רגע, רגע, לאן נעלמו פתאום הכינויים “סנילי”, “ישנוני”, “מגמגם”? בפחות משבועיים, נשיא ארצות הברית ג’ו ביידן רשם הישגים והצלחות בתחומים קריטיים שאפילו מומחים, פרשנים ובעלי טורים המזוהים עם הימין מסכימים שההישגים ראויים להגדרה "היסטוריים".

איך זה יכול להיות? משהו לא מתיישב עם דברי הביקורת הנלעגים שהוטחו בחודשים האחרונים בנשיא באמצעי התקשורת בארצות הברית בפרט, ובמערב בכלל. נכון, הוא איש זקן. נו, אז מה? אבל הוא יזם, קידם והעביר בסנאט תוכנית למאבק נגד שינויי האקלים המאיימים על האנושות, הכוללת מטרות ותקציב בהיקף חסר תקדים, שאין דרך אחרת להגדירה מלבד "תוכנית היסטורית".

ביידן גם חתם על צו שהבטיח עזרה כלכלית לנשים שירצו לעבור הפלות וייאלצו לנסוע לשם כך למדינות אחרות. פרשנים החמיאו לו על היוזמה הזו, תגובה נבונה ופרקטית לפסק הדין של בית המשפט העליון שביטל את הזכות החוקתית להפלה.

בהיבט הכלכלי, נתוני התעסוקה בארצות הברית, שפורסמו לפני שבוע וחצי, הם הטובים ביותר שהיו לאחרונה, הנשיא חתם על פרויקט סיוע פיננסי מיוחד לשיקום תעשיית השבבים בארצות הברית, תחום שספג הפסדים עצומים וגרם לנזקים בתעשיות שונות, בהן ייצור מכוניות, ולא להאמין אבל גם האינפלציה נסוגה קמעה.

הנשיא שואף להעביר יוזמות נוספות לטובת האזרחים, אך הרפובליקנים לא נותנים לו. גם סקרי דעת הקהל לא מחמיאים לו. אם כי בימים האחרונים נרשם גידול בשיעור המרוצים מתפקודו.

ביידן אינו גאון ואינו ידוע בכישורים מיוחדים, הוא פוליטיקאי ותיק, שקול ומיושב, איש ציבור בעל רזומה וידע עשיר במשילות, שמכיר מקרוב ומניסיון אישי את מסדרונות השלטון המפותלים. אין בפוליטיקה האמריקאית עוד אדם שביקר בבירות ארצות מרכזיות ומכיר אישית מנהיגים, בהיקף וברמה דומים לאלה של ביידן.

מדהים שתכונות אלו הן שהפריעו לביידן להתבסס כנשיא אהוד ופופולרי. איכויות אישיות אלו מעוררות אי־שביעות רצון מנוכחותו בבית הלבן, כפי שבא לידי ביטוי בסקרים.

כל הבעיות, המצוקות והחוליים שארצות הברית ואזרחיה מתמודדים איתם נוצרו שנים לפני שביידן נבחר לנשיא. הוא קיבל קופה של שרצים בירושה מקודמיו. הוותק בשירות הציבורי, הניסיון העצום שלו ושיקול הדעת שלו בנוגע לצורכי האזרח – כל אלה צריכים היו להיזקף לזכותו. אבל כל אלה כיום הם חסרונות. נראה שאנשים אינם אוהבים את הממסד, ונמאס להם מפוליטיקאים ותיקים ומוכרים.

החדשות הטובות הן שנראים סימנים ראשונים לתמורות ביחס ובתגובות אל הנשיא. האמריקאים מתחילים להבין שהוא טוב לאמריקה, שהוא פשוט דואג לאזרחים.