עם מול העולם: האם זו סופה של הקהילה היהודית השלישית בגודלה בעולם?

2. מפת התפוצה של הזן הנכחד המכונה "יהודי" השתנתה כמה פעמים במאה השנים האחרונות. היהודים נעלמו מצפון אפריקה, ונעלמו ממזרח אירופה, ונעלמו מרוסיה ובנותיה, והתרבו מאוד באמריקה ועוד יותר מזה בישראל. אם לפני מאה שנה חלק גדול מהעם היהודי חי באזורים פחות מפותחים של העולם, הרי שהיום רוב היהודים חיים במדינות משגשגות.

צרפת היא מדינה משגשגת, שהצליחה, יחסית למדינות אחרות, לשמור על קהילה יהודית יציבה למדי מבחינה מספרית לאורך המאה האחרונה. היא עשתה זאת, בין השאר, בזכות הגירה של יהודים ממדינות צפון אפריקה, שעברו אליה ואימצו עד מהרה את מנהגיה. מעניין לראות, לדוגמה, כיצד התפתח גרף הילודה של יהודים צפון־אפריקאים שהיגרו לצרפת. ליהודי צפון אפריקה היו הרבה ילדים, אבל אחרי דור או שניים בצרפת כבר היו להם מעט - בדומה ליהודים צרפתים.

3. על פי תחשיביו של פרופ' סרג'ו דלה־פרגולה, יותר מ־40 אחוז מיהודי צרפת בוחרים בנישואים ללא יהודים - נישואים מעורבים. אם צריך להעריך את המעריך, מדובר בהערכת חסר. בקרב הצעירים זה יהיה הרבה יותר .
 

מ־40 אחוז. קהילת יהודי צרפת היא קהילה שיש לה שוליים רחבים של התבוללות, של יהודים שלנוכח הסכנה המרחפת מעל לראשם לא יבחרו בעלייה לישראל או בהגירה לקנדה או בהתעקשות על הגנה נחרצת יותר של היהודים,  אלא פשוט ייעלמו בתהליך טבעי של הורדת הפרופיל היהודי. צריך לשים לב לזה שהיהודי בצרפת איננו בסכנה - מי שבסכנה זו היהדות. כלומר: יהודי שמתעקש על היהדות שלו, ללכת עם בגדים שמדגישים אותה, לחבוש כיפה, לקנות במרכול כשר, ללכת לבית כנסת, לשלוח ילדים לחינוך יהודי - לוקח סיכון. אבל היהודי שלנוכח הסכנה פשוט מוותר על הקשר הישיר למוסדות יהודיים אינו בסכנה. זו כנראה תהיה בחירתם של אחוז ניכר מקרב יהודי צרפת. 

4. ישראל עוד לא התנסתה בקליטת מסיבית של עלייה בנוסח עליית צרפת - אם תהיה כזאת. עולי צרפת באים ממדינה מוצלחת, משגשגת, הם מורגלים ברמת חיים גבוהה, בסטנדרטים אירופיים. הם לא יגורו בקרוואנים כמו היהודים ששמחו לוותר על המדינות הנחשלות של ברית המועצות, הם לא בהכרח ירגישו שהמעבר לכאן שיפר את חייהם. זה אומר שישראל צריכה, מצד אחד, להיערך בהתאם ולמצוא דרכי פיתוי שמתאימות לסוג אוכלוסייה כזה, ומצד שני להתאים את ציפיותיה למציאות. תל אביב היא עיר מצוינת - אבל התחרות עם פריז לא קלה. 

5. צרפת אינה מדינה אנטישמית. היא מדינה שיש בה אנטישמיות גוברת ואלימות גוברת נגד יהודים. אבל ראוי לקיים את ההבחנה החשובה בין מדינות שבהן הממשלה עצמה היא אחד המקורות לצרותיהם של יהודים - כמו הונגריה - ובין מדינות שבהן המדיניות הרשמית של הממשלה אינה עוינת ליהודים - כמו צרפת. אחת הדרכים לקיים הבחנה כזאת היא להימנע מהשוואות מגוחכות של צרפת של 2015 לגרמניה של 1938, שכמה משרי הממשלה נכשלו בהן.

גרמניה הרשמית רדפה את יהודיה, צרפת הרשמית מבקשת לגונן על יהודיה, לשמור עליהם, אפילו "באמצעות הצבא", כמו שאמר הנשיא הולנד למנהיגים יהודים. ונכון - יש משהו מטריד מאוד באפשרות שיהודים יצטרכו לקיים את יהדותם בחסותו של צבא צרפתי. אבל גם היהודים בישראל יכולים לקיים את יהדותם רק בחסותו של צבא חזק. 

6. אין סיבה להטיל ספק בכוונתה של ממשלת צרפת להגן על יהודי צרפת, אך יש סיבות רבות להטיל ספק ביכולתה לקיים הגנה כזאת לאורך זמן. העובדה היא שעד עכשיו יש לממשלה רקורד נמשך של כישלון. העובדה היא שעד עכשיו נשמעו דיבורים, אבל האלימות נמשכת. בקיץ האחרון נשמעו ברחובות פריז, למשך שעות ארוכות, קריאות "מוות ליהודים". הן ישמעו שוב. וככל שההגנה על היהודים תכביד על המדינה - על התקציב, על משאבי המשטרה, על היחסים עם הקהילה המוסלמית - כך עלולים היהודים להפוך לנטל על צרפת. 

