"הפיגוע בפריז היה ה־11 בספטמבר של צרפת", אמרו פרשנים בלהט אירועי הטרור, ולפחות מבחינה כלכלית הם הגזימו בלא מעט. ניו יורק, שהייתה במוקד פיגועי 11 בספטמבר 2001, היא המרכז הכלכלי העולמי, וארה"ב הייתה ועודנה מעצמה גלובלית. פריז היא משאת נפשם של תיירי העולם, אבל היא אינה המרכז הכלכלי - אפילו לא של אירופה. ובכל זאת, מלחמת הטרור צפויה להשפיע על המדינה, לפחות לתקופה קצרה.



כריסטיאן אליביי, חבר מועצת המנהלים ונשיא לשעבר בחברת רואי החשבון הבינלאומית בייקר טילי, ישב ביום רביעי בבוקר במשרדו שמעל לשאנז אליזה. מסכי הטלוויזיה הראו בלופ מרדף חם שערכו כוחות הביטחון אחרי שרידיה של כנופיית הטרור שהכתה בעיר בליל שישי, הרחוב למטה היה ריק למחצה, ולמחרת אמורות היו להתחיל, אלוהים יודע איך, חגיגות הבוז'ולה.
 

"במהלך סוף השבוע העיר הייתה ריקה, אנשים חששו", הוא מספר, "אבל עכשיו המצב משתפר, והחיים חוזרים לאט למסלולם. אבל בהמשך אנחנו בהחלט נראה השפעה על הכלכלה. צרפת היא מדינת התיירות הגדולה בעולם - 87 מיליון תיירים שמכניסים לה עשרות מיליארדי יורו בשנה".
 
התיירות בצרפת היא עסק משמעותי המהווה יותר מ־7% מהתוצר. מדובר בקרוב ל־280 אלף עסקים המעסיקים כ־1.8 מיליון אנשים. זהו מקור תעסוקה חשוב לעובדים בעלי השכלה נמוכה, ובעיקר לאוכלוסיית המהגרים הגדולה. ההתקפה תפסה את המדינה במצב רגיש: הכלכלה הצרפתית החלה זה עתה להתאושש, אבל הצמיחה אטית ושבירה, בקצב של כ־1% בשנה. שיעור האבטלה בינוני, כ־11%. בקרב אוכלוסיות המהגרים והצעירים שיעורי האבטלה גבוהים בהרבה, כ־20%, וזוהי אחת הבעיות החברתיות המאיימות על לכידות המדינה. 
 
"השפעת הפיגועים על התיירות תהיה קצרת מועד. היו לנו התקפות טרור בעבר ויש לנו ניסיון. ההשפעה תימשך חודשיים או שלושה חודשים לכל היותר, ותהיה זו השפעה אך ורק על סקטור התיירות. זה בוודאי יפגע בקניות החגים לקראת סוף השנה. אנשים תמיד ירצו לבקר בצרפת, וכמו שראינו הבוקר, כוחות הביטחון שלנו פועלים במהירות ועוצרים את המעורבים. ההתקפה לא תשפיע באופן משמעותי על שיעור הצמיחה ועל הכלכלה בכללה, גם אם הצמיחה בשנה הבאה תהיה קטנה מכפי שצפינו קודם". 

ומה לגבי הוצאות הממשלה? אתה לא צופה שהן יגדלו?
"יהיה גידול בתקציב, מפני שהעדיפות הראשונה היום היא ביטחון האזרחים. לכן אין ספק שהתקציב יגדל. צרפת כבר הודיעה לאיחוד האירופי שלא יהיה אפשר לקצץ בתקציב לשנת 2016 בגלל הצורך להגדיל את תקציב הביטחון".


פגיעה קשה במגזר התיירות, פריז לאחר הפיגועים. צילום: רויטרס
ערב הפיגועים סבלה צרפת מתקציב מתוח מאוד ומגירעון לא מבוטל השווה ל־91% מהתוצר השנתי של המדינה. האיחוד האירופי מפעיל על הצרפתים לחץ כבד להקטין את הגירעון ב־35% לפחות, וחברות האשראי מאיימות תכופות בהורדת דירוג האשראי של המדינה, החלטה שעלולה לעלות לצרפתים עוד כמה מיליארדי יורו בשנה. יעד הפחתת הגירעון נראה רחוק גם ללא ההוצאות הנוספות.
 
"אי אפשר להעלות מסים, נצטרך להגדיל את ההוצאות על חשבון הגדלת הגירעון", פוסק אליביי. "בעוד שנה עומדות להיות בחירות בצרפת, ואין אפשרות להעלות את המסים ערב הבחירות. אני חושב שזו תהיה שגיאה להעלות מסים גם לאחר הבחירות במצב שבו מתחילה להיות התאוששות בכלכלה בכל אירופה".

