קטעים מתוך תסריט אפשרי לסרט על השואה (מזווית אחרת) שהפקתו נמשכת והולכת והיא מכוונת לזווית שהולכת ונעלמת על עברה האפל וחלקה של האידיאולוגיה הנאצית.

וויס אובר על וויז’ואל רלוונטי: “גרמניה שלפני עליית הנאצים הייתה הנאורה במדינות אירופה והעולם. החוקה קבעה כי המדינה היא רפובליקה, והסמכות הפוליטית נובעת מהעם. רוח החוק הייתה ניתוק מהמיליטריזם הפרוסי. העקרונות היו שוויון בפני החוק, שמירת חירות הפרט וחופש הדיבור. בעוד הקומוניסטים, הסוציאליסטים, הלאומנים והאנרכיסטים נאבקו בינם לבינם על השלטת אמונתם, קמה המפלגה הנאצית ולקחה את כל הקופה. באבחה של 20 שנה, הפכה גרמניה למבצעת של טבח עם בממדים תעשייתיים.

“פרידריך ראצל, אתנוגרף גרמני, שנפטר בשנה שבה נפטר אביו של היטלר, ביטא את עמדת האנתרופולוגים הגרמנים: ’כלל מצער הוא שבני אדם נחותים נכחדים במגע עם בני תרבות גבוהה’, כתב. ‘על הגזע העליון, האירופים, להחליש את הילידים כדי לזכות בשליטה, ולכן הוא הורג אותם ומגרש אותם’. היטלר קנה את הרעיון אבל הפך את הילידים ליהודים והמהלך שלו הפתיע קודם כל את יהודי גרמניה. רובם ראו עצמם קודם כל כגרמנים. ככאלה היו שותפים לאימפריאליזם הגרמני, שהלך בעקבות האימפריאליזם הקולוניאלי האירופי. 30 אלף יהודים שירתו בצבא הגרמני. פרוסיה הייתה מדינה מיליטריסטית, ו’איפה היית בצבא?’ הייתה שאלת מפתח לקידום גם אצל היהודים.

“היטלר לא חידש דבר בעניין השמדת עמים למעט התיעוש של ההרג. ב־1904 השמיד הגנרל הגרמני פון טרוטה את כל שבט ההררו באפריקה. ‘הפעולה נמשכה כחודש, נאכפה ביד ברזל והשלימה את פעולת האכיפה’, דיווח פון טארוטה למטה הכללי וסיכם כי ‘בני ההררו כבר אינם עם עצמאי’. בספר שיצא ב־1912 כתב פאול רורבאך: ‘רק באמצעות חינוכו של היליד לייצר דברים בעלי ערך לגזע העליון תוקנה לו זכות מוסרית להתקיים’.

“הגזע העליון להזכירנו כלל באותם ימים גם את היהודים. הקול היהודי היחיד שיצא נגד השמדת העם באפריקה היה קולה של רוזה (האדומה) לוקסמבורג, קומוניסטית, שכתבה: ‘אני חשה קרבה ואהדה לקורבנות האומללים של מטעי הגומי ולשחורים של אפריקה שהלבנים משחקים בגופותיהם כמו בכדורי משחק’”.

עברו למעלה מ־100 שנים מאז, ובתקופת טראמפ צעדו ניאו־נאצים בעיירה שרלוטסוויל בהפגנה נגד שחורים ויהודים. בין השאר נשנתה שם הקריאה “יהודים לא יחליפו אותנו”. ארגוני ימין קיצוני וחבורות העליונות הלבנה בארצות הברית הם הגרעין הקשה של תומכי טראמפ. הוא לא מיהר להגיב על ההפגנה שגבתה הרוג מפגיעת טנדר שטס לחבורת מפגיני ארגוני הזכויות. בהמשך הסביר טראמפ כי המתין עד שיברר את העובדות וקבע כי “קבוצה בצד אחד הייתה רעה, והקבוצה בצד השני גם הייתה מאוד אלימה”.  בלי קשר לשואה ובלי קשר לכלום, אתם יודעים מיהם התומכים המובהקים של טראמפ בישראל.