למדנו מקריאה בעיתון, על חוקרות מהאוניברסיטה העברית בירושלים שיצרו באחרונה מערכת משוכללת המייצרת חלופות עבריות למילים לועזיות המאיימות לכבוש את שפת היומיום שלנו. המערכת החדישה הזו תשמש אותנו בקרוב בשפת היומיום.

היא נולדה בהנחייתה של פרופ’ דפנה שחף מהאוניברסיטה העברית בירושלים, ועל ידי החוקרות מורן מזרחי וסתיו ירדני זליג, מבית הספר להנדסה ולמדעי המחשב ומהמרכז למדעי המוח באוניברסיטה. המערכת, שנבנתה באחרונה באמצעות שיטות מתקדמות מתחום הבינה המלאכותית, תהיה מעתה לעזר לאלה בקרבנו המבקשים להשתמש במילים חדשות במקום ביטויים לועזיים.

הדוגמאות מתרבות מיום ליום. כך למשל, קראנו בעיתון כי במקום המילה “זיגזג”, שבה אנחנו משתמשים בשפת היומיום, המערכת החדישה מציעה את המילה “שנן”. עוד דוגמה? מי שמשתמש בשפת היומיום בביטוי “בלנדר”, אותו מכשיר ביתי, ראוי כי מעתה יקרא את שמו בעברית “רצץ”. למי שמבקש במסעדה “קוקטייל”, ראוי כי יקרא למלצר או למלצרית ויבקש “תגמיא”.

עוד חידוש: במקום “פלטה”, כלי המשמש ציירים לערבוב צבעים, המערכת החדישה מציעה “מצבעה” או “ערבלת”, ואפשר גם “ערבולוח”. אין ספק כמעט שבמקרה של שימוש כזה במילה המאיימת אולי יזעיקו השומעים את המשטרה לנוכח האיום המפחיד הזה.

אנחנו מניחים שנמשיך להשתמש בביטויים הישנים ולעתים הלועזיים בשפתנו היומיומית. עד ששפע כזה של חידושים ייקלט, אם בכלל, יחלפו בוודאי שנים לא מועטות. כל שימוש במילים חדישות ומשוכללות יאלץ אותנו להסביר ולהבהיר לבני שיחנו או לאלה הקוראים את פרי כתיבתנו למה הכוונה.

אנחנו סבורים, בניגוד לדעתם של הלשונאים החדשנים, כי זה לא נורא ולא מאיים אם נמשיך מעת לעת להשתמש בביטויים הלועזיים בשפתנו, שהרי יותר ויותר מהשפות הרווחות בתבל - נמהלות זו בזו.

אנחנו מגלים חדשות לבקרים כי מילים לועזיות הפכו לבינלאומיות, ואנחנו נשתמש בהן לרווחתנו. אם נאמץ את החדשנות הלשונית, מי שיבין אותנו הם מחברי תשבצים או חוקרים קפדנים שיעמדו מעל הקתדרה באוניברסיטה. מסכימים איתנו? נקווה שכן. כלומר, בעברית צחה, אנחנו משליכים את יהבנו ותולים את תקוותנו בכם, חובבי השפה היומיומית.