למה אנשים ומהדורות חדשות מזדעזעים מהאלימות במגזר הערבי או מאלימות נערי הגבעות? אלה הם בסך הכל גלים תקופתיים. החדשות האמיתיות הן שאנחנו מדינה אלימה. נקודה. צה"ל נוהג באלימות, הפצצות חיל האוויר זו אלימות, טרור פלסטיני הוא אלימות, המשטרה נוהגת באלימות, השב"כ נוהג באלימות, סגירת ארגוני זכויות אדם זו אלימות, פשיטות ליליות הן אלימות, המוסד נוהג באלימות, חיסולים הם אלימות, מכות לנהג אוטובוס - אלימות.

באורח לגמרי טבעי ואנושי, אלימות ממוסדת מובילה - ישירות או בהשראה - לאלימות אזרחית. עדיין לא הגענו לרמת האלימות שהייתה בקוסובו, שהבסיס שלה היה שכנים ששונאים בלהט זה את זה. בדיוק כמו אצלנו באלפי נקודות חיכוך נפיצות. גל האלימות שהקצין בשולי מבצע שומר החומות היה הדוגמית והמודל לחיי היומיום בישראל. ארגוני הפשע במגזר הערבי הורגים באותה קלות שבה שירותי הביטחון שלנו הורגים מטרות טרור, ונערי גבעות, מעודנים יותר, פוגעים בשכניהם כבדרך שגרה.

מכל כישלונות צה"ל, המשטרה, השב"כ ומערכת המשפט - המחדל מול פרעות המתנחלים במהלך המסיק האחרון ופינוי מאחזי פרא הוא המסוכן ביותר - ודוגמה מייצגת לגל האלימות הגואה. על פי מערכת הביטחון, ב־2019 תועדו 363 מעשי פשיעה לאומנית של יהודים נגד פלסטינים. ב־2020 היו 507, ובמחצית הראשונה של 2021 תועדו 416 מקרים. השאלה הקבועה היא איפה המשטרה, הצבא והשב"כ, והתשובה הקבועה היא "אנחנו עושים כמיטב יכולתנו". השאלה היא מדוע "יכולות" השב"כ או צה"ל אינן יעילות דיין, והתשובה היא שלא מדובר ב"קומץ" המפורסם, אלא בגיבוי שניתן לנוער הגבעות על ידי תאגיד ההתנחלויות על שלוחותיו במערכת הביטחון, בתקשורת, בפוליטיקה ובמערכת המשפט.

גם חבורה של פוליטיקאים שמקיפה נאשם בשוחד, מרמה והפרת אמונים היא מיצג של אלימות כלפי מערכת המשפט. שופטת שלא נענית לבקשת המשטרה למנוע מחוליגן לה פמיליה כניסה למגרש משך שנה היא תומכת טרור מגרשים, ושופטים רחמנים בני רחמנים שמשחררים פורעי חוק אמוניים הם תומכי אלימות מתנחלים.

שוטרים בנהריה (צילום: מאיר ועקנין, פלאש 90)
שוטרים בנהריה (צילום: מאיר ועקנין, פלאש 90)

בראש רשימת ההתנחלויות שבהן תועדו מעשי פשיעה לאומנית מצד יהודים עמדה ב־2020 יצהר, שבסביבתה היו 84 מקרים כאלה. אחריה היה היישוב היהודי בחברון, עם 83. התנחלויות נוספות שנמצאות ברשימה הן עמק שילה, רחלים ובת עין, עם כ־25 מעשי פשיעה לאומנית בממוצע ב־2020.

מעבר לתמיכה לכאורה של ההתנחלויות והמועצות האזוריות שלהן, יש מערכת שלמה של תומכי התנחלויות והשלוחות האלימות שלהן בכל אגפי הממשלה. החל מחיילים וקצינים בצבא אלאור אזריה (איפה הרמטכ"ל?), עבור בשוטרים של משטרת אמיר אוחנה (איפה המפכ"ל?) וכלה בפרקליטים ובשופטים של איילת שקד בגלגולה כשרת המשפטים. שקד מינתה יותר מ־300 שופטים. ניתן להניח שרובם ככולם בראש שלה והם מתחזקים מערכת חיפוי, כיסוי ושיסוי לטובת המתנחלים וצאצאיהם בגבעות. המצב הזה מחייב את צה"ל של שר הביטחון בני גנץ, את משרד המשפטים של גדעון סער ואת המשטרה של עמר בר־לב לבצע סוג של ניקוי אורוות כדי לשנות את המציאות שבה נוער גבעות וארגוני פשע ערביים מנהלים את המדינה על פי החוקים שלהם.

לכאורה אין הבדל של ממש בין מתנחלי סבסטיה 74' למתנחלי יצהר שהתנחלו בשנות ה־80, בשיאה של פעילות המחתרת הרצחנית וההזויה שחבריה נתפסו, נכלאו והפכו גיבורי מפעל ההתנחלויות. כך גם אין הבדל בינם לבין נוער הגבעות 2021, ודפוס הפעולה זהה לזה של האבות המייסדים של ההתנחלויות. לכאורה זהו גם דפוס הפעולה של האבות המייסדים של הציונות החילונית שהקימה את המדינה, אך למעשה אלה הם מקרים שונים לחלוטין. יחסי הכוחות בין לוחמי מלחמת העצמאות לבין האויב הערבי והרקמה החברתית הרעועה של אותם ימים, חייבו מלחמת הקרבה אכזרית של להיות או לחדול. כולל חיסולים וגירוש. החל ממלחמת ששת הימים ובניין הצבא אחרי מלחמת יום כיפור היה ברור שיחסי הכוחות בינינו ובין האויב הערבי, ודאי מול הפלסטינים, הם יחסי גוליית ודוד.

