המזרח התיכון נשלט בחלקו על יד קבוצות וחברות שאלוהים או אללה מכתיב את חייהן. כשהחיים עצמם של חלק ניכר מהאוכלוסייה הם לא משהו במובן הכלכלי, המודעות לסכנת שינוי האקלים היא לא משהו שמזיז לפוליטיקאים, לתקשורת ולציבור. לך ספר ל־100 מיליון מצרים שהפשרת קרחון בקוטב הצפוני תטביע את אלכסנדריה.
לך תסביר לאלה שתלויים על חוט השערה של הנילוס, ערוץ החיים שלהם, שהמדבור באתיופיה יחריב (מלשון חרבה) את החקלאות המצרית. וזו רק דוגמית לפער שבין ועידת האקלים בגלזגו לבין מצב המודעות לשינוי האקלים בחלק גדול מהעולם. שלא לדבר על הציניות של הקפיטליזם התאגידי שמקדש רק רבעונים שדוהרים למעלה, וכל השאר מבחינתם לא קיימים.
לקראת כינוס ועידת האקלים בגלזגו הופצצנו במטחי נתונים, מספרים, גרפיקה מייצגת והפגנות בשלל מדינות. אפילו בתל אביב יצאו לרחובות מפגינים שהצטרפו לכארבעה מיליון מפגינים בכל העולם. בעקבות הוועידה בגלזגו, וחלחול המודעות לרמת ההחלטות והגיבוי הכלכלי של המדינות שנציגיהן היו בגלזגו, השאלה היא מה יקרה לגרף המאיים של הטמפרטורה העולמית הממוצעת שעולה בקביעות בשנים הקרובות.
בסין, מייצרת גזי החממה הגדולה בעולם, איש לא הפגין. שאלה מסקרנת נוספת היא: מה היית עושה אם היית שליט סין והיית אמור להאכיל מיליארד סינים? מבטל את התיעוש? ומה בעניין כלכלת המערב שבנויה על קפיטליזם וחופש ביטוי על שלל צורותיו? יפסיקו לייצר מכוניות נעות על דלק? למכור נפט? לגדל (ולצרוך) בקר לבשר? יקצצו בתקציבי המדינות העשירות לטובת העולם כולו?
בגלזגו החליטו על הקצבת 100 מיליארד דולר עבור המאמץ של המדינות העניות. לא ברור כיצד הכסף הזה יבלום מגמות קיימות. יסבסדו מכוניות חשמליות? יסגרו מכרות פחם? בגלזגו אמר דיוויד אטינבורו, האיש והסמל: "אלה שהכי פחות תרמו למצב הנוכחי הם אלה שייפגעו הכי קשה".
200 שנות קולוניאליזם הותירו מאחוריהן אדמה חרוכה של אמצעים כלכליים, חברה נחשלת וקונסטרוקציה פוליטית רקובה. גם הן נדרשות לתת את חלקן. לעבור משימוש במכוניות בנזין למכוניות חשמליות, משקיות פלסטיק לשקיות בד, לא לצרוך בשר? נו באמת.
הדבר הגדול באמת שקרה בשנה האחרונה הוא סילוקו של דונלד טראמפ מהבית הלבן, וזה היה חתיכת שינוי אקלים גלובלי אמיתי. נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן, בנאומו באו"ם לאחרונה, דיבר על משבר האקלים. בנט דחף שם את איראן. וגם בגלזגו, על פי דיווח ב"ישראל היום", "בנט ישוחח בחדרים הסגורים עם המנהיגים שיפגוש על נושא מרכזי אחד: איראן".
באולמות הוועידה אמר בנט שהוא מתכוון להפוך את ישראל ממדינה של סטארט־אפ ניישן ל"גרין ניישן" ולקרוא ליזמים בסטארט־אפים להתחיל ולהשקיע בפיתוח טכנולוגיות ירוקות. "50% מעמידה ביעד של 0 פליטות יושגו על ידי טכנולוגיות שעוד לא המציאו", אמר, "ובשנת 2050 נגיע לאפס פליטות". באמת? מי שהאיץ עכשיו היה ג'סטין טרודו, ראש ממשלת קנדה, שאמר: "בני הנוער צודקים: זה הזמן לפעול יחד". כאילו לא שמע על נוער הגבעות ונוער הישיבות וחיילי צה"ל. להם יש משימות חשובות יותר.