בשיאו של משבר כלכלי עולמי, הרווי במתחים חובקי עולם ובעתיד לא ברור, ינחת היום בישראל נשיא ארה"ב ג'ו ביידן במגמה להביא למזרח התיכון ובכלל לעולם משב רוח רענן עם הרבה אופטימיות. הנחיתה הזאת של ביידן תיצור פה למעשה טרמפיאדה למנהיגים, לפוליטיקאים שמאמינים ומקווים לתפוס בטרמפיאדה הזאת טרמפ ליעדם לעתידם - כל מנהיג עם חלום הטרמפ שלו.

כך למשל ראש הממשלה הזמני של ישראל יאיר לפיד יגיע לטרמפיאדה הזאת עם תקווה גדולה שהוא יתפוס בה את הטרמפ לראשות הממשלה הבאה של מדינת ישראל. זאת אם בייידן יביא בסיום ביקורו להסכם של ברית הגנה ערבית־ישראלית מול איראן בחסות ארה"ב, ויכריז על אי־הסרת הסנקציות מעל טהרן. אם ביידן יצליח לצרף לכל אלה גם את הידוק הקשר הישראלי־סעודי באופן משמעותי ומוחשי, זה יהיה טרמפ של פעם בחיים עבור לפיד, שיוכל אולי להביא אותו ליעדו, לבית בבלפור.

גם שר הביטחון בני גנץ יגיע לטרמפיאדה הזאת במגמה לתפוס טרמפ לראשות הממשלה הבאה. זאת בתקווה שהטרמפ שלו יוביל למצב שבו חשיבות התפיסה הביטחונית תהיה הדומיננטית בפסגה הזאת והוא יהיה בה הטרמפיסט הנכון, שהגיע בזמן הנכון, עובדה שתעלה את הערך הסגולי שלו כמועמד הכי נכון בעת הזאת לראשות הממשלה.

ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו, שמבין היטב את גודל וחשיבות המעמד הזה, יגיע לטרמפיאדה הזאת בעזרת טרמפ שהוא קיבל מנשיא המדינה יצחק הרצוג. נתניהו יגיע קודם כל להזכיר לכולם שהוא היה כאן ראשון, הרבה לפני הטרמפיאדה הזאת, ושהוא היה זה שלמעשה הניח את היסודות לפסגה ולטרמפיאדה הזאת. ברבע השעה שהוקצתה לו למפגש עם ביידן הוא ינסה לעשות הון פוליטי ולתפוס את הטרמפ למקום שהוא הכי מתגעגע אליו - הבית בבלפור.

כשהטרמפיאדה הזאת תעבור לג'דה, לוועידת תשע מדינות ערב הסוניות, יתחלפו בה הטרמפיסטים, כשהחשוב והדומיננטי ביותר יהיה יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן. הוא ינסה לתפוס בה טרמפ לפסגת העולם הערבי, למקום שבו הוא יוכל להגיד לביידן "כן, כמו שאתה רואה אני לא רק יורש עצר, אני מלך של המדינה המצורעת" (כך כינה ביידן את סעודיה במהלך מערכת הבחירות שלו). בימים אלה של משבר נפט עולמי ביידן שינה באופן קיצוני את יחסו לסעודיה, האמריקאים זקוקים היום לנפט הסעודי, וסעודיה המתחדשת והמשקיעה מיליארדים באנרגיה ירוקה זקוקה לאמריקאים.

כך שלמעשה הפסגה הזאת היא שילוב של אינטרסים חשובים לכל הטרמפיסטים המשתתפים בה ולעתידו של המזרח התיכון. כל זאת בשעה שאיראן פועלת ללא ליאות להשגת נשק גרעיני על מנת להפוך למדינה החזקה ביותר באזור, ולא בוחלת בשום דרך להשיג את מטרותיה.
היחידים שלא יגיעו לטרמפיאדה הזאת לתפוס טרמפ יהיו הפלסטינים, שבהחלט יכולים להרגיש מתוסכלים. המפגש הצפוי בין ביידן לאבו מאזן בבית לחם, כמו הביקור של ביידן בבית החולים אוגוסטה ויקטוריה, הם ליטוף על פצע כואב ומדמם שאין בו להביא מזור.

לסיכום, אפשר לומר שהמבחן האמיתי של הביקור־פסגה הזה יהיה אחרי שמטוסו של ביידן ינחת שוב בוושינגטון, כשהטרמפיאדה תיסגר והטרמפיסטים יתייצבו מול המציאות. האם זה יביא לשינוי ולמפנה באזורנו, ובתוך מדינת ישראל במצבה הפוליטי המתסכל? ספק רב.