יציאתם של אלפי מאמינים לאומן, שחזרתם ארצה מסכנת את כולנו, ובמקביל למנוע את יציאתם של אלפי ערבים־ישראלים לטורקיה - בחר משרד הבריאות לשלוח לאוקראינה את פרויקטור הקורונה. הדבר דומה לבעל קבוצת כדורגל שמפטר את המאמן כשהקבוצה כשלה, במקום להחליף את השחקנים.
נסיעתו של פרופ' זרקא לאומן עשויה לזכות אותו באותה תהילה שלה זכה הרבי נחמן מאומן. אין לי ספק שגם לו מגיע סטיקר. ההצעה שלי: ס־סל־סלמאן־לאומן.
3. אחרי החגים
אם אתם מעדיפים לדחות את מה שאפשר לעשות היום ל"אחרי החגים", אתם לא לבד. המושג "אחרי החגים" הפך לא רק למונח שכרוך בדחייה של מטלות, אלא גם לתקופה עמוסה בחגים ובימי חופשה.
מי שבעיקר נהנה מ־24 ימי חופשה מכ"ט באלול ועד כ"ג בתשרי הם עובדי המדינה, שחלקם הגדול לא מתייצבים לעבודה. עובדים בסקטור הפרטי מגיעים למשרד ליום עבודה מקוצר, והמשק מוריד הילוך. לא רק עובדי המדינה זוכים לחופשה מאורגנת, גם גופים פרטיים מאלצים את העובדים לצאת לחופשה כפויה, שהמשמעות המיידית שלה היא קיצוץ בשכרם של מי שהשעות הנוספות מהוות מרכיב חשוב בתלוש השכר שלהם.
החופשה הארוכה גורמת להוצאות גדולות ולא שגרתיות. עובדים רבים יוצאים עם הילדים והנכדים לחופשות ולאתרי בילוי, מה שמביא למשיכת יתר של כספים מחשבונות הבנק. המונח "אחרי החגים" מגלם בתוכו משמעות כלכלית לא פשוטה, שפירושה המיידי הוא גידול בהוצאות בחגים וירידה בהכנסות. מי שבוחרים לנצל את החופשה לבילוי ולנופש, ייאלצו לעתים קרובות להיערך לירידה ברמת החיים בחודשים הבאים. גם זה יקרה רק אחרי החגים.