המחתרת הרצחנית של שנות ה־80 הייתה לאומנית־משיחית ביסודה, וישראל של אותם ימים שפטה את חבריה כסרח עודף פרוע של מבצע ההתנחלות. גם כיום נשפטים נערי הגבעות על פי קריטריונים פליליים ובמקרים מסוימים גם כ"טרור". ועדיין. כל אירועי ה"טרור" היהודי נספגים אל מערכת רוויה בחובשי כיפות, שבפועל מעודדת את המשך עלילותיהם. שלא לדבר על הייצוג והלובי הגלוי שלהם בכנסת.

אין צורך לתהות מה יותר מסוכן לביטחון ישראל - הפשיעה הערבית גופא או הפשיעה היהודית בשטחים. שתיהן מוצרים של האלימות הכללית ומסוכנות במידה שווה, וההתמודדות מולן לוקה בחוסר האונים המכוון שיצרה מציאות השנים האחרונות.

לוחמת גרילה

במעבר טבעי מהפשע המאורגן של נערי הגבעות לפשע המאורגן במגזר הערבי, יש מצב שבו יגייסו את השב"כ גם לטיפול במתנחלי הפרא. ראש השב"כ החדש אמר ש"בשב"כ אין פוליטיקה" אלא שבמחילה מכוונתו הטובה, לממשלה יש אידיאולוגיה, וביצוע האידיאולוגיה באמצעות הפעלת השב"כ קרוי "פוליטיקה". כפי שצה"ל הוא צבא העם שחצוי בין צבא אלאור אזריה לצבא המטכ"ל, כך גם השב"כ.

בינתיים ננסה להבין מהן "יכולות" השב"כ. ההנחה שלשב"כ יש "יכולות" ברמה של "שינוי משחק" במגזר הערבי היא קצת מוגזמת. החטיבה היהודית בשב"כ (הגיע הזמן שתהפוך לאגף) לא מצליחה לפתור את בעיית פרחחי המתנחלים בגדה, אז כיצד יצליח השב"כ מול ארגוני הפשע במגזר הערבי?

ה"יכולות" הללו הן לא איזה אלגוריתם שתופס פושע באוזן ומעיף אותו לכלא. אכן יש אמצעים טכנולוגיים שעושים את העבודה (חלקם גם במשטרה), אלא שפעילות השב"כ נשענת בעיקר על תשתית סייענים ותמיכה של צה"ל. בהמשך באה הטכנולוגיה, שמה את הצלב על המטרה, ובסוף מגיע חייל מבצע. אני לא רואה את זה קורה בתוך הקו הירוק. שר הביטחון עצמו אמר שאין מצב שחיילים יפעלו בישראל גופא. אין דרך בעולם שפרישת הסייענים של השב"כ בשטחים תגיע לממדי ההשקעה והרמה במגזר הערבי בישראל. עצם הרישות והגיוס הוא סיפור שלוקח את הזמן שלו, וזה לא הזמן הפוליטי, התקשורתי והציבורי. יש בעיה בגיוס סייענים אזרחי ישראל בעזרת איומים עד פיתויים יעילים (וחוקיים?).

בגדול, במגזר הערבי טוענים בלגלוג שהשב"כ נמצא בשטח "כל הזמן". וזה נכון. אומנם חלפו הימים שבהם כל מורה היה נזקק לאישור השב"כ כדי ללמד במסגרת משרד החינוך. כך גם הימים שבהם גייס משרד הפנים משת"פים לשב"כ עבור אישורים, והימים שבהם האוצר חילק תקציבים לאנ"ש על פי המלצות השב"כ - ועדיין לך דע מה המצב בדיוק כיום. לך דע אם אין לשב"כ כיום משת"פים בארגוני הפשע שמולם הוא אמור להילחם, ולך דע מה יספרו אותם משת"פים כאשר יובאו לבית המשפט. תפקידם של סייעני השב"כ הוא לדווח על פשיעה לאומנית שפוגעת בביטחון המדינה, והשב"כ מתגמל או עוצם עין אם הם מפירים חוק. אין לי הוכחות, כמובן, למעט רכילות של מביני עניין וטרוניות עבר שלא לפרסום של קציני מודיעין במשטרה.

עם כל הכבוד לגיוס שני גדודי מג"ב, צריך להבין שהמודוס אופרנדי של פשיעת נוער הגבעות וארגוני הפשע במגזר הערבי עובד כמו ביחידות גרילה: לוחצים - הם נעלמים. המג"בניקים חוזרים הביתה ויחד איתם חוזרים לסורם גם נערי הגבעות וארגוני הפשע.

מי שמבין בבעייתיות של פעילות השב"כ ובמגבלות הטיפול בפשיעה במגזר הוא סגן השר יואב סגלוביץ והפרויקטור שמינתה הממשלה לטיפול בפשיעה במגזר הערבי. "אין ציפייה שבחצי שנה יתהפך העולם. בהחלט יש כוונה לאחוז את הרסן של ההשתוללות", אמר סגלוביץ. כלומר תנמיכו ציפיות. רוצים לטפל באלימות? תתחילו בשורש כל רע: האלימות כמכת מדינה. ובנוסף: בצד המשטרה והשב"כ נדרשים גם רבני המגזר ההתנחלותי, בדיוק כמו נכבדי העדה הערבית, לטפל באלימות אצלם בבית. בשני המקרים אגב, מדובר בבית של כולנו.

[email protected]