7. העובדה שהצרפתים לא רצו את ראש הממשלה בנימין נתניהו בעצרת המכוננת שלהם היא סימן לכך שלצרפתים בעצם אין מוטיבציה גבוהה במיוחד להבליט את הצורך בהגנה על יהודים. לנוכחות ישראלית בעצרת, כך נטען, תהיה משמעות "מפלגת". באיזה מובן מפלגת? היא תכביד על אותם מוסלמים צרפתים שרוצים להביע התנגדות לאלימות, אך אינם רוצים שהתנגדותם לאלימות תתפרש כתמיכה בישראל.

באותו אופן גם להגנה הממוקדת על יהודי צרפת תהיה משמעות מפלגת, ולכן ספק אם הצרפתים יעמדו בה לאורך זמן. יהודי צרפת אמנם אינם ישראלים, ואין סיבה שיספגו את השנאה שמכוונת לישראל. אבל בעיני רוב העולם כיום היהודים וישראל הם ישות אחת. זה הישג גדול של ישראל, וגם צרה גדולה של אותם יהודים שהיו שמחים לחיות את חייהם בשלווה כשהם מנותקים מהפוליטיקה של המזרח התיכון. גם אם ירצו בזה מאוד, זה בלתי אפשרי.

8. מילה על הקטנוניות של נתניהו בהתעקשו לנסוע לפריז. נכון, זה לא היה ממש אלגנטי. נכון, יש משהו מיוזע בישראל הכופה את עצמה על מארח שאינו רוצה בה. ויש משהו מגוחך בהידחפות לשורה הראשונה. ומצד שני, זה עוד הרבה פחות אלגנטי קודם לא להזמין, ואחר כך בכל זאת להסכים להזמין, ואחר כך לרוץ ולהדליף לעיתונים שהאורח שקיבלת הוא בעצם אורח לא רצוי. מי שרוצה לשחק כאן במשחק של תדמיות - משחק על גבול הגזענות - יכול בקלות לראות איך כל צד עשה מה שמצופה ממנו: הצרפתים היו מגעילים, כדרכם. היהודים קצת נדחפו, כדרכם.

9. ונאמר שצרפת כבר איננה מקום שיהודים יכולים לחיות בו כיהודים - מה נשאר? לא הרבה. במדינות רבות בעולם ישנן קהילות מוסלמיות הצומחות בקצב מהיר, הרבה יותר מהיר מקצב הגידול של הקהילה היהודית. במדינות רבות בעולם יש בקהילות הללו פוטנציאל של איום על הקהילה היהודית. וככל שהיהודים ימשיכו להיות מוקד קל לפגיעה, וככל שמוסלמים קיצונים יראו ביהודים מוקד ראוי לפגיעה - בגלל ישראל, בגלל הכיבוש, בגלל כוחם באמריקה - כך יקשה על היהודים להתקיים במדינות הללו. וכמובן, ייתכן שישראל תרוויח מזה משהו. יבואו עולים, אותם אלה שיהדותם חשובה להם מספיק כדי לעבור דירה על מנת לשמר אותה. אבל ישראל גם תפסיד מזה לא מעט. היא תפסיד את רשת התמיכה הגלובלית שיהודים יכולים לספק. היא תפסיד את העושר התרבותי שמציע עולם יהודי מרושת ומגוון. היא תפסיד את כל אותם יהודים שיבחרו להיטמע במדינותיהם בגלל המחיר הגבוה ששמירת היהדות תובעת מהם. היא תפסיד את כל אותם יהודים שיכעסו עליה משום שירגישו שמדיניותה, או עצם קיומה, הן המקור לצרותיהם. 

10. ברור שישראל איננה יכולה להפסיק להגן על עצמה בתקווה שבכך תסייע בהורדת הלחץ הסביבתי על יהודים ברחבי העולם. ברור שישראל צריכה לנהל את מדיניות הביטחון שלה מתוך שאיפה למקסם את ביטחונם של מי שחיים כאן. אבל לפעמים, מול המראה, כדאי שגם ישראל תאמר לעצמה את האמת: מדיניותה משמשת סיבה, או תירוץ, לפגיעה ביהודים ברחבי העולם. מדיניותה משמשת סיבה, או תירוץ, לממשלות בעולם בבואן להסביר מדוע הן מתקשות להגן על היהודים החיים בקרבן. מנקודת מבטו של היהודי בישראל, ברור שמדובר בתירוץ, וברור שאם לא הייתה ישראל - היה נמצא תירוץ אחר. אך מנקודת מבטו של היהודי בתפוצות לא תמיד ברור שמדובר בתירוץ, ולא תמיד ברור שישראל משפרת את מצבו למול שכניו, ולא תמיד ברור שישראל היא נכס עבורו ולא נטל על חייו. 

11. משימה לתחקירן של חדשות ערוץ 10: כמה עולה מילקי במרכול הכשר בפריז?