פרנקלין דלאנו רוזוולט נחשב אחד הנשיאים המוצלחים, היעילים והמשפיעים בהיסטוריה של ארצות הברית. הוא היחיד שנבחר וכיהן כנשיא ארבע תקופות כהונה רצופות, משנת 1933 עד למותו ב־1945. המוניטין המצוינים שלו קשורים באופן הנהגתו את אמריקה, ולמעשה את העולם החופשי, במלחמת העולם השנייה; הנהגה שהביאה לתבוסת הנאצים. בספרים ובמחקרים שפורסמו על התנהלותו נגד האויב הנאצי והיפני, מדגישים הכותבים את האטיות, את הזהירות המופלגת שנקט לפני כל החלטה גורלית שקיבל עד שארצות הברית נכנסה למלחמה.

כמובן שאין להשוות, ואין שום הקבלה בין אותן שנות פורענות נוראיות של מלחמת העולם השנייה לפלישת רוסיה לאוקראינה. אבל מה שהנשיא ג’ו ביידן עשה בשבועיים וחצי מאז הפלישה - רוזוולט לא עשה במשך כמעט שנתיים, עד ההתקפה הפתאומית של יפן על אוניות הצי האמריקאי בנמל פרל הרבור ב־7 בדצמבר 1941, שבעקבותיה נכנסה ארצות הברית למלחמה.

ההבדל בין אופן הנהגתו של רוזוולט את המערכה נגד הנאצים לבין צורת התנהלותו של ביידן אל מול פלישת רוסיה לאוקראינה הוא שאמריקה של רוזוולט לא הייתה מוכנה מבחינה צבאית להגיב מיד ובמהירות על מהלכיו של היטלר. אמריקה של ביידן מוכנה גם מוכנה. הטיעון החוזר ונשנה בדיווחים ובפרשנויות לגבי המתקפה של פוטין על מדינה ריבונית, שלפיו ארצות הברית נחלשה וביידן מגלה חולשה - הוא טיעון מופרך. שטות מוחלטת. ארצות הברית לא נחלשה. אין היום מדינה בעולם שיכולה להתחרות בה בעוצמתה הכלכלית, ביכולות הטכנולוגיות, ובמיוחד בעוצמתה הצבאית. הבעיה היא שארצות הברית והנשיא המכהן חייבים להחליט אם להשתמש בעוצמה הזאת, היכן ומתי.


צריך לזכור שמאז מלחמת העולם השנייה, כל החלטה להשתמש בכוח צבאי ולנקוט מעורבות צבאית בסכסוך מזוין במדינה זרה - הסתיימה בכישלון ובמפח נפש.

ביידן לא היסס לפני שורת התגובות הקשות שנקט נגד רוסיה. התגובות כידוע הן במישור הכלכלי והעסקי. ביידן מבין מה שהנשיא פוטין מסרב להבין: העולם של היום הוא נגד מלחמות. נשק גרעיני ברשות המעצמות - וגם ברשות מדינות שאינן בדיוק בקטגוריה מעצמתית - מונע מלכתחילה רעיונות של הרפתקנות מלחמתית. בעולם עם נשק גרעיני, גם מנצח במלחמה יצא הרוס ומוכה. לכן החלטותיו של הנשיא ביידן לנקוט נגד פוטין מהלכים כלכליים הן פרקטיות ונבונות. הן מאשררות את עובדת היותו פוליטיקאי ותיק ומנוסה, בעל ניסיון עשיר, שראה הרבה בכמעט 50 שנותיו בשירות הציבורי.


קל ולעתים מפתה לבקר מנהיג, במיוחד בעת משבר ומתיחות. כשתקפו את דוד בן־גוריון על משגים שעשה, נהג להשיב: כשעושים דברים עושים גם שגיאות. הנשיא ביידן אינו יושב בחיבוק ידיים. מי שכבר מרגיש את זה וירגיש את זה יותר בקרוב הוא פוטין.