כשר, אבל מרוויח

סקרים הנערכים מדי פעם מראים ש־30%־40% מהישראלים מקפידים לאכול מזון כשר, בתוכם גם רבים שאינם מגדירים עצמם דתיים או שומרי מצוות. מאידך גיסא, יש שומרי מצוות מובהקים שאינם מדאיגים עצמם בדיני הכשרות הפיננסית.
 
כל הבנקים ומרבית המוסדות הפיננסיים דואגים להצטייד ב"היתר עסקה", המאפשר להם לגבות מלקוחותיהם ריבית למרות האיסור המפורש בתורה לעשות זאת. מכיוון שהריבית היא דרכו של עולם, ויהודים מהדרים במצוות - חלקם התפרנסו מעסקי בנקאות מאות שנים, מצאו הרבנים פתרון מאולץ המגדיר את הריבית כתשואה מותרת על השקעה, והנפיקו לבנקאים היתר, תמורת שכר טרחה נכבד.
 
הפרטת קרנות הפנסיה הטילה לפתחם של הרבנים בעיות כשרות חדשות. קרנות הפנסיה החדשות שוב לא הסתמכו על איגרות חוב שמנפיקה להן הממשלה, אלא החלו לנהל תיקי השקעות מכוונים. היה זה הרב אריה דביר שעורר את בעיית כשרות ההשקעות של קרנות הפנסיה: הקרן אולי קיבלה "היתר עסקה", אבל האם החברה שהנפיקה עבורה איגרת חוב קיבלה גם היא את ההיתר המאפשר לה לגבות ריבית? ומה עם השקעה בחברה המחללת שבת? האם אחזקת מניה בחברה כזו אינה הופכת את המפקיד המאמין לשותף בחילול שבת?
 
תקופה מסוימת הסתפקו הרבנים בדרישה שקרנות הפנסיה ירכשו איגרות חוב רק מחברות בעלות היתר עסקה, והתעלמו משאלת המניה, בנימוק שממילא מי שמחזיק במניות ספורות אינו יכול להשפיע על התנהלות החברה ולכן אינו שותף לדבר עבירה. ספקות בהנחה הזו התעוררו לאחר שרשות ניירות ערך החלה לתקן שורה של תקנות וחוקים המקנים מעמד והשפעה גם לבעלי מניות מיעוט. זה כבר היה יותר מדי עבור הרבנים, שפסקו שמעתה ואילך אין קרנות כשרות רשאיות להשקיע במניות. 
 
תקנות הכשרות שנקבעו מטעם בד"ץ העדה החרדית עשו להן כנפיים, ומרבית קופות הגמל וקרנות הפנסיה הגדולות אימצו אותן ופתחו מסלולים מיוחדים ל"השקעות כשרות". מסלולים אלה כוללים בעיקר השקעות באיגרות חוב, תעודות סל וקרנות המחקות את מדדי הבורסה, ומעט אופציות.
 
הצצה לתיקי ההשקעות של קרנות הפנסיה החדשות מראה שאף שרובן (לא כולן) מציעות מסלולי השקעה כשרים, הם לא זוכים לביקוש רב. מתוך השקעות של 210 מיליארד שקל, פחות ממיליארד שקלים מושקעים במסלולים הכשרים. התשואות על מסלולים אלה סבירות, בשיעור של כ־5% לשנה, ונוכח הדשדוש בשוק המניות הן מכות לעתים את תשואות הקרנות הרגילות. בקרנות הפנסיה של חברת איילון, למשל, השיגו המסלולים הכשרים את התשואה הגבוהה ביותר.
 
במגזר החרדי טוענים כי לאחרונה גדל העניין במסלולים הכשרים, בעקבות יישום חוק פנסיה חובה והרחבת מעגל החוסכים. אם יורחב חוק הפנסיה וגם עצמאים ייכנסו לקרנות, עשויה הדרישה לכשרות בהשקעות להיות משמעותית הרבה יותר.
 
"אני מספק את השירות הזה כי אנחנו חברה גדולה ויש לשירות ביקוש, אבל זו לא בהכרח ההשקעה הטובה ביותר והשירות המשתלם ביותר מבחינתי", אומר מנהל בחברה גדולה לניהול קרנות פנסיה. "עלויות הניהול אינן נמוכות, כי מדובר במסלול קטן יחסית הדורש ניהול מיוחד תוך הקפדה על כללים מיוחדים. במיוחד יש עמלה שצריך לשלם לבד"ץ על תעודת ההכשר וההשגחה. הלקוח, לעומת זאת, לא תמיד מקבל את התשואה הגבוהה ביותר, מכיוון שאיננו יכולים להשקיע חלק מהכסף במניות".