1. באירועים רבים שבהם היו מעורבים כוחות הביטחון בתקופה האחרונה, נשמעו לעברם קריאות גנאי בסגנון "נאצים", "קלגסים", "פושעים" ועוד אמירות קשות, שלעתים לוו בהשלכת אבנים, בקבוקים ושקיות צואה על לובשי המדים. יש טענות קשות המופנות נגד המשטרה על אוזלת ידה והדרך הרכה שהיא נוקטת כלפי פורעים יהודים, לעומת פורעים ערבים. נשמעות נגד המשטרה גם תלונות מכל הכיוונים על חוסר נוכחות ברחובות הערים ובדרכים בין־עירוניות, מה שהופך את המדרכות והכבישים לזירת רצח פוטנציאלית מדי יום ביומו.

פולטיקאים מימין ומשמאל נוהגים לנגח יומם ולילה את פעילות המשטרה, כל אחד בנושא הקרוב ללבו. אנשי תקשורת "נהנים" לכסח את המשטרה, לעתים בצדק ולעתים שלא בצדק. מערכת דוברות המשטרה מנסה להדוף את המתקפות, והיא עושה את זה באופן גרוע, מגומגם. התדמית של המשטרה הולכת ומידרדרת, והיא הגיעה לשיא בשבוע האחרון, כשג'וש בריינר פרסם ב"הארץ" את התיעוד של ניצב ג'מאל חכרוש, שנראה מתחפף מזירת רצח שלו היה עד, מדלג על פני גופת הנדקר ונעלם לאי־שם, בלי להגיש סיוע ובלי לעצור את האחראי לרצח. כבר היה מי שפרסם שיר ידוע בשינוי מילים: "מקפץ על ההרים, מדלג על הגוויות".

המפכ"ל רב־ניצב קובי שבתאי והשר לביטחון הפנים עמר בר־לב חוטפים בראש מכל כיוון: מפוליטיקאים, מקציני משטרה מתוסכלים במיל', מכתבי פלילים, מפרשנים באולפנים ומאנשי תקשורת מזן "העכוזנים", שעושים כל מה שלאל ידם כדי לפגוע בממשלת השינוי. הם מגדפים, מחרפים, משמיצים ולמען ההגינות לפעמים יש להם סיבות טובות לעשות זאת.

המפכ"ל קובי שבתאי הוא ביצועיסט, לא איש של מילים. יש לו מגבלות של תקציבים, של כוח אדם איכותי לפיקוד וכוח אדם מקסימלי להפגנת נוכחות בשטח, להרתעת פושעים ולאכיפת החוק. בתי הסוהר ובתי המעצר מלאים. על בתי המשפט מוטל עומס עצום, ומשפטים נדחים לשימוע בחודשים ושנים, מה שגורם לכך שהרבה עבריינים מסתובבים חופשי וממשיכים לפשוע, כמעט באין מפריע.

גרפיטי ''קובי שבתאי היטלר'' (צילום: דוברות המשטרה)גרפיטי ''קובי שבתאי היטלר'' (צילום: דוברות המשטרה)

2. בתחילת החודש, בעקבות התפרעויות אלימות של מתנחלים צעירים נגד ערבים בשטחים - אלימות נגד בני אדם ונגד רכוש - הגדיר סגן שר הכלכלה אלוף (במיל') יאיר גולן את הפורעים "תתי־אדם". הכינוי הזה גרר תגובות סוערות והשמצות חסרות תקדים נגד גולן, סגן הרמטכ"ל לשעבר. המתקפה הזו הזכירה לי מתקפה חזיתית על הקצין קובי שבתאי, לאחר פינוי מבנים לא חוקיים בחוות גלעד. בעקבות האירוע כתבתי במדור זה לפני 11 שנים, במרץ 2011, כתבה שחלק ממנה אני מביא "בשידור חוזר":

בלילות האחרונים מתקשה ניצב משנה קובי שבתאי להירדם. אחרי אירוע הריסת המבנים הלא חוקיים בחוות גלעד נפתחה על אנשיו ועליו מתקפה מילולית רצחנית, שפצעה אותו פציעות לא פחות כואבות מהכדורים והרסיסים שחטף במהלך שירותו.

בעיתון "מקור ראשון-הצופה" צוטט מי שהיה תת אלוף בצה"ל, הפרופסור וחבר הכנסת אריה אלדד, שהגיב על פעילות השוטרים: "המשטרה התגלתה לא רק כגוף אלים ומושחת, אלא בעיקר כגוף שקרן". אלדד הגדיר את הפעילות כ"עבריינות במדים שהופעלה מטעמים פוליטיים". ניצב משנה שבתאי אינו מתעסק בפוליטיקה, לא כשמדובר בפעילות נגד עבריינים יהודים ולא כשמדובר בפעילות נגד עבריינים ערבים.

ב־1994, כששירת ביחידת המסתערבים ונפצע בכתף במהלך פעילות נגד מחבלים במחסום ארז, אף אחד לא האשים אותו שהוא עבריין במדים שפועל מטעמים פוליטיים. שבע שנים מאוחר יותר נפצע במהלך היתקלות עם פלסטינים, שהפעילו מטען באזור בית לחם. במשך השנים שבהן הוא משרת את המדינה, זכה שבתאי לשבחים רבים על פעילות גלויה וסמויה. הפקודים שלו הולכים אחריו באש ובמים, המפקדים שלו יודעים שיש על מי לסמוך.

