אינני שש להתלונן כאשר מדובר בי עצמי, אבל לעתים מותר גם לי לשחרר את חרצובות לשוני. הפלגתי לי ביום מעונן בכביש 6 המפורסם. הייתה השעה 10 בבוקר, והכניסה לכביש המהיר בצומת קסם הייתה מהירה ורכה. שום אות אזהרה לא העיב על השמחה. הפלגתי לי לירושלים ואפילו השמעתי לעצמי זמזום של שמחה. עד אשר כלתה אלי הרעה: שיירה ארוכה, עמוסה לעייפה צצה לפתע והשביתה את שמחת הנסיעה.

טלפנתי כחץ מקשת לגל"צ, תחנתי האהובה, ושם בישרו לי כי הכביש פנוי וכי אין שום אות של מצוקה. לתומי סברתי כי מדובר בתאונה לא צפויה שאירעה זה עתה, ולא ניתן היה לדווח עליה באותות אזהרה.

השיירה התארכה ונסיעתי הפכה כמעט לזחילה. כעסתי וטרם הבחנתי בשלטים המהבהבים בשולי הדרך המעידים על הקשיים הצפויים. אילו הוזהרתי מלכתחילה על קשיי תעבורה בכביש המהיר במדינה, לא הייתי משלם עבור פקק תנועה. שהרי בכביש הרגיל לפחות האיטיות איננה עולה אגורה.

לאחר שעצבי הרופפים הגיעו לסף הרתיחה, ליד מחלף בן שמן נתגלתה התמונה הבאה: מבין שלושת המסלולים בצומת ההומה רוב ימות השנה, נחסמו שניים לתנועה ולידם ניצבו פועלים אחדים ועמלו בנחת על שול הכביש במשימה שאיננה ברורה. 
שום אמבולנס לא נראה בסביבה, והתמונה התבהרה לי ולכל המשתרכים בשיירה: מדובר בעבודת כביש מתוכננת וצפויה. תמהתי ואף רגזתי, מדוע היה עלי להיכנס למלכודת ללא כל אות של אזהרה? ידעתי כי התשלום עבור הפקק שתוכנן בקפידה, יחייב אותי כאילו מדובר היה בנסיעה מהירה. 

שיגרתי מכתב תלונה להנהלת כביש 6 ושאלתי האחת הייתה: "מדוע לא הוזהרנו בטרם נשלם לכם אגרת מהירות שהפכה לזחילה?".

התשובה הייתה מרגיזה: "בהנחיית המשטרה נחסם המסלול, על מנת לתקן שלט מט ליפול".

כלומר, במקום לטפל בשלט בשולי הכביש, לחסום מסלול אחד וליידע את באי הכביש מלכתחילה; הזמנתם בנחת קבוצת עובדים, פרקתם מטענם בקפידה, הודעתם למשטרה, וכל העת הזאת לא הזהרתם אותנו, הנוסעים, על התקלה?

המשך התגובה הצפויה של הנהלת כביש 6: "פעלנו בכל האמצעים ליידע את משתמשי הכביש על העומס שנוצר במקום".

הרי אתם ידעתם כי מדובר בעבודה צפויה. איך בדיוק יידעתם את הנוסעים? "כפי הנראה לא הספקת להיחשף להודעות שהפצנו ביחס לתנועה במקום", הייתה התגובה.
אני אכן נחשפתי, אבל לפקק בנוי כהלכה.

כל בקשתי היא אחת: במקרה כזה, כאשר לא מדובר בתאונה אלא בעבודה יזומה ואפילו דחופה, עליכם לזכות את חשבונות הנתקעים ביוזמתכם לנסיעה איטית ומרגיזה במקום מהירה, ולא לחייבם בתשלום האגרה. או לחלופין להזהיר את הנוהגים שעה ארוכה טרם המכשלה, שהפכה את הנסיעה למייגעת ומרגיזה.

המסקנה: חברת דרך ארץ המנהלת את הכביש, שעדיין זקוק מעת לעת לשיפוץ והרחבה, צריכה לנהוג באותה דרך כאשר היא מבצעת עבודות יזומות במסלולה.