סלבריטאות היא עסק חמקמק. הידוען עולה ויורד בהיררכיה קשוחה ביותר לפי ידוענותו בציבור. לשדר ברדיו זה נחמד, אבל לא מבטיח ולו פאי תפוחים חם עם גלידת בננה ליד על חשבון הבית, במסעדה בינונית. הופעה בטלוויזיה, לעומת זאת, משדרגת מיד את מעמדך הסלבריטאי.
בימים שבהם תוכנית בהשתתפותי משודרת, היא בהחלט מקנה לי, לתקופה קצרה, הטבות שונות כמו קיצור תור בקופת החולים, צילום סלפי על ידי נערים בגיל ההתבגרות, משל הייתי מגדל פיזה, והכי נורא - פניות אינסופיות המבקשות לגייס אותי לאירועים וקמפיינים לא לי.
הרמה העלובה ביותר היא פנייה לצורך חגיגות פרטיות, בנוסח “דרור! אנחנו חייבים שתשלח סרטון שלך מברך “ליוססס, לרגל יום הולדתך ה-15, חולים עליך כל החבר'ה, ושיהיה בהצלחה עם שירלי הפרחה", אבל פליזזז עוד היום, כי מחר המסיבה, ויש לנו כולה ברכה מגיא מרוז!! בבקשה!!!!". בשל ריבוי התחנונים וסימני הקריאה אני מיד נעתר ומתמסר למפעל שנקרא יום הולדת ליוסי. משהסכמתי, אני אמצא את הזמן הנכון, זוויות צילום הגונות ונוסח שישלב את דרישות החבר'ה עם טאץ' אישי משעשע, מחשש שבקהל יימצא אדם בוגר ומשפיע בתחום התקשורת, והמוניטין שלי ייפגע כי זלזלתי בברכה הווירטואלית ליום הולדתו של הנער הפוחז.
גרועות מאלה הן בקשות להצטרף לקמפיינים ויראליים, שבמסגרתם הידוען יבזה עצמו קלות למען העלאת המודעות לאיזה חולי/מגיפה מתקרבת/תסמונת מאיימת/הרעלה מטורפת. בשל השתתפותי ב"מחוברים" הפכתי לשנייה וחצי לחומר חם לקמפיינים כאלה, וגם כאן, נוסח הבקשה לא מותיר הרבה אפשרויות: “אז ממש חשוב לנו שתצטרף, כי זה ממש ממש חשוב". אם זה שלוש פעמים חשוב, קשה לסרב.
אז התבקשתי להקריא טוקבקים מעליבים שנכתבו עלי, כחלק מקמפיין נגד אלימות ברשת. “אנחנו מציעים לצלם אותך מקריא את הטוקבק: תזיז את האוזניים הגדולות שלך ותעוף לי מהרשתית, יא סתום, אם גילית שאתה הומו, למה אתה צריך לספר על זה לכל העולם שלושה סימני שאלה, שני סימני קריאה והספרה אחת". הבעיה היא שאני לא מצליח להיעלב מאנשים שאני לא מכיר, ויחד עם זאת, אני תומך נלהב באלימות ברשת, נגד טוקבקיסטים כמובן.
ונתבקשתי לשיר קטע מהשיר “בייסיקל" של קווין, ולהעלות את המבוכה הזאת לאינסטגרם, כחלק מקמפיין "גלגלים של תקווה" למען הנגשה לאנשים עם מוגבלויות - רק חששתי, שדווקא בגלל השירה שלי מישהו יתגלגל עם הראש לתוך הקיר הראשון שיהיה מולו.
ונדרשתי לרוץ בעיר בתחתונים להגברת המודעות לסרטן הערמונית - רק שריצה בקור הלילי שבחוץ גם מעלה את הסיכון לחלות בדלקת ריאות כרונית, ואז יצטרכו לארגן קמפיין ויראלי להעלאת המודעות למחלות ויראליות.
אז התבקשתי להקריא טוקבקים מעליבים שנכתבו עלי, כחלק מקמפיין נגד אלימות ברשת. “אנחנו מציעים לצלם אותך מקריא את הטוקבק: תזיז את האוזניים הגדולות שלך ותעוף לי מהרשתית, יא סתום, אם גילית שאתה הומו, למה אתה צריך לספר על זה לכל העולם שלושה סימני שאלה, שני סימני קריאה והספרה אחת". הבעיה היא שאני לא מצליח להיעלב מאנשים שאני לא מכיר, ויחד עם זאת, אני תומך נלהב באלימות ברשת, נגד טוקבקיסטים כמובן.
ונתבקשתי לשיר קטע מהשיר “בייסיקל" של קווין, ולהעלות את המבוכה הזאת לאינסטגרם, כחלק מקמפיין "גלגלים של תקווה" למען הנגשה לאנשים עם מוגבלויות - רק חששתי, שדווקא בגלל השירה שלי מישהו יתגלגל עם הראש לתוך הקיר הראשון שיהיה מולו.
ונדרשתי לרוץ בעיר בתחתונים להגברת המודעות לסרטן הערמונית - רק שריצה בקור הלילי שבחוץ גם מעלה את הסיכון לחלות בדלקת ריאות כרונית, ואז יצטרכו לארגן קמפיין ויראלי להעלאת המודעות למחלות ויראליות.
קמפיינים ויראליים מעלים את המודעות בעיקר לידוענים שמשתתפים בהם ועושים סיבוב פרסומי על מחלות, תופעות שליליות, תסמונות ובעיות אקוטיות של אנשים אחרים. עוד לא הייתה בעיה שנפתרה הודות לקמפיין ויראלי. את התחלואים הגדולים בעולם - השחפת, השפעת הספרדית וקבוצות הוואטסאפ המשפחתיות - לא פתרו על ידי הגברת המודעות, אלא על ידי פיתוח תרופות וכפתור ה"התעלם" הגואל. ואם למישהו על גלגלים אין גישה - שייסע מסביב, ויכתוב מכתב לרשויות.
לכן אני יוצא בקמפיין ויראלי מטעם עצמי, “אני נגד קמפיינים ויראליים" וקורא לכל מי שמתנגד, להצטרף ולהצטלם עם השלט “גם אני נגד קמפיינים ויראליים". הבעיה היא שאם הקמפיין יצליח, לא יהיו עוד קמפיינים ויראליים, דבר שיוכיח שקמפיין ויראלי הוא דווקא כן אפקטיבי ומשנה מציאות. במקרה כזה, אהיה הראשון שיתייצב לקמפיין נוסף לעידוד חזרה לקמפיינים ויראליים, ואצלם את עצמי עם שלט “אני בעד להחזיר לאלתר את הקמפיינים הוויראליים".
וכך צירפתי את עצמי לעוד שני קמפיינים ויראליים, והארכתי את סלבריטאותי לעוד דקות ארוכות, כך שבפעם הבאה שאשב במסעדה בינונית, שוב אקבל על חשבון הבית קינוח פאי תפוחים חם עם גלידת בננה ליד, שכמובן, אעלה אותו לאינסטגרם כאות תודה למחווה מחממת הלב, כחלק מהקמפיין הוויראלי "הפאי מחמם את לב - כשבחוץ קר כגלידה".