בשנת 2003 הוא הוזעק לקיבוץ גדיש. באותה תקופה הוא שימש כקצין אג"מ של משמר הגבול בצפון. כשהתקבלה הודעה על ירי ביישוב, קובי שבתאי הגיע במהירות למקום והחל בפעילות מבצעית שבסופה הוא נפצע והמחבלים חוסלו. אחרי הפעולה בגדיש אמרו עליו שהוא משוגע, כי בן אדם נורמלי לא היה נכנס לעימות מטווח 20 מטר תחת אש, כפי שהוא עשה. כשזרועו הימנית מנוטרלת מפגיעת המחבלים הוא לא הצליח להחליף מחסנית ב־M16 והמשיך בירי עם אקדח ביד שמאל. הוא הסכים להתפנות לטיפול רק אחרי שווידא ששני המחבלים נהרגו.

בין המשתלחים בקובי שבתאי ואנשיו בולט במיוחד הרב שלום דב וולפא. למי שלא זוכר, זה האיש שמציע לחיילי צה"ל לסרב פקודה, זה האיש שהציע ונתן 1,000 שקלים ביום לחיילים שנשלחו למעצר בגין סירוב פקודה. הרב וולפא נושא בתואר יושב ראש תנועת "ארץ ישראל שלנו", והוא עומד בראש "המטה העולמי להצלת העם והארץ".

במוצאי שבת, בראיון לתוכנית "מלווה מלכה" ברשת "מורשת" של קול ישראל, פתח וולפא את פיו וכינה את כוחות הביטחון שמפנים יישובים "מחבלים בשחור". את ראש הממשלה בנימין נתניהו ואת שר הביטחון אהוד ברק כינה "צוררים". כיצד צריך להתנהג עם "המחבלים בשחור" שנשלחים על ידי "הצוררים"? הנה דברי הרב: "הצבא החליט להילחם במתנחלים, בעם ישראל, בארץ ישראל, אז כאשר באים יהודים או ערבים, כפי שהיה בחוות גלעד, להרוס בתים, והם יורים כדורי גומי - צריך לירות עליהם חזרה כדורי גומי. אם הם באים לתת מכות - צריך לתת להם בחזרה מכות". בהמשך דבריו אמר וולפא: "הרי זה לא משטרה נורמלית או צבא נורמלי… פה אין עם מי לדבר. כוחות יס"מ שמכים על כל הצדדים כאילו היינו נאצים".

אחרי הפינוי, בתוכנית הרדיו שלו ברדיו 103, כינה עו"ד יורם שפטל, ההוא מפרשת דמיאניוק, את כוחות המשטרה שהשתתפו בפינוי "קלגסים".
אחד מידידיו הטובים של שבתאי סיפר לי שסדרת האמירות האלו גרמו לאיש המשטרה הקשוח הרבה צער ועוגמת נפש: "את כל חייו הבוגרים הוא מקדיש לביטחון מדינת ישראל ואזרחיה. הוא חבול, שרוט, מצולק, מכוסח מקרבות למען המדינה ופתאום הופכים אותו לנאצי, לקלגס, למחבל בשחור ומה לא".

לאחר מאמצים לקבל היתר לראיין את שבתאי ברדיו, הוא עלה בתוכניתי ותיאר את מה שהתרחש בחווה, סתר את טענות נציגי נוער הגבעות ושלוחיהם בכנסת ובארגונים ההזויים למיניהם. מבחינה אישית, הוא נפגע מהאמירות שנאמרו עליו ועל אנשיו, והביע תקווה שמי שתפקידו לטפל באנשים האלו יעשה זאת.

חלפו 11 שנים מהיום שבו כתבתי את הדברים הללו. אנשי כוחות הביטחון שנשלחים להוריד מבנים בלתי חוקיים בשטחים שוב חוטפים מכות, מחבלים במכוניות שלהם, מפנצ'רים גלגלים, שוברים חלונות ואיך לא, קוראים להם "נאצים" ו"קלגסים". גם התומכים שלהם מבין אנשי התקשורת ממשיכים באמירות מהסוג הזה, וכמובן רבנים הזויים מהזן הפנאטי הימני המצוי. קובי שבתאי, התקדמת. היום אתה הוא המפקח הכללי של המשטרה. לפני 11 שנים הבעת תקווה שמי שתפקידו לטפל ב"אנשים האלה" יעשה זאת - עכשיו אתה האיש שתפקידו לבצע זאת. אז תעשה זאת!

יעקב שבתאי (צילום: אוליבייה פיטוסי, פלאש 90)יעקב שבתאי (צילום: אוליבייה פיטוסי, פלאש 90)

3. בכל פעם שאני כותב על ענייני משטרה, אני מוצא את עצמי מפזם את שירו הנפלא של אהוד מנור "בלדה לשוטר". פזמו איתי:

כל הרחובות כבר ריקים, הסמטאות כולן שלו
שוב הוא לבדו, שוב רק עם צלו
כל הרחובות כבר ריקים, הסמטאות כולן שלו
אין מה למהר או לאחר

לו להשיב ניתן את מחוגי הזמן
איזה עולם נפלא הוא היה בונה לו
רק להשיב ניתן את שחלף מזמן
איך העולם אז היה משתנה

עשר שנים לפחות הוא מהלך בין הצללים
שוב ושוב סובב בין הגלגלים
עשר שנים לפחות הוא מהלך בין הצללים
אין מי לאהוב או לעזוב

בוקר אפור באוויר, הסמטאות כבר לא שלו
שוב אומרים לו לך, שוב אומרים לו בוא
בוקר אפור באוויר, שוב משנה את התמונה
שמש אט יוצאת מנדנה

לו להשיב ניתן את מחוגי הזמן
איזה עולם נפלא הוא היה בונה לו
רק להשיב ניתן את שחלף מזמן
איך העולם אז היה משתנה.