בתקופה האחרונה רצו על המסכים תמונות מקוממות של נערי גבעות מתעללים בפלסטינים. זה היה כתוב גם בעיתונים, אבל אין כמו מראה עיניים. חשבתי שזה יהיה רעיון מעניין להיכנס למגפיים של המתנחלים ה"לגיטימיים". לנסות להבין מה הם חשים ממרומי שנותיהם ובתיהם, כשהם צופים בצאצאיהם.

מסתבר שזה זמן רב חלצו ותיקי המתנחלים את המגפיים לטובת נעלי בית נוחות וג'ובים נינוחים, ועדיין. מעניין אילו תירוצים הם ישלפו ממעמקי ההכחשה. כאן באה לעזרתי אופיר דיין, הזכורה כמי שאמרה בעבר: "בעולם נורמלי טראמפ, נתניהו ומנהיגי המפרץ היו מקבלים את הנובל. אבל זה לא העולם שאנחנו חיים בו".

באחד ממאמריה שפורסם ב־ynet היא כתבה לאחרונה: "המתיישבים הם אוכלוסייה ערכית ומסורה שמיישבת את הארץ מתוך תחושת שליחות אמיתית. אחוזים גבוהים מהם משרתים בשירות משמעותי בצבא ובשירות הלאומי, ואפילו הם שיאני תרומות האיברים של מדינת ישראל. הקצינות והמפקדים, התורמים והמתנדבות הם הפנים האמיתיות של ההתנחלויות, לא אותו קומץ נערים שמייצר כותרות".

מצד שני, היא תהתה על "השקט היחסי של ראשי ההתיישבות ונציגיהם בפוליטיקה נוכח ההתנהגות הבריונית והמופקרת הוא מביש. שקט הוא רפש גם כשאנשים משלנו, בשר מבשרנו, מביישים את הערכים שבשמם אנו מתיישבים בכל חלקי המולדת. רובם המוחלט של היהודים החיים בשומרון וביהודה - חילונים, חרדים ודתיים - סולדים מההתנהגות הזו וקולם מוכרח להישמע". המסקנה על פי דיין: "עלינו להוקיע מתוכנו אותם פורעי חוק כי הם משחיתים את המרקם האנושי הייחודי שנוצר באזור".

התגובה הנכונה לפרעות הקוזאקים של המתנחלים היא של מיכאל מנקין, בחור ישיבה בעברו ופעיל זכויות אדם בהווה, בספרו "אתחלתא": "איננו כובשים כי אנחנו חייבים לכבוש. אנחנו כובשים כי אנחנו יכולים לכבוש. הכיבוש אינו מניעה של פעולה ספציפית נגדנו, אלא תופעה אלימה שמלווה את חיינו ולכאורה מקיימת אותנו. אבל מניעת חירות מבני אדם מחשש שהם ישתמשו בה נגדנו היא עיוות מוסרי שרחוק מהמסורת שלנו".

"שעבוד תמידי בשל חשש מהתקפה אינו עומד באף קנה מידה אתי או מסורתי, הרואה בהגנה עצמית פעולה לגיטימית רק כנגד פעולה ממשית...התוצאה של החטא המוסרי הזה, בנוסף לסבל הרב שאנחנו גורמים למיליוני אנשים אחרים, היא יצירת סתירה פנימית בשפה המוסרית־דתית".

"החירות שלנו כרוכה בשעבוד של אחרים… חובתו של האדם הדתי היא בראש ובראשונה להפנים ששעבוד הפלסטינים אינו נובע מהכרח, אלא מיכולת לשלול חירות לצורכי ביטחון, ומרצון ליהנות ממנעמי השליטה, הן נדל"ניים והן סימבוליים־לאומיים מגזריים". כל מילה.